החמישייה הפותחת של סאיטקס מודל 2002

מאת עמי גינזבורג
הנה כמה דברים שכדאי לדעת על סאיטקס :



בניגוד לשמועות, להערכות ולפרסומים עיתונאיים שונים שהיו ויהיו - החברה אינה עומדת למכירה.



סאיטקס "הפסידה" בחודש האחרון 15 מיליון דולר (על הנייר) ממכירה של 7 מיליון מניות שהחזיקה בקראו תמורת 78 מיליון דולר. שווי המניות כיום הוא 94 מיליון דולר.



בדצמבר מימשה סאיטקס את האופציה שהיתה לה להגדלת חלקה באפריון, החברה שפוצלה ממנה ב-99'. שיעור החזקתה באפריון הוא כעת 36% בדילול מלא. ב-2001 לא היו לאפריון כל מכירות. ב-2002 אמורה אפריון, על פי הציפיות, למכור ביותר מ-20 מיליון דולר.



חברת אובג'ט גיאומטריס, המפתחת מכונות לייצור מודלים תלת מימדיים, ושבה מחזיקה סאיטקס ב-18.7% מהמניות, מכרה 20 מכונות ב-2001, והכנסותיה הסתכמו בכ-2 מיליון דולר. הציפיות מהחברה ל-2002 הן למכירה של יותר מ-100 מכונות והכנסות של כ-10 מיליון דולר.



המטה של סאיטקס מעסיק כיום 5 אנשים בלבד, כולל המנכ"ל ומנהל הכספים.



מנכ"ל סאיטקס החדש, יהושע אגסי (53), הקים בעבר את חברת ביטוח ישיר, שנחשבת למי ששינתה את שוק ביטוח הרכב והדירות בישראל. לאחר שנמכרה החברה, יצא אגסי לשיטוט בעולם במהלך חופשה של שנתיים.



שווי השוק של סאיטקס, נכון לסוף השבוע האחרון, הוא 210 מיליון דולר. בשיאה, לפני 9 שנים, נסחרה סאיטקס בשווי של 2 מיליארד דולר.







רגל מרכזית של אי.די.בי
את הכתבה על סאיטקס מודל 2002 צריך אולי להתחיל מהסוף. והסוף, על פי יהושע אגסי, אומר שבניגוד לכל השמועות וההערכות, "סאיטקס תמשיך להיות רגל מרכזית בתיק ההשקעות של אי.די.בי ". כמובן, אם יבוא מישהו ויציע לקנות את סאיטקס במחיר של, נניח, מיליארד דולר, אף אחד לא יזרוק אותו מהקומה ה-45 במגדלי עזריאלי, מקום משכנה החדש של החברה. אפילו לא אם קוראים לו דוידי גילה.



אולם לא זה המצב, ומשימת השבחתה של החברה מוטלת בשלב זה על כתפיו של אגסי, שנכנס לנעליו של המנכ"ל הקודם, יואב שלוש, בספטמבר האחרון.



למרות ששיאה נמצא הרחק מאחוריה, סאיטקס תמיד מעוררת אצל פעילי שוק ההון הישראלי רגשות מעורבים. מצד אחד, אף אחד מהמשקיעים לא מוכן לסלוח למייסדת תעשיית ציוד הדפוס הישראלית על ההבטחות שלא קיימה, ועל הכסף שהפסידו מההשקעה במניותיה. מצד שני, ציפיות מסאיטקס תמיד יהיו.



השמועות האחרונות בנוגע לסאיטקס דיברו על כך שבחברה שוקלים לחזור ממודל של חברת השקעות למודל של חברה תפעולית, באמצעות מיזוג החברות המרכזיות בתיק ההשקעות של סאיטקס, סאיטקס ויז'ן, SDP, ואולי גם אפריון. הרעיון נשמע מעניין, אך הוא נזנח מהר מאוד.



למה בעצם לא למזג 2 או 3 חברות מהתיק של סאיטקס לחברה אחת? "בישראל, מלבד טבע , אין אף חברה רב לאומית ורב מוצרית שהיא גם מצליחה", מסביר אגסי את השיקול המרכזי. "כנראה שיש לכך סיבה. מלבד זאת, כל אחת מהחברות של סאיטקס פונה לנישה אחרת בשוק הדפוס, ואין הרבה חפיפה ביניהן, לא טכנולוגית ולא שיווקית. לכן העדפנו להותיר את סאיטקס כחברת החזקות שמטרתה להשביח את ההחזקות העיקריות שלה ולהציף את ערכן".



נשאלת השאלה האם יש בכלל הצדקה לקיומה של סאיטקס כחברת החזקות, או שמא כדאי לבטל אותה ולחלק את נכסיה ישירות לבעלי המניות? אגסי: "השוק תמיד מתמחר את חברות ההחזקה בדיסקאונט, ולכן השאלה החשובה היא מה הערך המוסף שלנו כחברת החזקות, ומה הנטל שלנו על החברות הבנות", מסביר אגסי. "אחת הדרכים לעשות זאת היא להקטין את המטה למינימום, בלי לאבד ידע והתמחות. כיום המטה של סאיטקס מינימלי, ומונה אותי, את מנהל הכספים (יוסי זילברברג), את האחראי על הפיתוח העסקי, איתי הלוי בחצי משרה, מנהלת חשבונות ופקידה. מטה כזה משאיר נטל מינימלי על החברות הבנות, ועדיין שומר על מספיק ידע כדי לעזור להן".



קראו - החזקה טובה, אך בעייתית
אחת ההחלטות הראשונות של אגסי ומאיר שני, מנכ"ל כלל תעשיות ויו"ר סאיטקס, היתה למכור מחצית מההחזקות בחברת קראו הקנדית. המכירה, שבוצעה בסוף נובמבר, הזרימה לחשבון הבנק של סאיטקס 78 מיליון דולר, אך העלתה שאלה חשובה אחרת: "למה דווקא עכשיו?"



סאיטקס מכרה 7 מיליון מניות של קראו מתוך 13.25 מיליון שהיו ברשותה במחיר של כ-11.1 דולר למניה. מניות אלו הגיעו לסאיטקס בעקבות מכירת עסקי קדם הדפוס לקראו בתחילת 2000. באותה עת, נסחרה מניית קראו במחיר הגבוה פי 3 ממחירה הנוכחי. מכירת החבילה בקראו בוצעה בעיצומו של שפל עמוק בשוק המניות, וחודש לאחר שקראו פירסמה אזהרת רווח חמורה.



למרות אזהרת הרווח, מאז שבוצעה המכירה הוסיפה מניית קראו 20% למחירה, ואילו היתה סאיטקס ממתינה מעט, היתה יכולה לקבל היום על אותה חבילה 15 מיליון דולר נוספים (בהנחה שמישהו אכן היה קונה אותה ממנה). מחברת החזקות בורסאית, שתפקידה העיקרי הוא להביא ערך כלכלי לבעלי המניות, ניתן היה לצפות כי תממש את הנכס הנזיל העיקרי שלה בתקופות טובות יותר.



אגסי חושב אחרת. קראו, הוא מסביר, היא חברה טובה אך היא החזקה בעייתית בתיק של סאיטקס. מצד אחד, ההשפעה שלה על הערך של סאיטקס היתה גבוהה מאוד, והירידה בביצועים שלה היתה הסיבה העיקרית להידרדרות שחלה בשנה האחרונה במניית סאיטקס. מצד שני, לסאיטקס אין שום השפעה על האופן שבו מתנהלת קראו.



עם החזקות מהסוג הזה, הוא מסביר, אי אפשר להישאר לאורך זמן. ההחלטה שהתקבלה איפשרה להקטין את החשיפה של של סאיטקס לקראו, ולהכניס לקופה כמות מזומנים המאפשרת לה חופש פעולה עם שאר החברות הבנות. לסאיטקס עדיין נותרו 6.25 מיליון מניות של קראו ששוויין עשוי לעלות אם קראו אכן תחזור למסלול הצמיחה שאיפיין אותה בשנים שלפני המיזוג עם חטיבת קדם הדפוס של סאיטקס.



הצלקות של קאראט ו-VIO
מאז מכירת עסקי קדם הדפוס לקראו, סאיטקס היא חברה שמחפשת את עצמה. בשנה הראשונה שלאחר העסקה, תחת פיקודם של יואב שלוש והיו"ר, רימון בן שאול, הפכה סאיטקס למעין קרן הון סיכון שמכוונת את עצמה לתחום הדפוס וההדמיה הגרפית. החברה הזדרזה לבצע השקעות בכמה מיזמי סטארט-אפ, אולי