פישר תמיד ראשון

>> סטנלי פישר נמצא אתנו כבר חמש שנים. די זמן כדי להכיר את האיש ואת דרך קבלת ההחלטות שלו. נגיד בנק ישראל אינו שייך למקבלי ההחלטות המהססים, המורחים. הוא לעולם לא ימתין חודש נוסף לעוד נתונים, כשהתמונה ברורה והכיוון מבחינתו חד-משמעי וידוע. הוא מעדיף, תמיד, להקדים ולחתוך. או בשפת הכלכלנים, לקבל את ההחלטה לפני העקומה ולא אחריה. הסיסמה של פישר היא מדוע לחכות לחודש הבא כשאפשר היום, ויגידו הפרשנים מה שיגידו.

לכן היה ברור כבר מהשבוע שעבר, כשהאינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים עלתה ועלתה והתקרבה לגבול העליון של היעד הממשלתי (3%) והריבית הריאלית במשק היתה נמוכה במיוחד 1.6%; כשנתוני הלמ"ס ונתונים אחרים מצביעים כי המשק צועד ב-2010 אל עבר צמיחה של כמעט 4% וכאשר האנליסטים מדברים על עליי של 1% במדד בשלושת החודשים הקרובים, כי סטנלי פישר לא יהסס ערב הפסח ויעלה את הריבית במשק ברבע אחוז, ל-1.5% - פישר הוא תמיד מהראשונים.



הוא היה מהנגידים הראשונים שהוריד, עוד בתחילת המשבר העולמי הגלובלי בסתיו 2008 את ריבית בנק ישראל בצורה דרסטית, מ-4.25% בספטמבר 2008 ל-0.5% באפריל 2009. הוא היה הנגיד הראשון שכבר בספטמבר 2009 החל להעלות ריבית. פישר לא הסתפק ברמזים. הוא אמר מפורשות, וגם כתב בהודעות הריבית החודשיות של בנק ישראל, כי הוא חותר ל"ריבית נורמלית".



הפרשנים, בסוף 2009 ובראשית 2010, העריכו כי הנגיד יעלה את הריבית מדי חודשיים ב-0.25% עד לרמה של 2.5%-3% בסוף 2010. אלא שאז באו שני מדדים נמוכים במיוחד, והנגיד החליט להותיר את הריבית ברמה של 1.25%. אבל היה ברור, כי העלאת הריבית נמצאת בקנה של בנק ישראל.



אגב, לצד הסיבות הטובות להעלאת הריבית, היו גם סיבות טובות שלא להעלות אותה, בחודשים האחרונים כמו גם אתמול. הסיבה הטובה ביותר שלא להעלותה היתה הידיעה שכל העלאה בריבית, כאשר הריבית על הדולר והיורונשארת נמוכה מאוד, תחזק את השקל מול מטבעות הסחר העיקריים של ישראל ותפגע ביצוא, בצמיחה ובתעסוקה.



הנגיד, מכוח בנק ישראל, מחויב בראש ובראשונה ליציבות המחירים. כאשר האינפלציה במשק מתקרבת ל-3%, הוא החליט בשקלול כל הנתונים בעד ונגד הצעד הזה, להעלות את הריבית כעת ולא להמתין לסוף החודש הבא, כדי לשדר לשווקים כי הנחישות שלו בנושא יציבות המחירים היא חד-משמעית וגוברת על כל שיקול אחר.