הפינה השבועית של יוון

תקציר הפרקים הקודמים:



• לפני שישה שבועות - גרמניה וצרפת, חברות האיחוד הקובעות, מודיעות שאם יהיה צורך - הן תעזורנה ליוון.



• לפני שבוע - גרמניה מודיעה שאין לה שום כוונה לעזור ליוון, ושמי שצריך לעזור זו קרן המטבע הבינלאומית. צרפת מתנגדת ואומרת שהאירופאים צריכים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם.



• לפני ימים ספורים - צרפת נכנעת ומסכימה לשתף את קרן המטבע.



• ביום חמישי - כינוס פסגת האיחוד האירופי. מתקבלת החלטה שקרן המטבע אכן תשותף.



• ביום חמישי בערב - ז'אן קלוד טרישה, נגיד הבנק המרכזי האירופי, אומר שמעורבות קרן המטבע בענין אירופאי היא "מאוד מאוד רעה ליורו". היא מוכיחה, למעשה, שהיורו אינו באמת מטבע רזרבה כמו הדולר.



אז אחרי שהצרפתים ירדו מעץ ה"לא לשלב את ה-imf", עכשיו היה צריך להוריד גם את טרישה מאותו עץ. הוא ירד ממנו בצורה קצת מגושמת, כאשר אמר בתום המפגש ש"ממילא לא יהיה צורך בתוכנית סיוע". ומה אם כן?



החלטות הפסגה:



• ה-imf יהיו שותפים בתוכנית, אם תהיה.



• הם יהיו אחראים לשליש מהסיוע; האיחוד האירופי לשני שליש.



• הסיוע ליוון לא יהיה מסובסד, אלא בתשואה הממוצעת על הלוואות באירופה.



• הוא יינתן רק אם תתקבל החלטה פה אחד של כל אחת מ-16 החברות באיחוד להפעיל את התוכנית.



• הוא יינתן רק אם יוון לא תוכל לגייס בשווקים.



הסעיף האחרון מוציא את כל האוויר מבועת תוכנית הסיוע הזו. הרי הבעיה של יוון איננה שההנפקה תיפול - ביקוש יהיה. הבעיה היא המחיר. היוונים כבר הצהירו שלא יוכלו לעמוד בעלות של 6.4% (התשואה על אג"ח יוונית לעשר שנים). במילים אחרות, לאחר חודש וחצי של דיונים מאוד נרחבים, חזרו האירופאים לנקודת ההתחלה בה לא ברור איך יוחלט אם יש צורך בתוכנית סיוע או לא, ואם כן - לא ברור איך בדיוק היא תעבוד.



לאחר פרסום ה"כאילו" תוכנית התחזק היורו חזרה מול הדולר והתשואות על האגרת היוונית ירדו ל-6.22%. אנחנו נוטים להעריך שלא מדובר בנקודת תפנית: לא ביורו, ולא בתשואות.
נזכיר, שהעיניים נשואות ל-20 באפריל, אז תדרש יוון למחזר חוב גדול.



עוד באירופה



טרישה אמר שהבנק המרכזי האירופי עשוי להמשיך את תוכנית הערבות שהוא נותן לבנקים אל תוך 2011. מאוד לא מפתיע. אירופה רחוקה מפתרון הבעיות שלה. היא גם קרובה הרבה יותר לדפלציה מאשר לאינפלציה.



אם לא די בכך, דוח של ה-oecd שפורסם בסוף השבוע נכנס קשות בגרמניה, הכלכלה הכי מוצלחת של אירופה, בטענה שהצמיחה בה מדי מושתתת על יצוא ופחות מדי על השקעות וביקושים מקומיים, וכן שהבנקים בה עדיין בצרה.



בארה"ב - המשך עליית התשואות



עוד כמה הנפקות ענק שהשוק התקשה לעכל. התשואה כבר ב-3.85. צריך לזכור שמדובר עדיין ברמת תשואה מאוד נמוכה - עדיין לא ברמה כזו שתעיק מדי על המשך עליית המניות.



כפי שציינו בכתבות הקודמות, זה לא רק הסיפור של הגיוסים הכבדים, זה גם סוף רכישת ה-mbs על ידי הפד. בארץ, אין בעיה של גיוסים כבדים - לפחות לגבי הרבעון הקרוב אפשר לומר: להיפך. מה שכן יש, זה תהליך העלאת ריבית, שעשוי בהחלט להמשך גם היום.



בארה"ב - עוד תוכנית סיוע לענף הנדל"ן למגורים



כי הקודמות לא ממש עובדות. ההערכה היא שגם התוכנית החדשה לא תעזור.
התוכנית הנוכחית נועדה לסייע לבעלי דירות שאינם עובדים וששווי בתיהם נמוך משווי המשכנתא. ההערכה היא שהתנאי השני חל על כרבע מבעלי הדירות בארה"ב.



9.5% מהשווי הכספי של המשכנתאות נמצא היום בפיגור של 90 יום ומעלה בתשלום המשכנתא.
עוד 4.6% מהשווי הכספי של המשכנתאות כבר נמצא בשלב עיקול הדירה.
כל עוד המספרים הללו לא יורדים – ובינתיים, הם רק ממשיכים לעלות - קשה מאוד יהיה לענף להתאושש.



התוכנית תספק סבסוד למלווים לקבוצת היעד, אם יעשו פריסה מחדש של המשכנתא תוך כדי וויתור על חלק מהחוב. היא אינה מוטלת כחובה על הבנקים, אבל הרעיון הוא שהבנק או כל מלווה אחר, יעדיף לוותר על חלק מהתשלום ולא להעביר עוד דירה לעיקול.



התוכנית כבר מעוררת התנגדות נרחבת של אותם אנשים ומפלגות שלא אהבו את התוכניות הקודמות. ההתנגדות העיקרית נובעת מכך שכל תוכנית חילוץ כזו מעבירה מסר לא חינוכי לבעלי החוב. מי שנהג בחוסר אחריות - מרוויח על חשבון משלם המיסים.



עלות התוכנית מוערכת ב-50 מיליארד דולר, שיבואו מתוך כספי ה-tarp, אבל כאמור, ההערכה היא שגם תוכנית זו תיכשל. וגם אם לא - יעברו חודשים ארוכים עד שהיא תיושם.



שוקי המניות



הירידה התוך יומית במדדי המניות בארה"ב הן ביום חמישי והן ביום שישי, יוחסה לכל מיני ארועים נקודתיים: פרסום תגובת טרישה להחלטת הנציבות ופיצוץ בספינה דרום קוריאנית סמוך למים הטריטוריאליים של צפון קוריאה. לנו נראה סביר הרבה יותר שהיא נבעה מהעליות החדות בראשית החודש. אחרי חודש כל כך חזק, הורדה של כסף מהשולחן היא הסיבה הכי טובה לעצירה בעלייה.



שוקי המניות מחכים לנתון המשרות שיפורסם השבוע. כבר ברור שהוא יהיה חיובי מאוד (אזור ה-200 אלף משרות, שבערך חציים תוצאה של מפקד האוכלוסין), אבל עכשיו השאלה היא האם המספר הזה כבר לא מגולם במחירי המניות.



הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות.