227 תושבי ר"ג הגישו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה התנגדות להכשרת בניין ברחוב ארלוזורוב 36

הבניין ברחוב ארלוזורוב פינת מעלה הצופים ברמת גן ממשיך לעורר סערה. זאת לאחר שבחודש פברואר האחרון עיריית רמת גן אישרה להפקדה שינויים בתוכנית בניין העיר (תב"ע) הנוגעים לבניין, שמשמעותם אישור החריגות מהתוכנית המקורית שביצעו היזמים במבנה.



תושבי הרחובות הסמוכים הנאבקים בתוכנית, הגישו בשבוע שעבר התנגדות לאישורה על ידי הוועדה המקומית באמצעות עו"ד עפר לרינמן. בהתנגדותם ציינו התושבים כי העירייה התעלמה מהביקורת החריפה שספגה מבתי המשפט כאשר אישרה את התוכנית שמעדיפה אינטרס פרטי של עברייני בנייה לכאורה, על פני האינטרס הציבורי ושלטון החוק.



במקור היה זה בניין בן שתי קומות ו-10 דירות, שנבנה בסגנון הבאוהאוס לפני כ-70 שנה. התוכנית הקיימת מאפשרת תוספת של 3 קומות למבנה הקיים ויצירת 40 דירות של 30 מ"ר, שייעודן מגורי סטודנטים, אנשי סגל ואורחי מכללת שנקר ואוכלוסיות מיוחדות כמו חוסים וקשישים. עוד קובעת התוכנית כי אם הבניין ייהרס במהלך הבנייה, על היזמים לחפור חניון תת קרקעי. מגבלה נוספת של התוכנית - במידה שהדירות ישמשו בסופו של דבר למגורים רגילים, שטח כל דירה לא יקטן מ-60 מ"ר (כלומר 20 דירות לכל היותר).

במהלך הבנייה נהרס הבניין כמעט לחלוטין - למעט חלק מקיר החזית הפונה לרחוב ארלוזורוב - אך היזמים לא טרחו להוסיף חניון תת קרקעי כפי שמחייבת התוכנית. העירייה מצידה לא התאמצה יותר מדי לאכוף את החוק וחיפשה פתרון למצב שנוצר בהקמת חניון בשטח גן היסטורי הידוע כגן הקופים. רק מאבק מאורגן של מאות תושבים שהביא להתערבות פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד אבי-טל שלומי, הצליח לעצור את הבנייה רגע לפני השלמתה - כאשר שופט בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן אריה אטיאס הוציא צו הפסקת עבודה ואסר את המגורים בו.



השופט גינה את התנהלות העירייה בפרשה וקבע כי זו התנהלה מבלי לשמור על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, וכינה את המצב "הכשרת השרץ שלא כדין". התושבים גם קיבלו חיזוק משופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, ששיבחה את התושבים המתנגדים ואף פסקה כי עיריית רמת גן תשלם 50 אלף שקל הוצאות משפט.



למרות פסיקות בית המשפט, עיריית רמת גן אישרה להפקדה את התוכנית החדשה, שמתאימה את עצמה באופן מושלם למצב בשטח. התוכנית מאפשרת שימוש של מגורים רגילים גם אם שטח הדירות הוא 30 מ"ר, והיא פוטרת את היזמים מבניית חנייה תת קרקעית. התוכנית אמנם קובעת תקן חנייה של אחד לאחד, כלומר 40 חניות, אך בפועל קיימות בבניין רק 10 חניות ועבור החניות החסרות נקבע שיהיה על היזמים לשלם ל-"קרן חנייה".



בנימוקי ההתנגדות לתוכנית מציין עו"ד לרינמן כי התוכנית פוגעת באופן קיצוני באינטרס הציבורי לטובת אינטרס פרטי, בכך שהיא יוצרת באזור מגורים צפוף מצוקת חנייה חריפה (מחסור של יותר מ-30 חניות) ובכך שהיא צפויה ליצור לחץ להקמת חניון בשטח "גן הקופים". בנוסף לכך, צוין בהתנגדות כי התוכנית משנה מצב תכנוני לטובת בניין שנבנה לכאורה בניגוד לחוק ויוצרת מצב תכנוני לא סביר אך שמתאים ככפפה ליד לעובדות שנוצרו בשטח שלא כדין. משום כך, צוין בהתנגדות כי התכנית מעודדת עבריינות בנייה. עוד צוין כי התכנית פגומה מבחינה תכנונית בכך שהיא מאפשרת צפיפות מגורים מופרזת (57 יח"ד לדונם), הגדולה פי 3 מהמותר על פי תוכנית המתאר התקיפה, ובכך שהיא כוללת הסדר "כופר חנייה" מבלי לקיים את התנאים המאפשרים זאת.



מוועד תושבי גן הקופים שמרכז את ההתנגדות נמסר: "אנחנו מקווים שלאחר שחברי הוועדה המקומית יקראו בעיון את נימוקי ההתנגדות הם לא יתנו יד לתוכנית שמבזה את שלטון החוק ואשר עומדת בסתירה למטרות הליכי התכנון והבנייה. אך גם אם חלילה תאושר התוכנית במתכונתה הנוכחית, אין זה סוף פסוק. השלכותיה של התוכנית הן כה חמורות שאין בדעת מאות המתנגדים לוותר על האמצעים האחרים הקבועים בחוק להתנגדות לתוכנית."