מנהלי קרנות מט"ח: הגלבועים נראים יקרים - אבל זה מה שהציבור רוצה בימים אלה

הפיחות המהיר בשער השקל שהתרחש בשבועיים האחרונים גרם לביקושים יוצאי דופן לדולר. את הביקושים מזרים הציבור בעיקר דרך קרנות הנאמנות המט"חיות, שלאחר תקופה ארוכה של יובש, גייסו כ-2.5 מיליארד שקל תוך שבועיים.



מבדיקה עם מנהלי קרנות הנאמנות הגדולות מסתבר שרוב החשיפה לדולר (50%-80%) נעשית באמצעות השקעה באג"ח ממשלתיות צמודות לדולר מסוג גלבוע. אחזקה באג"ח מסוג זה מעניקה למשקיע הצמדה לשער הדולר, ובצורה זו מאפשרת לו ליהנות מהפיחות. אולם, הביקושים הגבוהים שהוזרמו העלו בחדות את מחירי האיגרות - ובמקביל הורידו את התשואות השנתיות לפידיון לרמה של כ-1% נטו בלבד.



תשואה נמוכה זו מעלה את השאלה האם מחירי האג"ח אינם יקרים, והאם ניתן לבצע את החשיפה לדולר לה מחויבת הקרן באמצעות מכשירים אחרים. כך לדוגמה, אג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה של כשלוש שנים מעניקה תשואה לפדיון של כ-3.5%, ואג"ח לטווח ארוך יותר של 10 שנים מעניקה תשואה של כ-5%. אפשרויות נוספות לבצע חשיפה לדולר היא באמצעות אופציות הדולר שנסחרות בבורסה בת"א, ומסתבר שחלק מהקרנות אכן עושות זאת, או באמצעות פקדונות צמודים לדולר הנראים כאלטרנטיווה לא טובה שכן הריבית עליהם אפסית.



שי ברק, מנכ"ל אילנות דיסקונט, סבור כי "מה שמעניין את הציבור זו ההצמדה למט"ח ולא התשואה לפדיון של הגלבועים, שהלקוח ייהנה ממנה רק אם יישאר עד תום חיי האיגרת". לדבריו, הלקוח המסורתי קונה מט"ח כאשר הדולר נמצא בעלייה וברור לגמרי כי כאשר תהליך הפיחות ייעצר, כ-20% מהכספים שהוזרמו לקרנות המט"חיות יחפשו אלטרנטיווה אחרת.



ברק ציין כי הלקוחות עדיין אינם פתוחים להשקעה באיגרות חוב בחו"ל שנושאות תשואה גבוהה יותר ומעדיפים להשאיר את כספם באיגרות החוב הממשלתיות, ובלבד שיהנו מהפיחות בשער השקל אל מול הדולר.



לדברי ברק, בעקבות הפיחות ובעקבות העלייה בציפיות האינפלציה החל ביקוש ער לקרנות צמודות המדד: כ-50%-60% מהגיוסים כיום הם לקרנות אלה, 30% לקרנות מט"ח ו-10% לקרנות המנייתיות. ברק הוסיף כי היום כמעט ולא נרשמו ביקושים בקרנות המט"חיות וייתכן כי הרמות שבהן נסחר הדולר היום (4.53 שקלים לדולר) בולמות בינתיים את המשקיעים מלהשקיע במט"ח על רקע החשש מייסוף בשערו של השקל לאחר פיחות של כ-7.5% בשבועיים האחרונים.



אחד ממנהלי קרנות הנאמנות המט"חיות הגדולות מסביר כי למרות שהגלבועים נראים יקרים, הקרן מבצעת את רוב החשיפה באמצעותם. "נכון שלאג"חים בחו"ל יש תשואות גבוהות יותר, אך לפי מדיניות הקרן אני יכול להשקיע בהן רק עד 10% מהנכסים", הוא מסביר.



לדבריו, יכולה להיווצר בעייתיות בהשקעה באג"ח בחו"ל במידה שיהיו פדיונות בקרן שיגרמו להגדלת שיעור האחזקה מעל לרמת 10%. "הקרן צריכה לתת למשקיע את מה שהוא מחפש. אם הוא רוצה חשיפה לדולר - הוא יקבל את זה", הוא מסביר. "אני יכול להקטין את החשיפה, אבל אני מחויב ללקוח. מה אני אומר לו אם הדולר ימשיך לטפס ואני אהיה בחוץ?"