>> אם נדמה שהסטודנט הישראלי הוא חיה טכנולוגית שלא זזה בלי הלפטופ ושערימות הניירות המצולם והמודפס נעלמות והולכות, באים המספרים וקובעים אחרת. 250 אלף הסטודנטים הלומדים בישראל בכל שנה משתמשים בממוצע בכ-1,000 עמודים כל אחד - סך הכל 250 מיליון צילומים והדפסות לשנה. אם ניקח בחשבון שצילום ממוצע באוניברסיטה עולה כ-16 אגורות לעמוד, נגלה שוק שמגלגל מיליארדי שקלים.
איתמר שפיר ואייל קדם, יזמים זריזים שהקימו בשנה שעברה את חברת פרינט (frint, משחק מלים על free print) מבינים היטב כי בעתיד הנראה לעין השוק הזה ייעלם, אך חושבים שניתן עדיין לגזור קופון נאה מהמצב הקיים. בחודשים האחרונים הסתיים פיילוט ארוך שיצר סוג חדש של מדיה פרסומית: מודעות מודפסות על גבי דפי צילום והדפסה באוניברסיטאות.
השיטה פשוטה: הסטודנט שמגיע אל נקודת הצילום בוחר בין מכונות רגילות לבין אלה שנותנות לו הנחה של 50% על כל עמוד, במידה שדף הצילום או ההדפסה יישא בתחתיתו סטריפ פרסומי. "עשו את זה בעבר, אבל בשיטות פרימיטיביות, על ידי הטענת המכונה בניירות עם פרסום שהופיע בעיקר על גב הדף", מסביר שפיר, המשמש מנכ"ל החברה. "השיטה שלנו מבוססת על מערכת ניהול קמפיינים אינטרנטית המופעלת מרחוק, מאפשרת גמישות למפרסם (ניתן להחליף מודעה בכל כמה דקות ולהחליט כמה באנרים יהיו בכל הדפסה), והמודעה מופיעה בתחתית העמוד ולא על גבו, כך שהיא בולטת במיוחד".
נדל"ן פרסומי
מייסדי פרינט פונים לסטודנטים, שידועים כאוכלוסייה דלת אמצעים שמחפשת הנחות, אך גם למפרסמים שמחפשים מדיות פרסום חדשות. במהלך הפיילוט שערכו באחת האוניברסיטאות גילו כי הסטודנט הישראלי הבררן לא תמיד מבסס את החלטתו על מחיר. יש מי שלא רוצה להיהפך לפרסומת מהלכת, וחלק מהסטודנטים כעסו על פרסומות מסוימות. "כשהודפסה למשל תחזית אהבה הורוסקופית בתחתית העמוד, אנשים התלוננו שזה מביך", אומר שפיר. "כך הבנו שהפרסומות צריכות לכבד את אוכלוסיית היעד. לא ניתן יהיה לפרסם כל דבר בתחתית עמוד שסטודנט מוציא מהתיק ושם על השולחן, או מעביר לחברים".
מה מודל הרווח שלכם?
שפיר: "מפרסם משלם 35 אגורות לעמוד, ואנחנו צריכים להשלים את הסבסוד לצילום הזול - 8 אגורות לעמוד - ולהעביר עוד כמה אגורות לחברת מפעיל, המחזיקה את המכונות, וגם לאוניברסיטה. הסכום הנותר, שאנחנו מעריכים ב-45%, הוא הרווח".
איך המפרסם עוקב אחרי הקמפיין?
"הוא קונה בנק צילומים בסכום מסוים והמערכת, שמצלמת כל דף, סופרת את המודעות שפורסמו".
העובדה שהפרסום נמצא על הדף המצולם לא מצמצמת את מספר המלים שבתוכו?
"המערכת בודקת בכל עמוד אם נותר רווח של שלושה סנטימטרים מהתחתית, ויכולה לצמצם מעט את השורות, אבל לעולם לא למחוק מלים".
מי כבר מפרסם אצלכם כיום?
"בין המפרסמים אצלנו כלל מימון ותיאטרון בית ליסין. המספר קטן כרגע, אבל יגדל כשיידעו עלינו יותר".
אתם עם הפנים לחו"ל בכלל?
"בשווקי היעד שלנו, ארה"ב ומערב אירופה, לומדים כ-100 מיליון סטודנטים המצלמים ומדפיסים מיליארדי עותקים. אנחנו רוצים שכל עותק כזה יהיה הנדל"ן הפרסומי שלנו".
מה תעשו כשהסטודנטים יעברו למדיה דיגיטלית?
"אנחנו מניחים שהשימוש בנייר יפחת במידה ניכרת בתוך 7-10 שנים, לכן אנחנו לומדים גם כל מה שקשור לפרסום תוכן דיגיטלי. אנחנו לא מתביישים לחשוב בגדול. החזון שלנו הוא להיהפך לחברה הגדולה בעולם לפרסום במדיה סגמנטלית, שמבוסס על ניהול קמפיינים מבוססי רשת וסבסוד משתנה".
yazam@themarker.com
הפרסום הגיע לתחתית
מאת טלי חרותי-סובר
28.3.2010 / 6:53