השנה שבה שתי חברות מעו"ף הגיעו להסדר חוב

>> מכפיל הרווח המצרפי של החברות במדד ת"א 25 (מעו"ף) על סמך נתוני דו"חות 2009 הוא 15. כך עולה מניתוח של מחלקת המחקר של אי.בי.אי. מדובר על מכפיל נמוך בהרבה לעומת מכפיל של 25 ב-2008, שבה מחירי המניות צנחו לרצפה.



ואולם מי שמחפש את התשובה לשאלה אם הבורסה "זולה" או "יקרה" כדאי שייתן את דעתו לכך שמכפיל זה ב-2007 היה 16.4 - כך שתל אביב עדיין זולה ממצבה מלפני שנתיים. עם זאת, באי.בי.אי מעריכים כי המכפילים של 2010 יהיו נמוכים יותר. סך ההכנסות של חברות ת"א 25 היה 286 מיליארד שקל ב-2009, לעומת 282 מיליארד שקל ב-2008 - עלייה של 1.5%. השיפור בהכנסות בא בעקבות השיפור הכלכלי של 2009.

מי שמעיד יותר מכך על ההתאוששות של 2009 הוא הגידול ברווח. סך רווחי החברות ב-2009 היה 36 מיליארד שקל, לעומת 22 מיליארד שקל ב-2008 - עלייה של 66%. זה מרשים גם אם מביאים בחשבון את העובדה שנתוני הרווח כוללים רווחים חד-פעמיים.



מכפילי הרווח מלמדים: הבורסה זולה מב-2007



הרווח המצרפי של חברות ת"א 25 ברבעון הרביעי היה 8.7 מיליארד שקל, לעומת הפסד של כ-900 מיליון שקל ברבעון המקביל. שני הקטרים הגדולים של הבורסה - טבע וכיל - סיימו רבעון ברווחי ענק. הרווח הנקי של טבע ברבעון הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל.



טבע הרוויחה ב-2009 כולה 11.9 מיליארד שקל, לעומת 8.95 מיליארד שקל ב-2008 - גידול של כ-33%.



כיל סיימה את הרבעון עם רווח של 200 מיליון דולר ואת 2009 כולה ברווח של 770 מיליון דולר. ב-2008 הרוויחה החברה 2 מיליארד דולר.



כפי שמדגישים באי.בי.אי, שתי החברות גם עשויות להיות בנקודת תפנית בימים אלו. כיל ניצבת מול שחרור מהקיפאון שאחז בשוק האשלג בשנה האחרונה. טבע מצויה אחרי רכישתה של חברת התרופות הגרמנית רציופארם, שעשויה לדחוף את החברה קדימה.



רק שתי חברות רשמו הפסד ברבעון הרביעי של 2009, לעומת עשר חברות ברבעון המקביל. מכתשים אגן הפסידה 112.5 מיליון שקל ברבעון החולף, לעומת רווח נקי של 33.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. דסק"ש הפסידה 178 מיליון שקל, לעומת רווח של 552 מיליון שקל ברבעון המקביל.



הנהנים הגדולים מההתאוששות הכלכלית הם הבנקים. בעקבות ההתאוששות הכלכלית היתה ירידה בהפרשה לחובות מסופקים (חובות שיש ספק לגבי גבייתם) מ-1.6% ברבעון הרביעי של 2008 ל-0.8% ברבעון הרביעי של 2009. ברבעון החולף רשמו הבנקים רווח נקי של 1.4 מיליארד שקל, לעומת הפסד של 1.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל, כשעיקר הצמיחה ברווחים נבע משיערוך ומימוש ניירות ערך.



בקרב חברות האחזקה ההתעוררות הכלכלית מאפשרת להן לבצע עסקות, לממש נכסים בעייתיים ולשפר את מצבן הכלכלי. קבוצת דלק, שב-2008 הרגישה את הנטל של החברה הבת דלק נדל"ן, הצליחה לממש נכסים ולשלם את חובות דלק נדל"ן ב-2009. השיפור היחסי בתוצאות דלק נדל"ן, יחד עם רווח הון ממכירת מניות hot, הוביל את הקבוצה לסיים את הרבעון הרביעי של 2009 עם רווח נקי של 424 מיליון שקל, לעומת הפסד של 1.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל.



כור הרוויחה בגדול



המחקר של אי.בי.אי מצביע כי כור היא המרוויחה הגדולה של המשבר. ההימורים הפיננסיים על הבנק השווייצי קרדיט סוויס השתלמו והיא גרפה רווח של 2.7 מיליארד שקל מהשקעה זו.



"יצרניות המזון אסם ושטראוס-עלית הציגו ברבעון הרביעי של 2009 גידול במכירות, אך קיטון ברווחיות התפעולית לעומת הרבעון המקביל. תחום המזון הוא האחרון שמושפע ממיתון, אך גם האחרון שיוצא ממנו", ציין אורי ליכט, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי ועורך המחקר.



ברבעון הרביעי של 2009 הושג סוף סוף ההסדר בין בעלי החוב של אפריקה ישראל לחברה. אמנם מצבה הקשה של החברה לא מנע מחמשת הבכירים בה ליהנות מעלות שכר של 20 מיליון שקל, אבל נראה כי החברה תנסה לשוב לפעילות עסקית רגילה. מלבד כסף שבעל השליטה נאלץ להזרים לחברה, ספגו המשקיעים השמדת ערך מסיבית, וביוני 2009 המניה הוצאה ממדד ת"א 25.



בצים היה הסדר החוב נוסף של חברה בת"א 25, החברה לישראל. בניגוד לאפריקה, שהמשא ומתן עמה נמשך חודשים ארוכים, בחברה לישראל בחרו להציג תוכנית הבראה לצים תוך הזרמת כסף מבעלי השליטה והגעה להסכם עם בעלי החוב בתוך זמן קצר. את הרבעון הרביעי של 2009 סיימה החברה לישראל ברווח של כשישה מיליון דולר כתוצאה מהכנסות מימון בעקבות ההסדר, לעומת רווח של 320 מיליון דולר ברבעון המקביל.



במדד ת"א 25 נסחרות שלוש חברות תקשורת: בזק, פרטנר וסלקום. שתיים מהן עמדו בפתחו של הרבעון החולף עם בעלים חדשים - שאול אלוביץ' שרכש את השליטה בבזק ואילן בן דב שרכש את השליטה בפרטנר. ואולם חילופי הבעלות הצביעו על כך שהמשק חוזר לפסים עסקיים, שכן שתי העסקות נעשו במינוף גבוה.



המינוף בעסקת בזק היה 2.5:1, כלומר על הון עצמי של 2.7 מיליארד שקל קיבל אלוביץ' הלוואות בסך 6.5 מיליארד שקל. לעומת זאת, בן דב מימן את עסקת פרטנר עם הון עצמי של 300 מיליון שקל ומינוף של 3.1 מיליארד שקל (בניכוי 700 מיליון שקל שהיו בקופתה של פרטנר) - כלומר פי יותר מ-10. רק סלקום נותרה עם הבעלים הקודמים שלה.



המינופים האדירים מחייבים את בעלי השליטה למשוך מהחברות החדשות שרכשו דיווידנדים גבוהים. בזק כבר הודיעה כי תחלק דיווידנד של 2.4 מיליארד שקל ופרטנר תחלק דיווידנד של 1.7 מיליארד שקל. "שוק התקשורת סיכם רבעון טוב. המגמות העיקריות הן של צמיחה נמוכה, רווחיות גבוהה ודיווידנדים גבוהים", מסכם ליכט.



השיפור ברווחיות החברות תורגם לעלייה במדד ת"א 25. כיום המדד רחוק רק ב-0.4% משיאו. גם הציבור שנטש את האפיק המנייתי ב-2008 חזר אליו במלוא המרץ ב-2009. גיוסי קרנות הנאמנות המנייתיות, שמשמשות כמעין "מדד הציבור לחזרה לאפיק המנייתי", גייסו 1.5 מיליארד שקל ב-2009. זאת מבלי להתחשב באחוז המניות בקרנות האופנתיות, 90/10 ו-80/20, שהיו המגייסות העיקריות. סך נכסי קרנות הנאמנות המנייתיות בסוף 2009 היה 8 מיליארד שקל, לעומת שיא של 9.7 מיליארד ב-2007.



ענף האנרגיה השיב את עטרה ליושנה. ותיקי הבורסה זוכרים את אסדת הנפט של חברת ישראמקו אי שם בשנות ה-90, וכיצד כל מהדורת חדשות נפתחה בעדכונים על הממצאים של החברה. אז לא נמצא גז או נפט, אך בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז "תמר", שישראמקו היתה חלק מהחברות שהשקיעו בקידוח. די היה בגילוי זה כדי להצית את הדמיון ולהקרין על כל הענף. גם חברות שעדיין לא גילו דבר שוערכו בידי המשקיעים כאילו מצאו מרבצים בלתי נדלים של הזהב השחור.



סוכנות האנרגיה האמריקאית מעריכה בתחזיותיה כי התנודתיות במחירי הנפט תימשך, ומחיר חבית הנפט צפוי לעלות ל-81 דולר ב-2010 ועשוי להגיע ל-84 דולר ב-2011.



למרות החגיגה מציין ליכט כי "קשה להצדיק את השווי שבהן נסחרות מניות שותפויות הגז. מודל הערכת השווי שלנו לפרויקט תמר ודלית אינו שמרני כלל, וסך כל שווי הפרויקט מוערך על ידנו ב-6.5 מיליארד דולר. החלום כבר מתומחר במלואו".