שחקני הכדורגל בישראל נהנים מהילה של כוכבים. לא משנה אם קבוצתם נמצאת במעלה טבלת הליגה או בתחתיתה - שחקני ליגת העל מופיעים מדי שבוע על מרקעי הטלוויזיה, תמונותיהם מרוחות על השערים של עיתוני הספורט ומדורי הרכילות עוסקים בהם ללא הפסקה. על פניו, אפשר היה לחשוב שהם נהנים ממשכורות שמנות. אבל נתוני הבקרה התקציבית של ליגת העל, שפורסמו השבוע, מלמדים שאין כל קשר בין הילת הכוכבים שהם זוכים לה לבין רמת השכר שהם מקבלים. לפי הנתונים, בעונת הכדורגל הנוכחית נרשמה ירידה ברורה במשכורות של שחקני הכדורגל הישראלי. מה גרם לכך? יש שיגידו כי מדובר בסך הכל בחזרה לשפיות כלכלית - לאחר תקופת ארקדי גאידמק, ששילם לשחקני בית"ר ירושלים משכורות לא הגיוניות; אחרים יגידו כי הסיבה היא המשבר הכלכלי - שהביא להתכווצות בתקציביהן של רוב הקבוצות, וכתוצאה מכך גם להתכווצות המשכורות.
ויש גורם נוסף - הלא הוא הגדלתה של ליגת העל מ-12 ל-16 קבוצות. על פי הנתונים המעודכנים, כל קבוצה מעסיקה בממוצע 37 שחקנים בעונה - נתון זהה לזה של העונה שעברה. וכך, אם כמות הקבוצות בליגת העל גדלה בשליש ובכל קבוצה יש בערך אותו מספר של שחקנים, התקציבים קטנים וההכנסות לא משהו - אין פלא שגם המשכורות יורדות.
המשכורות - הראשונות להיפגע
הריסון התקציבי פגע באורח קשה בשכר השחקנים. לראשונה מזה חמש שנים היתה ירידה בתקציבי הקבוצות, למרות הגדלת הליגה. למעשה, התקציב הממוצע של כל קבוצה רשם ירידה חדה של 37%. מכיוון שיש גורמים קשיחים שאי אפשר לקצץ בהם (וגם אם כן, אז לא באופן משמעותי), הרי שמשכורות השחקנים היו ההוצאה הראשונה שנפגעה.
זה פגע כמעט בכולם - החל בכוכבים וכלה בפועלים השחורים. ראשית, מספר המיליונרים בליגת העל הישראלית ירד באופן משמעותי. בשנה שעברה היו בה לא פחות מ-20 שחקנים שהרוויחו יותר מ-2 מיליון שקל ברוטו בשנה, והשנה רק חמישה שחקנים מרוויחים סכומים כאלה. גם מספר השחקנים שמביאים הביתה מיליון שקל בכל חודש ירד ל-35, לעומת 53 בשנה שעברה.
ואולם הנתון המעניין ביותר מתגלה בדרגים הנמוכים בטבלת השכר, ברמות הממוצעות ומטה. לא פחות מ-191 שחקנים, כ-32%, מגיעים לדרגת השכר הנמוכה ביותר - 50 אלף שקל בשנה, או קצת יותר מ-4,000 שקל בחודש.
אמנם חלק מהם חיילים, והחוק בעניין זה ברור - קבוצה אינה יכולה לשלם למי שמשרת בצבא יותר ממה שמכונה "משכורת חייל", שהיא בערך שכר המינימום (קרוב ל-4,000 שקל בחודש). יש בכך היגיון מסוים, שהרי רוב החיילים כלל אינם יכולים לעבוד. אבל יש לא מעט שחקנים ברמת השכר הזאת שאינם חיילים.
רמת השכר הבאה בטבלה היא 50-100 אלף שקל בשנה - קצת יותר משכר המינימום, וקצת פחות מהשכר הממוצע במשק. בקבוצה זו אין חיילים, ועדיין שיעור לא מבוטל משחקני הליגה - 14% (84 שחקנים) - משתייך אליה. בסך הכל, כמעט מחצית משחקני הליגה מרוויחים שכר נמוך מהשכר הממוצע במשק - 46% השנה לעומת 43% בשנה שעברה.
הנתונים האלה מכניסים לפרופורציה חלומות כלכליים על התעשרות מהירה מקריירה ככדורגלנים. על כל מיליונר בליגה יש שמונה שלא מגיעים לשכר הממוצע במשק; על כל שחקן שיוצא לאירופה ומרוויח יפה, יש עשרות שמתפרנסים בדוחק יחסי. חשוב להבין, לא מדובר בשחקנים כושלים, אלא בכאלה שהצליחו להשיג חוזה בליגת העל. מלבדם יש כמובן עוד רבים שכלל לא מגיעים לרמות השכר כאלה.
אם למקרא שורות אלה עלתה בראשכם המחשבה להסיט את הילד מכיוון הכדורגל לכדורסל, צפויה לכם אכזבה. התמונה בענף הכדורסל דומה למדי - 43% מהשחקנים הישראלים מרוויחים פחות מהשכר הממוצע במשק.
הפועלים השחורים של הכדורגל הישראלי
עוזי דן
3.4.2010 / 20:34