הנה קושייה כלכלית עדכנית: איזה צרה מאיימת יותר על המשק הישראלי? התשובות האפשריות הן: (1) מחירי הדיור העולים ללא הפסקה. (2) הנפקות אג"ח הזבל המתרבות. ו-(3) השקל המתחזק.
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מסר ביום ראשון את התשובות שלו - 1 ו-2, וסיפק אישור סופי למה שכבר כולם יודעים: יש בועה במחירי הדיור בגוש דן.
פישר, שהעלה אתמול את הריבית הבסיסית בישראל ל-1.5%, לא חייב לעשות זאת. תחזיות האינפלציה העתידית אמנם זחלו מעט למעלה והתקרבו לגבול העליון של 3%, אבל נתוני המשק לא רעים ואין חשש אמיתי להתפרצות אינפלציונית. כמות הכסף לא עולה, כמות האשראי לסקטור העסקי דווקא יורדת, והשכר לא עולה.
אז מדוע לרוץ לפני כל העולם ולהעלות את הריבית? כדי לקבל תשובה לכך, יש לגשת לסעיף המרכזי של הודעת הריבית אתמול, הנושא את הכותרת: "הגורמים העיקריים להחלטה". הסעיף מתחיל בהצהרה כללית על "תהליך הדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית", והוא מסתיים במסר המרכזי של פישר: "על רקע העליות במחירי הנכסים".
פישר מדבר כמובן על מחירי נכסי הנדל"ן, ובמידה דחופה פחות על מחירי ניירות ערך בבורסה, בעיקר איגרות חוב בדירוג נמוך. הנגיד, כמו גם המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, אמרו בחודש האחרון מספר פעמים ש"אין בועה במחירי הדיור", אבל החלטת הריבית וההחלטה להתייחס למחירי הדיור בהודעת הריבית מוכיחים את ההיפך.
"כך זה עובד אצל נגידים", אומר כלכלן בכיר, "אם פישר נאלץ לחזור פעמים רבות על הצהרה כמו 'אין בועה' המשמעות היא שיש בועה, והוא יודע את זה". עלייה של 0.25% בריבית הבסיסית כמעט ואינה משנה דבר בחישובי הכדאיות של רוכשי הדירות להשקעה ונוטלי המשכנתאות: מי שייקח בשבוע הבא משכנתא שקלית בריבית משתנה יגלה שהיא עדיין זולה. אבל סטנלי פישר מעביר במודע מסר שצריך להיות ברור לכל רוכש דירה ולכל משקיע בבורסה: בנק ישראל מודאג מרמת המחירים, הוא צפוי להמשיך לעלות את הריבית והמשקיעים מסתכנים היום בהפסדי הון כבר במהלך השנה הקרובה.
ריבית ריבית, אבל מה הסיכונים?
אלא שהעלאת הריבית לא באה ללא סיכונים: עליית הריבית מרחיבה את הפער בין הריבית הדולרית לריבית השקלית, ומגדילה את הכדאיות של ספקולנטים זרים ומקומיים בעת מכירת מט"ח ורכישת שקלים.
הסיכון הזה התממש בערב החג באלימות בשוק המט"ח: עם פתיחת המסחר מכרו זרים מט"ח בכמויות גדולות, ושער הדולר צנח ב-10:30 בכ-1.6% עד לרמה של 3.692 שקלים. זו ירידה יוצאת דופן וחדה מאוד במונחי שוק המט"ח, והיא מעלה את השקל, במונחים של סל מטבעות, לרמתו הגבוהה ביותר מאז שנת 2008. עבור סוחרי מט"ח זו סערה: בשוק הזה מקובל לסחור במכפילים של פי 20, 50 ואפילו פי 100, כך שהתנודה הבוקר משקפת רווח או הפסד של עשרות אחוזים לשחקנים הגדולים.
ואיפה בנק ישראל? מדוע הבנק המרכזי לא נכנס לשוק עם גל מכירות מט"ח לעצור את עליית השקל כפי שעשה פעמים רבות בשנה האחרונה? תשובה: בנק ישראל בחופש לרגל החג, ולכן גם לא יפרסם היום שער יציג.
המנצחים הגדולים של ערב פסח 2010 הם הספקולנטים הזרים - הם אלה שרכשו בשנתיים האחרונות עשרות מיליארדי שקלים והם בפוזיציה של "שורט" על הדולר בישראל. בסעודת הסדר הערב יהיו היום לא מעט מנהלי השקעות יהודים בקרנות גידור זרות אשר ישירו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבלילה הזה עשיתי רווח של מיליוני דולרים בשוק המט"ח הישראלי, בזכות עליית הריבית והחופשה בבנק ישראל".
סטלי פישר כמובן לא הפסיד את המערכה: האירועים היום הם לא יותר ממשחקון קטן אחד. אבל לאחר הפסח יצטרך הנגיד לשקול שוב כיצד ניתן גם לעצור את עליית השקל וגם להוציא את האוויר ממחירי הדיור וניירות הערך.