מה יהיה כשהם יעזבו?

"המשק בישראל הולך לקראת התארגנות של עובדים. המעסיקים מתחילים להבין שזה לא בהכרח מזיק להם. בעיות הנוגעות להתארגנות עובדים נובעות מחוסר תקשורת. למשל, כאשר התחילה התארגנות העובדים בסונול ההנהלה התנגדה. כשנפגשנו, מנכ"ל סונול אמר לי שהם רוצים להתייעל והתארגנות תעצור את התהליך. אמרתי לו שלהסתדרות אין בעיה עם תהליכי ייעול, כי אם התייעלות טובה לחברה היא טובה גם לעובדים. כשמדברים מתחילים להבין האחד את השני". דברים אלו, שאמר יו"ר ההסתדרות עופר עיני בכנס השנתי לניהול משאבי אנוש של המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) המחישו את חזונו - חזון לו שותף זה שנים גם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.

חזון המושתת על מערכת יחסי עבודה המבוססת על הגינות ומלווה בהידברות שוטפת הוא חלומה של כל כלכלה מודרנית. עיני גם מדגיש בכל הזדמנות שאסור לתת לוועדים להשתולל. אלו מצידם מכבדים את גישתו ומי שסוטה מדרך זו נקרא אליו לסדר. עם ההסתדרות בראשותו של עיני המעסיקים יכולים להרגיש בטוחים מפני פגיעתה הרעה של מערכת יחסי עבודה מאורגנת שאינה בשליטה.

אז למה עדיין מעסיקים רבים מסרבים בתוקף להתארגנות של עובדים? לא רק בשל החשש הקמאי, הלא תמיד רציונלי, משלטון של וועדים ושל ההסתדרות, אלא גם מתוך חשש לגיטימי ורציונלי לעילא, שגם עיני לא יכול באמת להפיגו – מה יקרה כאשר הוא וברוש יעזבו את תפקידם?

כלל לא בטוח כי יו"ר ההסתדרות הבא יזכה להערכה של ראשי הוועדים כמו שזוכה לה עיני, כלל לא בטוח שתהיה לו כימיה מופלאה עם יו"ר התאחדות התעשיינים, כלל לא בטוח שתהיה לו די עוצמה להשליט חזון המושתת על הגינות והבנה מבלי להתפשר עם שלל אילוצים שיפוררו את החזון.

כיום אולי, לא מסוכן מבחינתם של מעסיקים כמו סונול, HOT ואחרים להסכים להתארגנות עובדים, ואף לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. אך מה יהיה מחר? עיני וברוש יפליגו למחוזות חפץ אחרים ואילו פוליקר (מנכ"ל סונול), עוזר (מנכ"ל HOT) ומנכ"לים אחרים ששמו מבטחם בעיני וברוש עשויים להיוותר עם ועדים עצבניים שאין באמת מי ששולט בהם.

שוקי שטאובר כתב תשעה ספרי ניהול ומנהל ניהול, עבודה, קריירה www.shukistauber.co.il