"יש לא מעט מנהלים מוכשרים במשק הראויים לשכר נאות בגין עבודתם, אך באופן כללי, המנהלים לא צריכים להשתכר עשרות מיליוני שקלים בשנה. מדובר ברמות שכר פשוט מופרזות" - כך אמר השבוע נוחי דנקנר, יו"ר קבוצת אי.די.בי, ל-themarker. דנקנר יצא כנגד השכר שובר השיאים שקיבלו ראשי החברות הציבוריות. במקביל הוא ויתר יחד עם שותפיו לשליטה באי.די.בי - אבי פישר וצביקה לבנת, המשמשים משנים שלו - על בונוסים של כמעט 20 מיליון שקל שנגזרים מהרווחיות של החברה (1% מהרווח לדנקנר ו-0.5% לכל אחד משני המשנים). לפיכך הסתכמה עלות שכרו של דנקנר ב-2009 ב-2.2 מיליון שקל, לאחר שוויתר על 9.5 מיליון שקל. המשנים למנכ"ל ויתרו יחד על סכום דומה והשתכרו כל אחד כ-1.9 מיליון שקל. בעקבות זאת, הם אפילו לא נכנסו לרשימת 100 המנהלים בעלי המשכורות הגבוהות במשק.
ובכל זאת, השכירים המקבלים משכורת מהחברות שבשליטת דנקנר ושותפיו אינם מצטרפים למגמה, ובשלב זה לא נראה כי מעשיו של דנקנר עולים בקנה אחד עם הצהרותיו. עלות השכר של עשרת מקבלי השכר הגבוה בקבוצת אי.די.בי היא 87 מיליון שקל - כמעט 9 מיליון שקל לעובד. אם מצרפים את שלושת המנהלים הבאים ברשימה, מגיעה עלות השכר הכוללת לכ-100 מיליון שקל.
אז נכון ש-2009 היתה שנה מיוחדת שהקפיצה לרשימה שלושה בכירים בחברה הבת כלל פיננסים - רונן ויסרברג, יובל בן זאב ונאור אל חי - שהשתכרו יחד 33 מיליון שקל. הם נהנו משכר גבוה בשל רווחים על הנוסטרו של בית ההשקעות בעקבות הגיאות בבורסה, כשבראשם ויסברג שניצב בראש הטבלה של מקבלי השכר הגבוה בקבוצה. סביר להניח כי בדירוג של 2010, כשביצועי הבורסה יהיו נמוכים יותר מבשנה שעברה, גם מיקומם של שלושת אלה יהיה נמוך יותר.
אבל גם ב-2008 תיגמלה אי.די.בי את מנהליה בנדיבות רבה. שלושה ממנהליה נהנו מעלות שכר הגבוהה מ-10 מיליון שקל, כשאת המקום בראשון בדירוג תפס אז אברהם ביגר, יו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן, עם שכר של 14 מיליון שקל - מתוכם 9.7 מיליון שקל באופציות. ביגר, אגב, תופס כיום את המקום השני ברשימת בעלי השכר הגבוה, עם עלות שכר של 10.8 מיליון שקל, ממנה 9.3 מיליון שקל באופציות. ארז ויגודמן, המנכ"ל הנכנס של מכתשים, קיבל עם כניסתו לתפקיד אופציות בשווי של 19 מיליון שקל.
דנקנר אינו חריג בנוף של חברות האחזקה המתגמלות את שכיריהן. אחת הטענות של בעלי השליטה בחברות היא כי אי אפשר להעסיק כיום מנכ"ל מבלי לשלם לו שכר ראוי. בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, מתגמל את מנהליו בשכר גבוה ואופציות, והם מופיעים לעתים קרובות בראש רשימת מקבלי השכר. כך לדוגמה עלות השכר של אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס ומנכ"ל דלק ישראל לשעבר, היתה 17.8 מיליון שקל ב-2009 - מתוכם 8 מיליון שקל באופציות. דוד קמיניץ, שנכנס לתפקיד מנכ"ל דלק ישראל רק במחצית 2009, עוד לא עשה דבר - וכבר השתכר 10 מיליון שקל.
המבחן האמיתי של דנקנר הוא בתרגום דבריו למעשים. השאלה המרכזית היא כיצד יתמודד עם הלחץ של מנהליו, שיראו את מיקומם בטבלאות השכר נופל מטה, והאם זה יגרום לו לאבד מנהלים.
דנקנר הצהיר כי שכר המנהלים גבוה מדי - ובאי.די.בי?
נתן שבע
2.4.2010 / 10:47