בית המשפט: עו"ד שלא צפה שהלכה משפטית תשתנה בערעור - אינו רשלן

>> האם על עורכי דין שמייצגים את לקוחותיהם בהסכם פשרה מול צד שלישי לצפות את האפשרות שההלכה המשפטית תשתנה? בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בירושלים השיב השופט אברהם רובין נחרצות - לא.

"אין זה מאוד נדיר שבבתי המשפט טוענים חדשות לבקרים טענות המנוגדות להלכה הפסוקה ובפסקי הדין הטענות נדחות", קבע. "אין זה סביר לקבוע נורמה לפיה בכל מקרה שכזה חייבים עורכי הדין לצפות את האפשרות שיוגש ערעור וההלכה תשתנה. קבלת גישתם של התובעים עשויה להביא למצב אבסורדי לפיו עורך דין שלא יטען בכל תיק שיש לשנות את ההלכה הקיימת יחשב לרשלן... גישת המערערים תגרום לכך שעורכי דין לא ימליצו למרשיהם להתפשר מחשש לשינוי ההלכה".



רובין קבע את דבריו במסגרת תביעת רשלנות מקצועית שהגישו הוריה של בחורה שנהרגה בתאונת דרכים נגד עורכת הדין שייצגה אותם מול חברת הביטוח איילון. לטענת ההורים, באת כוחם עו"ד אסנת ברוש-לימור סיכמה עם חברת הביטוח על פשרה, בזמן שהיה תלוי ועומד ערעור על פסק הדין בפרשת אטינגר, שהוביל להלכה חדשה שאיפשרה קבלת פיצוי בתאונות דרכים גם בגין השנים האבודות של הנפטר, כך שסכום הפיצוי במקרה שהנפגע בתאונה מת גדל מעשרות למאות אלפי שקלים.



לפי התביעה, אסור היה לעורכת הדין להתפשר מבלי שבסכום הפשרה יבוא לידי ביטוי הסיכוי שההלכה המשפטית הנוהגת (הלכת גבריאל) תשתנה ולחלופין היה עליה לעכב את ההסדר עד למתן פסק דין בערעור. זאת שכן דבר הגשת הערעור היה ידוע בקרב עורכי הדין העוסקים בנזיקין.



עורכת הדין וחברת הביטוח טענו באמצעות עו"ד שמעון כץ כי עורכת הדין לא היתה אמורה לצפות שתבוטל ההלכה המשפטית.



השופט רובין קבע כי ההורים לא הוכיחו את טענותיהם ולא הצביעו על שום מקרה שבו עורך דין, לרבות בא כוחם - עו"ד מירון קין, עיכב הסכם פשרה בגלל הסברה שההלכה עומדת להשתנות.



איילון הגישה במשפט תצהיר של יו"ר פורום הנזיקין בוועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, עו"ד דוד אור-חן, שבו הצהיר שהוא ועורכי דין אחרים בתחום הנזיקין לא פעלו בשום שלב תחת ההנחה שההלכה עומדת להשתנות. לדבריו, התביעה בעניין אטינגר נוהלה על ידי משרד הרצוג פוקס נאמן שאינו עוסק בדרך כלל בענייני נזיקין, ואולי זו הסיבה שדווקא משרד זה, באמצעות עו"ד ברוך כצמן, קרא תיגר על ההלכה הנוהגת, בעוד שמומחי נזיקין לא סברו שיש למהלך סיכוי.



"התביעה שבפני היא דוגמה מובהקת לחוכמה שלאחר מעשה, איש לא ציפה ובוודאי שאיש לא היה חייב לצפות שהלכת גבריאל תשתנה", קבע רובין. הוא חייב את התובעים לשלם לחברת הביטוח שכר טרחה בסך 30 אלף שקל וכן הוצאות. (א (13944/08).