ולמי לא נשאר? כשהבכירים הרוויחו, שכר השכירים ירד

הבכירים שקיבלו משכורות מנופחות חוזרים על אותה טענה שוב ושוב: "אלה תנאי השוק הקפיטליסטי - עבדנו קשה, הכלכלה השתקמה - וזכותנו להרוויח". אלא שבעוד הם נהפכים למולטי-מיליונרים, שאר השכירים במשק דווקא לא הרגישו ב-2009 את השגשוג הכלכלי. להפך - השכר הממוצע של כלל השכירים בישראל ב-2009 ירד ב-2.8% בהשוואה לשכר הממוצע ב-2008, והסתכם ב-8,108 שקל ברוטו בחודש. שיטת השכר הממוצע מגלה טפח ומסתירה טפחיים - ובין השורות מסתתרים כמה עובדים בכירים שהגורל היטיב עמם. כך למשל, שכרם הממוצע של כ-94 אלף העובדים בענפים הפיננסיים הסתכם ב-14,107 שקל בחודש ב-2009. בין אלה היו 95 עובדים בבכירים בנק ישראל, ששכרם היה 42,846 שקל בחודש (לפי הממונה על השכר). יותר מ-20 מעובדי הבנק השתכרו יותר מ-50 אלף שקל בחודש.



את השכר הממוצע הגבוה ביותר במשק ב-2009 קיבלו - כמו בשנים הקודמות - עובדי חברת החשמל ומקורות, שהשתכרו 20,285 שקל בחודש בממוצע. שכרם היה גבוה בהרבה משכר עובדי המינהל הציבורי, שהסתכם ב-12,527 שקל בחודש ומשכרם של עובדי התעשייה, שבסתכם ב-11,101 שקל.



השכר במקצועות החינוך, חרף רפורמת אופק וההבטחות לשפר את שכר המורים, נותר הרבה מתחת לשכר הממוצע במשק - 6,471 שקל בחודש בלבד. שכר המורים היה גבוה משכר העובדים בשרותים הקהילתיים, שהסתכם ב-5,434 שקל בחודש, ובחקלאות, שהסתכם ב-5,433 שקל בחודש. את השכר הנמוך ביותר קיבלו ב-2009, כמו בשנים הקודמות, העובדים בשרותי האוכל והאירוח - 3,849 שקל בחודש בממוצע. שכר המינימום במשק הסתכם במארס האחרון ב-3,850 שקל בחודש.



הענף שבו נרשמה הירידה הגבוהה ביותר בשכר ב-2009 היה בנקאות, ביטוח ופיננסים, שרשם ירידה של 13.2%. הסיבה לירידה ברורה - המשבר העולמי, שהשליך על הבנקאות המקומית. בשרותים העסקיים ירד השכר בשיעור של 3.6% ובמסחר ב-2.9%.



בשני ענפים בלבד עלה השכר ב-2009, במידה מזערית - עלייה של 0.2% בתחבורה ושל 0.1% בשרותי הבריאות, רווחה וסעד. בתעשייה ירד מספר העובדים ב-2009 ב-3.7% ואילו בענף הבנקאות, ביטוח ופיננסים עלה מספר העובדים ב-4.9%.