הייתם מתחלפים עם סנדרה בולוק?

>> שני דברים קרו לסנדרה בולוק בחודש שעבר. ראשית, היא זכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. ואז הגיעו הדיווחים בעיתונות, שטענו כי בעלה הוא מניאק בוגדני. השאלה הפילוסופית של היום היא: האם הייתם חותמים על עסקת החבילה הזו? האם הייתם מוכנים לקבל ניצחון מקצועי עצום, תמורת מכה קשה כל כך מבחינה אישית?



מצד אחד, פרס אוסקר הוא לא עניין של מה בכך. בולוק לא זוכה להערכה מצד עמיתיה לעתים קרובות. היא צפויה להרוויח יותר כסף בשנים הקרובות, ואולי אף לחיות יותר שנים. מחקר שערכו דונלד רדלמאייר ושלדון סין מצא כי חייהם של זוכי אוסקר ארוכים בממוצע בארבע שנים מאלה של מי שהיו מועמדים ולא זכו בפרס.

ובכל זאת, אם אתם צריכים יותר משלוש שניות כדי לחשוב על השאלה הזאת, אתם משוגעים לגמרי. חיי נישואים מאושרים משפיעים יותר מכל דבר אחר על הרווחה האישית. אם אתם חיים חיי נישואים מאושרים, לא משנה כמה מכשולים מקצועיים תסבלו, אתם תהיו מאושרים באופן סביר. אם חיי הנישואים שלכם אינם מאושרים, לא משנה כמה הצלחות מקצועיות תחוו, תמיד תישארו לא מסופקים.



זאת אינה סתם הטפה. אנו חיים בעידן המחקר, ולכן יש מידע שניתן להסתמך עליו. במהלך העשורים האחרונים חקרו צוותי מחקר את נושא האושר. עבודותיהם, שנראו בתחילה קלושות, קיבלו עם הזמן נפח, ואחד הממצאים החשובים הוא שלהצלחה בקנה מידה עולמי יש שורשים רדודים, בעוד שקשרים בין-אישיים מחלחלים וחודרים עמוק.



הקשר בין אושר להכנסה, למשל, הוא מורכב, ובשלב מסוים הוא מתפורר. נכון שמדינות עניות נהפכות למאושרות יותר כשהן נהפכות למדינות מעמד בינוני, אך ברגע שהצרכים הבסיסיים מסופקים, להכנסה העתידית אין הרבה קשר לרווחה. מדינות שצומחות הן קצת פחות מאושרות ממדינות בעלות צמיחה אטית יותר - לדברי החוקרים קרול גראהם ממכון ברוקינגס, ואדוארדו לורה מאינטר-אמריקן דוולופמנט בנק. ארה"ב עשירה הרבה יותר מכפי שהיתה לפני 50 שנה, אך העושר הזה לא ייצר עלייה ברמת האושר הכללית.



מבחינה אישית, זכייה בלוטו לא מבטיחה עלייה ממושכת ברמת האושר. אנשים הם לאו דווקא המאושרים ביותר בשנים שבהן הם מקודמים בעבודה. להפך, אנשים מאושרים בשנות ה-20 לחייהם. האושר צונח בגיל העמידה, ואז הם מגיעים לשיא האושר לאחר פרישתם.



חברים במקום כסף



אנשים נהפכים למאושרים קצת יותר כשהם מטפסים בסולם ההכנסות, אך זה תלוי באופן שבו הם חווים את הגידול בהכנסה. האם העושר מעורר בהם ציפיות לא מציאותיות? האם הוא מערער קשרים יציבים או שהוא זורם במחזוריות שבה עבודה מעניינת מייצרת עבודה קשה שבתמורה מובילה להזדמנויות מעניינות?



גם אם הקשר בין כסף לאושר מסובך, הזיקה בין קשרים אישיים לבין אושר אינה כזאת. הפעילויות היומיומיות המיוחסות לאושר הן סקס, בילוי עם חברים לאחר העבודה או ארוחת ערב בחברה. הפעילות היומיומית שהכי פוגעת באושר היא נסיעה לעבודה.



אם אתם מחפשים מקום טוב לחיות בו, פשוט שאלו אנשים אם הם בוטחים בשכניהם. רמות האמון החברתי משתנות, אך במדינות בעלות אמון חברתי גבוה חיים אנשים מאושרים יותר, בריאים יותר, הנהנים מממשלה יעילה יותר ומצמיחה כלכלית, וחוששים פחות מפשיעה (ללא קשר לרמת הפשיעה).



המסקנה המתקבלת מהמחקר היא שהצלחה כלכלית ומקצועית בחיים קיימת על פני השטח, אך היא מתפתחת כתוצאה מיחסים בין-אישיים, שהם עמוקים וחשובים יותר.



המסקנה השנייה היא שרובנו מעניקים תשומת לב גדולה מדי לדברים הלא נכונים. רוב האנשים מעריכים יתר על המידה את האופן שבו התעשרות משפרת את חיינו. רוב האוניברסיטאות מקדישות זמן רב מדי להכנת הסטודנטים לקריירות ולא להכנתם להחלטות חברתיות. רוב הממשלות מפרסמות מידע בהיקף עצום בנוגע למגמות כלכליות, אך לא מספיק בנוגע לאמון ולתנאים חברתיים אחרים. חברות מודרניות פיתחו מוסדות גדולים העוסקים בדברים שאפשר לספור, ולא בדברים שבאמת חשובים.



כל זה עשוי להשתנות. יש גל של ספרים הטוענים שמוסדות ציבוריים צריכים להקדיש תשומת לב לאושר ולרווחה ולא רק לצמיחה חומרית.



הממשלות, מצדן, ממשיכות ליזום תוכניות שהן סבורות שיביאו לשגשוג, רק כדי להחמיץ בכל פעם מחדש את הנקודה העיוורת הרוחנית שלהן.