הלקח מפרשת מנורה: חוללתם סקנדלים? קבלו בונוסים

>> לפני כשבעה חודשים נחשפו חשדות לפרשות חמורות בחברת הביטוח מנורה מבטחים. במשך שנים העניקה החברה הלוואות שאינן עומדות בכללים למקורבים ולבני משפחה של עובדיה, וכן לגורמים שקשורים בשוק האפור. נוסף על כך נחשפה פרשת בקדייטינג בחברה: עובדים העבירו את חסכונותיהם האישיים בין אפיקי השקעה באופן רטרואקטיבי כדי להימנע מהפסדים. שוק ההון סער לאחר שנחשפו הפרשות, ומשרד האוצר מינה את רו"ח יהודה ברלב לערוך ביקורת חשבונאית. ממצאי הדו"ח הוגשו למפקח על הביטוח במשרד, ואתמול דיווחה גם מנורה כי קיבלה את הדו"ח והודיעה: "טיוטת דו"ח הביקורת כוללת פירוט של ממצאים וליקויים, לכאורה, שנוגעים להתנהלות לא תקינה של מנורה ביטוח, הנהלתה ונושאי משרה נוספים בה, תוך פעולה לעתים בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות דין שונות".



מאוגוסט עד אתמול הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי. במנורה מבטחים רצו לחכות עד יעבור זעם, בתקווה שהכלבים ינבחו - והשיירה תעבור. ממילא, יודעים שם, לציבור קשה מאוד להעביר את ביטוח המנהלים שלו לחברה אחרת - ולפיכך אין סכנה ממשית לפדיונות גדולים בתיקים שהחברה מנהלת.



ואולם בעוד שבחברה מבקשים, ובצדק, לא להרשיע את המנהלים לפני שיתבררו ממצאי הביקורת, נראה שדירקטוריון החברה מיהר לזכות אותם. בתחילת השבוע הודיעה החברה על מתן בונוסים עבור 2009.



המנכ"ל ארי קלמן - ששמו עלה בפרשת ההלוואות בעקבות הודעות דואר אלקטרוני שבהן לכאורה אישר הלוואות - קיבל 1.27 מיליון שקל. מבקר הפנים, שמואל שוורץ, קיבל 320 אלף שקל. שוורץ מונה לתפקידו לאחר שמבקרת הפנים הקודמת פרשה בתקופה שבה נחשפה פרשת ההלוואות.



בנובמבר 2009 פירסם המפקח על הביטוח חוזר בעניין הבונוסים בחברות ביטוח, שייכנס לתוקפו בסוף 2010. לפי החוזר, על מבנה התגמול של נושאי משרה להיות מושתת על קריטריונים נוספים מלבד גובה הרווחים או היקפי הפרמיות. התגמול צריך להתבסס גם על רמת הסיכון שבה הושג הרווח, קבע המפקח, וכן על המידה שבה היקפי הפרמיות משקפים רווחים מתמשכים ופרמטרים איכותיים וכמותיים נוספים שמשקיע מוסדי מעוניין להנחיל לעובדיו במסגרת היעדים שקבע לעצמו.



האם חמשת חברי הדירקטוריון של מנורה מבטחים (ובהם גם מנחם גורביץ', בעל השליטה, שייתכן כי נמנע מהשתתפות בדיון בבונוסים עקב קרבת משפחה למנכ"ל קלמן) נתנו את דעתם על החוזר ועל הדרך שאליה המפקח מכוון אותם לקראת קביעת הבונוסים?



"המענק אושר מתוך הערכה להישגיו של קלמן, שקיבלו ביטוי ברווחיות הגבוהה של החברה", מציינת מנורה בדיווח שפירסמה על שכרו של המנכ"ל. היכן הקריטריונים הנוספים? מהם הערכים שמנורה מנחילה לעובדיה?



אולי אפשר ללמוד משהו על הערכים הבעייתיים שקיימים כיום במנורה מכך שעובדי החברה - ולא אחד, לא שניים ואפילו לא עשרה מהם - ניסו, לפי החשד, להימנע מהפסד בחסכונותיהם האישיים באמצעות העברתם בין מסלולים בדיעבד. אולי אפשר ללמוד משהו על הערכים האלה מהדיווחים הבעייתיים של מנורה על ההלוואות, שבעקבותיהם טען המפקח הקודם, ידין ענתבי, כי החברה לא עמדה בנורמות דיווח ראויות וכי לא היתה די שקיפות בדיווחיה.



לא רק במנורה העדיפו להתכופף עד יעבור זעם. למעשה, נדמה שאף אחד אינו רוצה להתעסק עם הממצאים של דו"ח החקירה של ברלב: ענתבי השאיר זאת למפקח הבא אחריו, עודד שריג, שנכנס לתפקידו באחרונה; אריק פרץ, המשנה של ענתבי, התפטר מתפקידו והתרחק מהפרשה; והמפקח החדש, שריג, מתנהל בעצלתיים. רק אתמול, יותר משבעה חודשים אחרי תחילת הבדיקה של ברלב, הושלמה הכנתה של טיוטת הדו"ח, הכוללת ממצאים נגד החברה ומנהליה.



כל מנהלי החיסכון הפנסיוני בישראל עוקבים בעין בוחנת אחרי התנהלותו של שריג בפרשה ומחכים לראות מה יהיו הגבולות שיציב. בינתיים, לפחות כפי שנראה מהבונוסים שסידרו לעצמם הבכירים בחברה של גורביץ' וקלמן, החיסכון במנורה מבטחים הוא לטווח ארוך, אבל הזיכרון בשוק ההון הוא לטווח קצר מאוד.