וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרשת החברתית שנותנת לחולים להשמיע את דעתם

מאת אורי ברקוביץ'

31.3.2010 / 16:51

חתן פרס ישראל ומנהל בית החולים שיבא לשעבר, פרופ' מרדכי שני, לא מפחד מפייסבוק ומאמין שעדיין יש מקום לרשתות חברתיות מתמחות שיענו על צרכים שפייסבוק לא בנוי להתמודד עמם



>> לא כולם מפחדים מפייסבוק. לנוכח נטישת חלק מהרשתות המקומיות ונהירת המוני הגולשים אל הרשת החברתית הגדולה בעולם, יש מי שסבורים כי לצד הענק האמריקני נמצא עדיין מקום לרשתות חברתיות מקומיות מתמחות שמסוגלות לענות על צרכים שפייסבוק לא בנוי לתת להם מענה.



בשבוע שעבר הושקה רשמית הרשת החברתית הבריאותית הראשונה בישראל - כמוני (www.camoni.co.il), שעלתה לאוויר במתכונת ניסיונית באוגוסט 2009. כמו רשתות חברתיות רבות, למשל themarker cafe, ובניגוד לפייסבוק, היא כוללת בנוסף לעמוד פרופיל אישי גם פורומים, קבוצות ובלוגים.

בשלב זה פועלים באתר 11 תחומים, כשהמיקוד כרגע הוא במחלות כרוניות בלבד כמו סוכרת, מחלות לב והפרעות אכילה - ולא במחלות ממאירות. כל תחום מלווה ומפוקח על ידי מומחה בעל שם בעניין כשהניהול השוטף מבוצע בידי מומחה רפואה נוסף - אחות בכירה, פסיכולוג או רופא. בהמשך צפוי האתר להתרחב גם לתחומים נוספים כמו דיכאון וחרדה.



את הרשת החברתית הקים חתן פרס ישראל פרופ' מרדכי שני, לשעבר מנהל בית החולים שיבא תל השומר ומנכ"ל משרד הבריאות, בהשקעה של מאות אלפי שקלים. הרשת הוקמה שלא למטרות מסחריות, ולטענת שני לא עומדים מאחוריה גופים מסחריים או בתי חולים. "המטרה היא להיות אתר פתוח שלא שייך למוסד אחד בישראל", אומר שני. "לא הקמנו את האתר למטרות רווח ואנו נזהרים שלא יהיו שיקולים זרים באינטראקציה עם הציבור. זה אמנם מקשה על המימון אבל אנו מחזיקים מעמד".



"האספקט החברתי לא פחות חשוב"



פרופ' שני הקים בעבר את מוטקה, אתר לבני הגיל השלישי הכולל, נוסף לתוכן מגזיני, גם רשת חברתית, בלוגים, קהילות ושירות היכרויות. על פי גוגל טרנדס לאתרים למוטקה כ-10,000 גולשים ביום והוא נמצא במגמת עלייה.



העורך הראשי של כמוני הוא רונן שמיר, לשעבר העורך הראשי של נענע שמנהל את האתר לצדה של דפנה גרוסברג, האחראית על הפרויקט מטעם הגוף העומד מאחורי המיזם - חברה לתועלת הציבור בשם גרטנר בע"מ.



גרטנר ממוקמת במתחם תל השומר אך היא גוף עצמאי שאינו קשור לבית החולים. הגוף הממומן על ידי משרד הבריאות ובאמצעות תרומות אותם מגייס שני בעולם, אם כי פעילות פעילות כמוני אינה ממומנת על ידי משרד הבריאות.



הרציונל שעומד מאחורי הקמת רשת חברתית הוא שבאמצעותה חולים ובני משפחותיהם יכולים לסייע לחולים אחרים ולבני משפחותיהם. לא רק משום שהם שותפי גורל שיכולים לתמוך זה בזה, אלא משום שבמקרים רבים חולים נהפכים למומחים בבעיות שלהם לא פחות מהרופאים. הם מכירים את הסימפטומים, את הטיפולים השונים, עוקבים אחר חידושים בתחום ומכירים הן את היבטי הרפואה הקונוונציונלית והן את הרפואה המשלימה.



כמוני שונה מהותית מאתרי רפואה אחרים בעלי פיצ'רים קהילתיים, כמו דוקטורס, שמשמש ספק תוכני הבריאות של וואלה. ההבדל לא מתמצה בהיעדר האינטרסים המסחריים של בתי חולים וחברות תרופות שנמצאים ברקע, אלא גם בכך שבדוקטורס מרכז הכובד נמצא בצד של הרופאים המנהלים פורומים, בעוד בכמוני הבמה היא של החולים והרופאים נמצאים שם רק כדי לייעץ ולפקח.



פרופ' שני מנסה להרגיע את החשש מעצות חסרות אחריות של גולשים ומבטיח כי "יש תמיד מישהו נוסף שקורא את התכנים ושם לב, אם כי צריך להיזהר בצנזורה".



למרות הרגישות של הנושאים הנדונים ברשת, מתברר שלא מעט גולשים פותחים פרופילים על שמם האמיתי ולא משתמשים בזהות בדויה. מסקר אינטרנטי של מכון מרקט ווטש של אבינועם ברוג בקרב 150 משתמשי האתר, עולה כי 80% מהם משתמשים בשמם האמיתי ו-24% עשו זאת בליווי תמונה.



פייסבוק היא לא הפתרון לכל דבר



היעדר האינטרסים הכלכליים עמד במוקד הנימוק של פעיל הרשת הוותיק והפסיכיאטר ד"ר ירדן לוינסקי כשהשיב מדוע נדרשת רשת חברתית נפרדת כשרוב הגולשים נמצאים בפייסבוק. "האינטרס היחיד של פייסבוק הוא לעשות כסף", טען לוינסקי. "לא לשמור על פרטיות על מידע רפואי, אלא לראות איך לוקחים את המידע על כל פעולה שעושים הגולשים, ולמכור למרבה במחיר. פייסבוק היא לא פתרון למי שרוצים לדבר על הבעיות הכי פרטיות שלהם. רשתות חברתיות רפואיות יכולת לתת לכך מענה, משום שהן מבינות את משמעות האמינות, הפרטיות וביטחון המידע כדי שחולים יוכלו לקבל תמיכה שתאפשר להם להתמודד עם המחלה".



בכמוני לא מסתפקים רק בפלטפורמה החברתית. האתר כולל גם תוכן רפואי - חדשות, מאמרים ומדריכים. בהמשך הדרך, מתכוונים בכמוני להשיק פעילות גם בסלולר, שתנוהל על ידי רופא הילדים ד"ר אורי גינזבורג.



האם לרשת חברתית חדשה כמו כמוני יש סיכוי בעידן פייסבוק? לצד רשתות חברתיות שמתרוקנות מגולשיהן, כמו הרשתות החברתיות לנוער בישראל, יש לא מעט רשתות חברתיות מקומיות או בינלאומיות שמחזיקות מעמד. בעולם אפשר להזכיר את הרשתות מבוססות המיקום פורסקוור וגוואלה, את מייספייס שחביבה על מוסיקאים או את הרשת החברתית למטיילים couchsurfing. בישראל רשתות כמו מוטקה ו-themarker cafe הן דוגמאות לרשתות חברתיות שממשיכות לרכז פעילות ענפה הודות לכך שהן נותנות מענה לצרכים ספציפיים של אוכלוסיות מסוימות או שהן מספקות שירותים שפייסבוק לא מסוגל או רוצה לספק.



בהכנת הכתבה סייע דן אבן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully