כל הקלפים היו נגדי; נשבעתי שכשאהייה גדול יהיה לי יותר מאחרים - והצלחתי

לאחר סיום הראיון ביקש רמי נחום, מנכ"ל חברת ההיי-טק טריפל סי, מאשת יחסי הציבור שלו לשלוח אלינו מייל חד משמעי ותקיף: "אני מזכירה לך שרמי סלד מהמלה 'עני'", נכתב בו. אבל האמת היא שאיך שלא מסובבים את הסיפור שלו, אי אפשר שלא להתייחס לכך שרמי נחום היה עני. כן, גם אם הוא לא ממש מת על המלה הזאת.



נחום גדל במשפחה מרובת ילדים, בבית שבו לא היה חשמל במשך שנים. לאחר שאביו נפטר, הוא נאלץ לפרנס את המשפחה לבדו והחזיר במשך 20 שנה חובות כבדים שנטל כדי להחזיק את הראש מעל למים. כיום, כשהוא נמצא בעשור השישי לחייו, נחום יכול להסתכל בהערכה על הישגיו. הילד מטבריה שהצטיין בלימודים אבל בחר לעבוד בבסטה בשוק, הוא המייסד והבעלים של חברת היי-טק מפתח תקוה, המעסיקה 75 עובדים ובעלת מחזור מכירות של 40 מיליון דולר.



"עם טריפל סי יכולתי להשיג את מה שרציתי שיהיה לי כילד", אומר נחום ומוסיף כי מאז שהקים את טריפל סי הוא הכפיל את גודלה מדי שנה. בתחילת הדרך מכרה טריפל סי מערכות יוניקס - מערכות מחשוב למחשבים גדולים. כיום היא נחשבת לחברת אספקה גדולה בתחום תשתיות המחשוב בישראל.



לנחום אין בעיה לספר על ההכנסות של החברה, אף שהיא פרטית (הוא מחזיק בבעלות מלאה עליה), אבל לא מוכן לומר עד כמה היא רווחית. "אני עובד בשקיפות, אבל לא מוכן לומר כמה אנחנו מרוויחים", הוא מסביר. "מה שאני כן יכול לומר הוא שלא היתה שנה שבה הפסדתי כסף. תמיד החזקתי את הראש מעל המים. אני לא מרוויח 'ביג טיים', בתחומים שלנו אי אפשר לעשות את המכה, אבל אני מתפרנס בכבוד".



אתה חושב על מכירה?



"לא. אני בעל הבית וזה הכי טוב. מה ייצא לי אם אמכור? עוד כסף? כבר יש לי. יש לי חברה גדולה שמפרנסת אותי, את משפחתי ואת עובדיי. החזון שלי הוא שהחברה תמשיך להתקיים עוד שנים ארוכות ותמשיך לפרנס אותי, את הילדים, את האחיינים שלי ואת הדור הבא שלהם. בחמש השנים הקרובות אני רוצה להגיע לרף הכנסות של מיליארד שקל".



מה התובנות שלך ליזמים שמתחילים חסרי כל ורוצים להקים קריירה עצמאית?



"הכל אפשרי. תשמע, אני לא בטוח שאנשים מבינים מאיזה רקע הגעתי. לא היה לי אבא. כל הקלפים היו נגדי. אבל הנה, הצלחתי. זאת התובנה היחידה שיש לי".



מסר נוסף של נחום הוא ביקורתי: "המדינה לא נרתמת מספיק למען השכבות החלשות. זה לא שצריך יותר כסף, אלא לחלק את העוגה אחרת. הייתי רותם חברות ואנשים למה שנכון ולא למה שיפה. שחברות פרטיות, שעושות יחסי ציבור לכל תרומה שלהן, יתרמו למי שצריך ולא למה שנראה נכון".




רמי נחום. "עם טריפל סי יכולתי להשיג את מה שרציתי שיהיה לי כילד"



כיום יכול נחום, שמתגורר עם אשתו ועם שלושת ילדיו בראשון לציון, להרשות לעצמו להגשים כל חלום ולקיים כל תחביב והרפתקה שעולים בראשו - מה שאולי מסביר מדוע התמכר לספורט אתגרי ורכש ציוד בתחום במאות אלפי שקלים. באחד החדרים בבניין של טריפל סי, שבבעלות נחום, מונחים "הצעצועים" שלו - אופנוע ים, מצנחים שונים וציוד סקי. הוא מחזיק בג'יפ לנדקרוזר ג'י ויוצא אתו לטיולי שטח, ולפני כחצי שנה טיפס על הר אוורסט ("עד לתחנת הבסיס, לא עד לפסגה עצמה"), טיפוס שארך שלושה שבועות.



וזה לא הכל: נחום הוא גם חובב צלילה ידוע - האתגר שלו הוא לצלול לעומק של 100 מטר בצלילה מקצועית, והוא אפילו מחזיק בספינת מרוץ בין הטובות בישראל. נחום אומר שהרגע המסעיר ביותר שחווה בין שלל מסעות האקסטרים הוא גלישת רוח ללא מנוע בגובה של 2,500 מטר - הוא המריא מהר תבור ונחת ברמת הגולן. בדרך כלל נחום לא פוחד מדבר, האקסטרים הוא מקום טבעי עבורו, אבל יש בכל זאת משהו שלא יעשה: לרכוב על אופנוע. אחיו נהרג לפני 15 שנה בתאונת אופנוע.



מחונן? כנראה



נחום נולד בטבריה להורים יוצאי עירק, בן בכור שאחריו נולדו שישה אחים. "באתי ממשפחה ענייה אבל אף פעם לא הייתי עני. אני לא יכול להיות עני. מאז ומתמיד היה לי טוב. זה עניין של תחושה. אבל אם אתה שואל איך היו התנאים הפיסיים שבהם גדלתי, אז עד גיל בר מצווה לא היה לנו חשמל בבית. הדלקתי עששית כדי שיהיה אור להכין שיעורי בית. גרנו משפחה אחת יחד עם עוד כמה משפחות בבית ערבי גדול בטבריה. במשך השנים המשפחות עברו מהבית הערבי לדירות טובות יותר. היינו האחרונים לעזוב את הבית", הוא נזכר.



אביו של נחום היה נהג, אמו עקרת בית. "אני בעיקר זוכר שהיינו מחממים את הבית עם פרימוס, ושהייתי הולך להביא רבע בלוק קרח בשביל המקרר". על מחשבים לא שמע עד גיל מאוחר. "רק בצבא, לאחר שהתגייסתי לחיל האוויר, למדתי בפעם הראשונה על המושג הזה, מחשב. גם גם אז זה לא היה מחשב רגיל, אלא מחשב של מכ"ם. במחשב רגיל נתקלתי רק לאחר הצבא, בגיל 22".



סוגיה טעונה היא הגיל שבו התחיל לעבוד: נחום מסרב לספק נתונים מדויקים. "כמה צעיר הייתי? צעיר", הוא משיב. "צעיר מאוד".



פחות מעשר?



"כן, אבל אני לא רוצה להוסיף בעניין הזה".



נחום עבד לצדו של אביו, שעסק בעבודות צדדיות מלבד הנהיגה. "בתחילת הדרך הייתי רוכל קטן. מכרתי סברסים. תמורת עשרה גרושים הייתי מוכר חמישה סברסים ועוד אחד 'בקשיש'. בגיל 17 עברתי למכור ירקות בבסטה בשוק בטבריה. זה לא נראה לי חריג בזמנו".



איך הגבת לעושר שראית מסביב?



"נחשפתי מרחוק לעושר, אבל היה לי טוב עם מי שהייתי. מה שכן, נשבעתי שכשאהיה גדול יהיה לי יותר מאחרים, ואת השבועה הזאת נשבעתי כבר כשהייתי בגיל חד-ספרתי. חשבתי לעצמי לאורך השנים שלא יכול להיות שחלוקת העושר תהיה כל כך לא צודקת. אבל באותה תקופה זה לא הפריע לי. זו היתה המציאות והסתגלתי אליה".



את התיכון הוא סיים כמצטיין המחזור, ומסביר זאת בכך שהתברך בתפישה מהירה. "אתה שואל אם אני מחונן? כנראה, לא בדקתי את זה. עד גיל 18 הייתי המצטיין בכל פעילות לימודים שלקחתי בה חלק. עברתי מסלולי מחוננים שונים. הייתי הכי טוב במתמטיקה ובתחומים הריאליים. כולם היו בטוחים שאני הולך להיות אחד המשכילים והמבריקים של טבריה. שאהיה עתודאי. המורה שלי למתמטיקה היה בטוח בכך. אבל כשאבי ביקש בגיל 17 שאעזור לו להפעיל את הבסטה בשוק, לא היססתי. אני זוכר שהמורה למתמטיקה פשוט לא הבין מדוע אני צריך לעבוד בחנות ירקות, ובמשך שנים לא סלחתי לו על זה, על האכזבה שלו ממני מבלי שידע שהייתי צריך לעזור למשפחה".



בצה"ל שירת נחום כטכנאי בחיל האוויר, אבל אז קרה הדבר ששינה את חייו: כשהיה בן 23 בלבד, נפטר אביו. נטל הפרנסה של המשפחה כולה - אמו וששת אחיו ואחיותיו, הצעיר ביניהם בכיתה ג' - נחת על כתפיו. נחום חתם קבע לשנתיים ולאחר הפרק הצבאי בחייו עבד ללא הפסקה בעסקים שונים. "עסקתי במסחר, בתעשייה. במה שאתה לא רוצה. הייתי די-ג'יי באירועים, עבדתי בהגברה ובתאורה, הייתי שותף במפעל אלקטרוניקה. היתה לי פעילות קבלנית בתחום החשמל, מכרתי ציוד אלקטרוני, עשיתי הרבה כסף אבל עבדתי קשה מאוד. מהכסף שהרווחתי קניתי לאמא שלי ולילדים בית וכל מה שצריך כדי שהחיים שלהם יהיו סבירים".



אמו של נחום, נעימה, בת 70, מודה שהבן התבלט כבר בגיל צעיר: "רמי היה הכוכב של הבית. כבר בגיל חמש הלך לכיתה א'. הוא היה מוצלח בכל דבר על אף שהמצב שלנו היה, איך אומרים, 'על הפנים'". נעימה מספרת כי לאחר שחלתה בסרטן, בעקבות מותו של אביה, תמך בה נחום לכל אורך הדרך, ומוסיפה שכך נהג תמיד: "רמי החליט שהוא לוקח את כל הילדים תחת חסותו. כולם עבדו אצלו".



כיום מעסיק נחום שלושה מאחיו בטריפל סי - אחות נוספת נותרה לגור בטבריה ואח נוסף פרש מהחברה לפני כשנה. גם שני ילדיו הגדולים הצטרפו לעסק: בן, 25, הוא איש שיווק בחברה ודן, 23, מנהל את מרכז המחשוב שלה. בתו הצעירה, נועם, 20, השתחררה באחרונה מצה"ל ("הדברים לא באים לילדים בקלות. חשוב לי להדגיש את ערך הכסף").



כרמלה גילת, בת 58, בת דודתו של נחום, התגוררה עמו באותו הבניין בילדותם: "המשפחה שלי מנתה שמונה נפשות והמשפחה של רמי שבע נפשות. עד גיל 16 גרנו בבית משותף, ללא חשמל. בתור ילד הוא היה חבר ואח. הוא תמיד היה מוכשר, שאפתן, מצחיקן וחברמן. רמי אפילו תיקלט בחתונה שלי. ידעתי שיגיע רחוק. מה שיפה אצלו זה שהוא משלב בין עבודה להנאה - למשל עם ספורט האקסטרים שבו הוא עוסק. והכי חשוב, הוא בן משפחה מסור שאיחד את המשפחה סביבו לאחר שאביו נפטר".







"המורים לא הצליחו לאתגר אותי"



את הפרק הסטודנטיאלי בחייו פתח נחום לאחר מות אביו, ובמקביל המשיך לעבוד: "דווקא לאחר שאבא שלי נפטר, עשיתי משהו שעמד בניגוד להיגיון הכלכלי - הלכתי ללמוד. החלטתי ללמוד מתמטיקה ומחשבים באוניברסיטת תל אביב. במקביל, המשכתי לעבוד ולפרנס את המשפחה".



באוניברסיטה לא הכל הלך חלק: "למדתי שישה קורסים. בכולם נכשלתי. אני זוכר שאחד המרצים שלי, שקיבלתי אצלו 17 במבחן, אמר לי: 'חבל על הזמן שלך. אתה לא מבין מתמטיקה. לך ללמוד מקצוע אחר'. כמובן שעשיתי בדיוק ההפך. תבין, אני תותח. במשך כל שנות התיכון המורים לא הצליחו לאתגר אותי. התרגלתי לזה שאני מצליח בהכל. העובדה שנכשלתי בכל הקורסים נבעה מכך שעבדתי כל כך קשה. הלכתי למזכירות האוניברסיטה, ביקשתי להתחיל מחדש. הם אמרו שאין דבר כזה. אבל מה שכן, החוק קובע שבכל קורס מותר להיכשל פעם אחת ואם אתה חוזר עליו, אתה מוכרח לעבור".



אז התחלת מחדש?



"כן, התחלתי ללמוד את כל ששת הקורסים. הציון הראשון שקיבלתי בתום הסמסטר היה 97, הציון הגבוה במחזור. זה היה אצל אותו מרצה שאמר ש'חבל לי על הזמן'. בשנה השנייה ללימודים היה מרצה מטומטם ששיבץ באחד המבחנים שאלה לא פתירה. התעצבנתי עליו, והוא תירץ שרצה לראות אם אחד הסטודנטים בכל זאת יצליח לפתור את הבעיה. אמרתי לו: 'אתה לא תעשה ניסויים על הבחינה שלי. זה לא מקובל עלי'. הלכתי לדיקן וביקשתי שיבדוק את העניין.



"העובדה שהלכתי נגד המרצה והתעקשתי על מה שאני מאמין בו בלב שלם היא הבסיס להצלחה שלי בחיים. הדיקן שאל אם אני מייצג את כל הסטודנטים. יצאתי החוצה, ביקשתי לארגן את כל החבר'ה על הדשא. כולם הודיעו לי שהם תומכים בי. אספתי חתימות מ-100 סטודנטים. בסוף זה נפתר והורידו את השאלה המכשילה. לאחר המקרה הוחלט שצריך לבחור ועד סטודנטים לפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב".



ובחרו בך כיו"ר?



"כן, זה די משעשע. בכלל לא רציתי בזה. הכל קרה בגלל איזו שטות של מרצה. עד היום זוכרים אותו בתור ההוא מהוועד. אותו טיפוס הזוי שנכשל בכל הקורסים בסמסטר א', אסף את עצמו והצליח בתואר".



להיות האמזון הישראלית



לאחר שסיים במאמץ רב את התואר הראשון, המשיך נחום לכלכל את משפחתו. הוא מעיד שבמשך 20 שנה נטל חובות עצומים בכדי לעמוד באתגר הכלכלי שלקח על עצמו. הוא התחיל בחיפוש עבודה כמתכנת מחשבים: "ניגשתי לראיון עבודה בחברת סימטרון, אבל המראיין חשב שאני מגיע למשרת איש מכירות. אמרתי לו שלא נראה לי שאעבוד כאיש מכירות, כי אם הייתי רוצה לעבוד במכירות הייתי עושה זאת באופן עצמאי. הוא שאל אותי מה מכרתי עד היום, ועניתי שמכרתי אבטיחים בבסטה. הוא היה בהלם. הוא הלך למנכ"ל וסיפר לו שיש לו מועמד שהיתה לו בסטה בטבריה והוא בוגר תואר במתמטיקה.



"אחר כך החל שלב המבדקים. עברתי מבחנים בגיאומטריה ובשרטוטים, תחומים שהייתי מצטיין בהם. צלחתי את הכל והוא אמר לי כך: 'בוא תהיה איש מכירות למשך שלושה חודשים, ולאחר מכן אם לא תרצה לעבוד בתפקיד - תוכל לעבוד בכל תפקיד אחר'".



וזה מה שקרה?



"לא ממש, נתקעתי בתפקיד איש מכירות ארבע שנים. עזבתי רק כשהגיע בוס שהתחיל לומר לי איך למכור. עד שעזבתי הייתי עסוק בהישרדות, בהחזרת כל החובות שלקחתי עבור הלימודים. זה לקח 20 שנה. ואז הקמתי את טריפל סי".



את טריפל סי הקים נחום בשנות ה-90. הוא היה מרושש כמעט, והחליט לפנות ליהושע מור, מנכ"ל חברת יבמ ישראל דאז, בבקשה להיות מפיץ מערכות המחשוב יוניקס של יבמ בישראל, כחלק מהחברה החדשה. זו היתה בקשה כמעט מופרכת: הדרישה המקובלת אז היתה שלכל מפיץ יהיה גב כלכלי איתן. אבל נחום התעקש, והגיע לפגישה ביבמ באוטובוס. כסף למונית לא היה לו.



מה גרם לך ללכת על הרעיון הזה?



"באותם ימים יבמ לא הפיצה מערכות יוניקס, אבל הערכתי שזה יקרה בעתיד. לאחר חצי שנה זה קרה. הם ניסו לשלוח אותי לכל מיני חברות מחשוב אחרות שישקיעו בי, כי הם לא רצו לקחת מפיץ בלי כסף - אבל גם חיון מחשבים, הראל מחשבים וגטר סירבו להשקיע בטריפל סי. בחיון דווקא חשבו להשקיע, אבל אז אמרו שהם ישקיעו כנגד כל דולר שאני אשקיע. אמרתי שהם השתגעו. לא היה לי אפילו בית למשכן, רק חובות. בסופו של דבר יבמ ישראל הסכימו לקחת אותי כמפיץ, מבלי שהיה לי הון עצמי. עברו ארבעה חודשים עד שהבאתי את העסקה הראשונה - מכירת מערכות יוניקס של יבמ לרפאל עבור רבע מיליון דולר".



טריפל סי משווקת מוצרי חומרה ותוכנה ושירותי מחשוב. בנוסף, החברה היא שותפה עסקית של רוב יצרני המחשוב הגדולים, בהם יבמ, emc, מיקרוסופט, סימנטק, נטאפ, hp ולנובו. לקוחות החברה כוללים מוסדות פיננסיים, ארגוני מסחר ותעשייה, מוסדות ממשלה, רפואה, אקדמיה, ביטחון ואחרים.



לפני כחודש חנכה החברה מרכז מחשוב ענן שבו השקיעה עשרות מיליוני שקלים, וכעת היא נערכת לפעילות במתכונת שדומה לזו של ספקיות מחשוב ענן בארה"ב, בהן אמזון ו-spacerack. בניסיון להסביר מהו מרכז מחשוב ענן, משתמש נחום בדוגמה הבאה: "לפני 100 שנה הצרכנים היו מקבלים חשמל לאחר שהיו רוכשים גנרטור, מנוע, מכלול או שמן. בסופו של דבר הפסיקו את הנוהג המטופש הזה ועברו לתחנות כוח, כי לא היה טעם שכל צרכן יקנה את כל הציוד להפקת חשמל. בתחנת כוח כל אחד משתמש לפי צורכו. כך גם אני עושה: כל אחד רוכש את שירותי המחשוב שלו לפי צרכיו במקום לרכוש את החומרה עצמה. שירותי המחשוב מסופקים כפי שתחנת כוח מספקת חשמל. הלקוחות מקבלים את זה באהדה רבה כי זה חוסך להם הרבה מאוד כסף".



טריפל סי השקיעה כ-40 מיליון שקל בבניית אתר השרתים, במימון עצמי ובמימון בנקאי, וכעת היא מרחיבה את האתר. לפי הערכות החברה, יגיע היקף ההשקעה הכולל בבניית האתר ובציודו ל-240 מיליון שקל. בנוסף, קיבלה החברה ממשרד התקשורת היתר לשמש ספקית אינטרנט עצמאית (isp). טריפל סי מציעה כיום ללקוחותיה ניהול מקוון מלא של צריכת משאבי מחשוב ויישומים, שמתבצע באופן אוטומטי ומבוקר דרך פורטל החברה. השירותים מיועדים לעסקים קטנים ובינוניים וצפויים להתחרות בעיקר בבזק בינלאומי.



נחום אומר כי ההחלטה להשיק שירותים שיתבססו על מחשוב ענן, בראשונה בישראל, נובעת מהיכולת שלו לזהות צרכים עתידיים. "בהיי-טק אתה נמצא בסביבה שבה כמעט לכולם יש את אותו המידע שלך יש. החכמה היא לעשות צעד אחד לפני כולם. השקת המרכז היא ניסיון להיות אמזון הישראלית".



נחום מספק דוגמה שנועדה להמחיש את החיסכון הכלכלי שטמון במודל החדש: "נגיד שאתה עורך דין או רואה חשבון, יש לך עסק של עשרה עובדים ואתה צריך שרת דואר. אתה פונה למיקרוסופט ומבקש לקנות שרת, ואז אומרים לך: 'מה, לא תגדל בשנה הבאה? תקנה כבר שרת ל-20 איש. אבל אין שרת כזה, אז אתה קונה שרת ל-28 איש. בנוסף, אתה צריך לקנות רישיון טכנולוגי לכל תוכנה, ולהוסיף לכך את עלות ההתקנה והאינטגרציה של השרת.



"בקיצור, זה סיפור של 6,000 דולר. במקום זאת, אתה יכול לרכוש שרת דואר מענן מחשוב ולשלם לכל משתמש סכום זניח של עשרות דולרים עבור כמה שהוא באמת משתמש במייל. להערכתי, עסקי ענן מחשוב יעשו בישראל מאות מיליוני שקלים בשנה. אז אולי ארוויח פחות מכיוון שאני מוכר פחות חומרה - אבל אמכור את השירותים שלי ליותר לקוחות".