השכר במשרד המבקר נקבע בידי ועדה ציבורית

>> נחמיה שטרסלר ("שכר עובדי מבקר המדינה גבוה ב-54% משכר יתר עובדי המדינה", themarker, 28.3) בחר להתעלם מעובדות אובייקטיביות שנוגעות לשכר עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

שכר עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נקבע על פי החלטת ועדה ציבורית - ועדת גלוברזון מ-79'. הוועדה קבעה כבר לפני יותר מ-30 שנה את העיקרון שיש להבחין בין שכר עובדי מערכת הביקורת לבין שכר עובדי המדינה, זאת בגלל אופייה המיוחד של מערכת ביקורת המדינה ונציבות תלונות הציבור. לפי עיקרון ההפרדה הזה ביססה ועדת גלוברזון את השכר על ארבעה מרכיבים שווים: משפטנים ופרקליטים בשירות המדינה; דירוג עובדי המח"ר (מדעי החברה והרוח); סולם רואי חשבון במגזר הפרטי; ועובדי בנק ישראל. חשוב להדגיש כי החלטות ועדת גלוברזון עוגנו במסגרת מחייבת של הסכם קיבוצי שנחתם עם ההסתדרות. יתרה מזאת, ועדת הכספים אישרה את ההסכם, כמו גם בית הדין לעבודה.



במהלך כהונתם של שישה מבקרי מדינה מתעדכן השכר לפי אותה נוסחה, השקופה לעין כל. עתה, לאחר שהובהרה פעם נוספת מתכונת השכר של עובדי מערכת הביקורת, ראוי לבחון את המספרים עצמם. השוואה מתבקשת, למשל, היא בין עובדי מחקר בשירות המדינה לבין עובדי הביקורת. מדובר באופי עבודה דומה ובמאפייני השכלה דומים של העובדים, במיוחד לאור העובדה שיותר מ-70% מעובדי משרד המבקר ונציבות תלונות הציבור הם בעלי תארים גבוהים - שני ושלישי - עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים ובעלי מקצועות נוספים רלוונטיים. נכון ל-2008, כ-350 מתוך כ-550 עובדים במשרד המבקר הם בעלי ותק של 10 ועד יותר מ-30 שנות עבודה.



טבלת השכר שמפרסם הממונה על השכר באוצר מלמדת שב-2008 היה השכר הממוצע ברוטו של עובדי המחקר בשירות המדינה 24,252 שקל, לעומת השכר הממוצע ברוטו של עובדי המבקר - 19,425 שקל. כלומר, שכר עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היה נמוך ב-4,827 שקל משכר עובדי המחקר. עובדה נוספת המזדקרת לעין מעיון בטבלאות השכר היא ש-28% מעובדי משרד המבקר הם דווקא בעלי שכר חודשי נמוך מהממוצע בשירות המדינה, שהיה 12,654 שקל ב-2008.



ראוי להזכיר כי מבקר המדינה אימץ בשעתו את המלצת יועצו דאז, ניצב בדימוס יעקב בורובסקי, לבטל את שעות הכוננות ולצמצם את מכסת השעות הנוספות. מדובר בשינוי מהותי שיישומו היה כרוך בקשיים רבים, מכיוון ששעות הכוננות והשעות הנוספות היו מרכיב מרכזי בשכר העובדים. כמו כן לפני כמה חודשים מינה המבקר ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב (בדימוס) אורי גורן, לבחון החלת דור ב' לצורך השכר של עובדים שייקלטו במשרד.



מבחינה חוקית ומבחינה ציבורית המבקר אינו יכול לבטל הסכמים קיבוציים ארוכי שנים שהעובדים הם צד להם ושהתקבלו הן על דעת הכנסת והן על דעת בית הדין לעבודה.



הכותב הוא דובר משרד מבקר המדינה