>> שני ספסלי עץ, עשרה דקלים לא גבוהים, שתי רצועות דשא צרות. זה מה שנשאר. אז לזה התכוון רון חולדאי כשהבטיח להרחיב את שטחי פארק הירקון במקום אולם אוסישקין, מגרשה הביתי של הפועל תל אביב בכדורסל. כמעט שלוש שנים אחרי שבית המשפט העליון קיבל את עמדתו של ראש העיר תל אביב ואישר לדחפורים לעלות על המבנה, נראית הריסת אוסישקין כלא יותר מתרגיל מנהיגות של טייס שחצן עם נפש של נגד מבסיס חצרים.
האם העיסוק המעט אובססיבי באולם כדורסל אינה דבקות ילדותית בפטיש? כנראה שכן. אז מה. פטיש וערך סנטימנטלי הם בעיני המתבונן, ומגרש כדורסל הוא פטיש לא גרוע מגלי אבנים בבירתנו הקדושה. לפחות איש לא נאלץ לעמוד שעות במחסומים בגללו ואף רב/נוכל לא קורא לאיש להיהרג בשמו.
בשבילי אוסישקין היה הבית. נכחתי בערב הפתיחה שלו ב-1980, זמן קצר לאחר שהשתחררתי מהצבא. כבר אז התרשמתי שלא מדובר בפנינה ארכיטקטונית. השנים לא היטיבו אתו, ובכל זאת הבניין המתקלף היה למבצר. עונה אחר עונה האולם צבר מעין מעטה שהגביר את הביטחון של האוהדים השחקנים והיריבים, שבחסות השירה והעידוד הבלתי פוסקים של הקהל, הפועל תל אביב יכולה להפוך כמעט כל משחק מול כל יריב.
ומעבר לרוח, היו באולם גם כמה מאפיינים פיסיים שסייעו לקבוצת הביתית.
התנין של עלי מוהר
חלקו העליון של הקיר הדרומי של האולם היה עשוי מפח. אוהדי הפועל, בעיקר מגילאי 15 ומטה, ניצלו אותו לתיפוף מחריש אוזניים מתחילת המשחק, כך שמאמנה של הקבוצה היריבה לא היה מסוגל לתקשר עם שחקניו גם אם הצליח לשמור על מחשבה בהירה ברעש הנורא.
מיזוג אוויר, לעומת זאת, לא היה באוסישקין. בשלב מסוים במחצית השנייה של המשחק, 1,500 צופים מיוזעים ועשן הסיגריות הפכו את האוויר באולם לדחוס ואת ריכוז החמצן בו לנמוך במיוחד.
בספורט האמריקאי נהוג לומר על קבוצה שהפסידה לאחר שאיבדה יתרון גדול בשלביו האחרונים של המשחק שהיא "נחנקה". חנק, במובן הפשוט של המלה, היה גורלן של מרבית הקבוצות האורחות באוסישקין. חנק או פחד במקרה של מכבי תל אביב, היריבה הנצחית.
מכבי, הקבוצה של המדינה, אלופת אירופה חמש פעמים, מלכת היוניברס, ממש לא אהבה לבקר באולם הזה. מנהליה דיברו על חדרי ההלבשה המעופשים ועל רפרטואר השירים הבלתי נסבל של אוהדי הפועל, אבל לי תמיד נראה שהמשורר המנוח עלי מוהר פיצח את פשר התיעוב שחשו במכבי כלפי אוסישקין.
מוהר טבע את המונח "תנין אוסישקין", שעולה מנחל הירקון הסמוך כדי לתת נופך מיתולוגי לחשש הזוחל בלב שחקני היריבה מפני הרגע שבו האדומים, בסיוע הקהל שפשוט ישב על קווי המגרש, ישתלטו על המשחק, וינחיתו להם את התבוסה הבלתי נמנעת.
תנין אוסישקין היה אחראי, לפחות בעיני, לכמה מהניצחונות המתוקים ביותר במשחקי הדרבי נגד מכבי מסלים שנקלעו בשנייה האחרונה - למשל, סל הניצחון של חיים זלוטיקמן שנקלע מזווית בלתי אפשרית כמעט, מעל ידיהם של שני שחקני מכבי, ומנע ממכבי לחגוג את זכייתה באליפות באוסישקין - ההשפלה האולטימטיבית בעיניו של אוהד הפועל.
כשישבתי ליד הירקון, כמה דקות לפני הדרבי של מאי 1992, ביקשתי רק בחצי צחוק מתנין אוסישקין שלא ייתן להפועל להפסיד בדרבי האחרון חודשיים לפני שילדי הבכור ייוולד ואשקע לנצח בעולם האמיתי של אחריות, פרנסה ומשכנתא. הפועל ניצחה באותו דרבי 92:96, כשהסנטר תומר שטיינהאור קולע סל כשהוא שכוב על הרצפה.
הכי רחוק מאוסישקין שיש
18 שנים מאוחר יותר שוב יצטלבו דרכיהם של שטיינהאור והפועל. הפעם לא הפועל תל אביב, אלא הפועל אוסישקין. שטיינהאור, כיום בן 44, משחק בקבוצת הפועל עמק יזרעאל שמתמודדת עם אוסישקין במה שעשוי להיות משחק העלייה של אוסישקין לליגה השנייה. זה עשוי להשלים שנה שלישית ברציפות של זכייה באליפות והעפלה לליגה בכירה יותר לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל.
הפועל אוסישקין קמה ב-2007 ביוזמת יצחק לוי (המכונה "שחור"), איש המשק של קבוצת הכדורסל הפועל תל אביב ואורי שלף, אחיו של גור שלף, לשעבר קפטן קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב וכיום מנהלה. הקבוצה נמצאת כיום בבעלותה של עמותת אוהדים שמונה יותר מ-1,000 חברים (הזמר אריק איינשטיין הוא החבר ה-1,000), על פי המודל של קבוצת הכדורגל של ברצלונה. החברות בעמותה מותנית בתשלום של 300 שקל בשנה והיא מנוהלת על ידי ועד שנבחר מדי שנה על ידי חברי העמותה.
הבחירה במודל של בעלות אוהדים נעשתה בעקבות משבר אמון בין האוהדים לשאול אייזנברג - בעליה של קבוצת הכדורסל של הפועל תל אביב, שהסכים ב-2005 להעביר את משחקיה של הקבוצה ליד אליהו ובכך סייע, לתפישת האוהדים, להנעת התהליך שסופו החרבת אולם אוסישקין.
המשחק מול שטיינהאור והפועל עמק יזרעאל התקיים לפני שבוע באולם הכדורסל בהדר יוסף, שכונה שנמצאת קילומטר מזרחית בקו אווירי מהאולם שחרב, אבל מרוחקת הרבה יותר בכל מובן אחר מאולם אוסישקין, שהיה הכי דרום תל אביב שאפשר להגיע בצפון הישן.
הכניסה להדר יוסף מחזירה במעט את התחושה שאבדה במעבר לצפון המלוקק. האולם מלא ב-1,500 אוהדים ועל הקיר שמנגד תלויים שלטי "אוסישקין" ו"פושעי אוסישקין לדין", שאף ליוו את אוהדי קבוצת הכדורגל של המועדון עד דומזאלה שבסלובניה, קזאן שבחבל טטראסטן שברוסיה וגטבורג שבשבדיה.
הקהל יקום לשירת האינטרנציונל
כמה דקות לפני פתיחת המשחק מחליק פנימה ח"כ דב חנין, לבוש בחולצה שהיא יותר בורדו מהאדום התקני. חנין מדבר על החיבור שלו עם תחושת הקהילה של קבוצת האוהדים שנותנת ערך נוסף לספורט.
הפועל אוסישקין היא כנראה אחד מהארגונים הבודדים שמתנהלים עדיין כארגון של דמוקרטיה ישירה, על פי תהליך קבלת החלטות שאינה שונה במהותו מהקיבוץ הקלאסי - ואוסישקין היא בוודאות קבוצת הכדורסל היחידה עלי אדמות שמסיימת כל משחק ביתי בשירת האינטרנציונל.
חנין יכול להעריך גם את סמל הפטיש והמגל שתלוי בגאון על המרפסת הצרה שמקיפה את צדו המזרחי של המגרש. סביר גם להניח שהוא מרגיש די מוזר כשהקהל המשולהב מזמר בקול אדיר שירי נאצה נגד חולדאי, יריבו הפוליטי לשעבר בקרב על ראשות עיריית תל אביב.
המשחק מתחיל, וכמעט מיד ברור שהפועל עמק יזרעאל קבוצה לגמרי לא רעה, אבל שחקניה שמשחקים בדרך כלל מול כמה עשרות או מאות מעטות של צופים, פשוט מתפרקים מול גלי הלחץ האדיר שמפעיל הקהל. הפועל עולה ליתרון של 5:17, אבל בשלב מסוים הקבוצה מאבדת עניין ומתחילה להשתעשע. הקהל, מצדו, מסיט את הקשב למשחק הכדורגל המתנהל בו זמנית בין בני סכנין למכבי חיפה, שמתחרה בקבוצת הכדורגל של המועדון על האליפות.
עמק יזרעאל מתאוששת מההלם הראשוני, מנצלת את הריפיון ומצמצמת את הפער עד לשלוש נקודות הפרש במחצית, וממשיכה לשמור על פער של שבע נקודות מאוסישקין גם במחצית השנייה, עד שמתן נאור מחליט לקחת את המשחק על עצמו.
נאור הוא אחד מכוכבי הקבוצה. הוא שיחק בהרכב האגדי של הפועל שמחץ את מכבי באוסישקין בהפרש של 25 נקודות ב-2004, כמה חודשים לפני שמכבי זכתה באליפות היורוליג. נאור פרש מכדורסל מקצועני כשהקריירה שלו דעכה, וכשקיבל הצעות כספיות נמוכות בקיץ שעבר, העדיף לחבור מחדש לאוהדי הפועל ואהבתם החונקת - ולו במחיר של ירידה של שתי ליגות וקיצוץ חד בשכרו.
כאשר הקהל רוצה להכיר לנאור תודה, הוא שר "אמא של מתן, רוצים טיפול חינם", על פי המנגינה של השיר "בטי בם". אמו, ד"ר סימונה נאור, היא פסיכיאטרית ויו"ר החברה הישראלית לפסיכיאטריה של הזקנה. ייתכן שאם תיחשף לכמה מהשירים של אוהדי אוסישקין, היא עשויה לשקול להתגייס ולעשות מחיר לאוהדים במצוקה.
ריטואל הרימון והיס"מ
משחק התקפה טוב של נאור מקפיץ את הפער ל-66:81, דקה וחצי לסיום. במקביל מגיעות החדשות הטובות מהצפון. בני סכנין מנצחת את מכבי חיפה ונותנת חיים חדשים לתקוות האליפות של הפועל תל אביב בכדורגל.
המשחק מסתיים. הפועל אוסישקין מנצחת 76:82 והקהל שר ורוקד ומציף את רצפת הפרקט. נאור וטוהר חיימוביץ, אולי השחקן האהוב במועדון, עומדים במרכז המגרש מוקפים במאות אוהדים ומנצחים על המקהלה.
רימון עשן מתעופף לציון החגיגה, אבל את אנשי היס"מ, המנקדים בנוכחותם את יציע האוהדים, זה לא מעניין שאיש לא נפגע. נדמה כאילו היס"מ מנהל בשנים האחרונות מרדף של חתול ועכבר עם אוהדי הפועל בכדורגל ובכדורסל. ייתכן שראשי היחידה סבורים שמוטב לשמור על הביטחון השוטף ביציעים מאשר לסייר על החוף ואולי למנוע מחבורת חוליגנים להכות למוות אדם לעיני בתו ואשתו.
בניסיון להשכין מחדש את הסדר הציבורי מפליאים היסמ"ניקים את מכותיהם בילדים בני 16 עד 20 ועוזבים את המקום בקושי רב, לצלילי השירים המקובלים במקרים אלו: "אם לא תלמד תהיה שוטר"; והלהיט: "משטרה זונה".
במהומה שנוצרת אני מבחין בידיד ותיק, שמתרחק מהמקום לצד בתו בת העשרה. הילדה מעיפה מדי פעם מבט מאחורי גבה אל מעשי הגבורה של היס"מ, אבל חוזרת לקפץ תוך שהיא מפגינה שליטה במלים ובלחן של שירי האוהדים. אבל ידידי, שנאלץ לחזות באחרונה בשני בניו מתמכרים לדת אחרת - מיסיון ההבלים של ש"ס ומנהיגה הרוחני - הודף מחמאות על החינוך לאהבת הפועל ומפטיר: "גם האחים שלה היו כאלה".
עכשיו צריך כסף
שלוש שנים לאחר שהוקמה והחלה את פעילותה בליגה החמישית כקבוצת הכדורסל הראשונה שבבעלות אוהדים, ניצבת הפועל אוסישקין במרחק של עונה אחת מהליגה הבכירה, אבל לא כולם חוגגים. יש כאלה שאינם מאבדים לגמרי את הקשר עם המציאות. "עכשיו מתחילות הצרות, עכשיו צריך כסף", נאנח אוהד כסוף שיער ומנבא את ההתמודדות הבלתי נמנעת עם הדילמה שליוותה את הפועל בגילגולה הקודם ובמידה מסוימת הביאה לקריסתה.
השיבה לליגת העל היא במידה רבה החלום לפגוש שוב את היריבה הנצחית - מכבי תל אביב. הרבה עבר על מכבי בשלוש השנים האחרונות מאז נהרס אוסישקין. דומה שקללה דבקה בה מאז השמחה לאיד על הפיכת המבצר האדום לעיי חורבות. מכבי הוגלתה לערוץ טלוויזיה בתשלום, שחקניה הישראליים המשמעותיים נטשו אותה ומעיבה עליה פרשת הבנק האפור שניהל הלב הצהוב - המנהל המסור מוני פנאן.
עם זאת, מכבי היא עדיין ארגון אדיר בעל תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים, שגדול פי כמה אלפי אחוזים מתקציבה של עמותת האוהדים הצנועה של הפועל אוסישקין.
העלייה לליגה השנייה מקרבת את הרגע שבו חברי העמותה יצטרכו להתעמת עם השאלות האם וכיצד ניתן להתמודד עם קבוצות מקצועניות בעלות תקציבי ענק - מבלי לאבד את את כל מה שטוב וטהור בארגון חובבני ודל תקציב, שהמניע היחיד של חבריו ובעליו הוא אהבת הקבוצה - או במלים אחרות, האם ניתן לרדוף אחרי מכבי מבלי להתרסק שוב.
זכות השיבה
יורם גביזון
29.3.2010 / 6:59