>> ב-11:30 מסתיימת רשמית הרמת הכוסית לכבוד פסח במשרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי y&r. רוב העובדים, שרגע קודם היו מכונסים בחלל המרכזי המפואר של המשרד, נוהרים החוצה, שם מחכה להם אוטו גלידה עם ארטיקים חינם - מתנה לחג מאחד מלקוחות המשרד.
עדי נצר, 26, תקציבאית בתחילת דרכה, מוותרת על השי וחומקת לחדרה - תא צר ומוארך בשטח כ-3 מ"ר, אותו היא חולקת עם עוד שתי תקציבאיות. ליד המחשב ממתינה לה מחברת מלאה בסימונים צהובים - משימות שהשאירה התקציבאית הוותיקה שחונכת אותה, וניצלה את הפסח לטובת איחוד משפחתי עם הוריה בחו"ל.
כמי שתפקידה לקשר בין הלקוחות למשרד, מדובר בלא מעט משימות. אבל לפני שהיא מספיקה לדפדף במחברת מודיע לה סמנכ"ל הקריאייטיב של המשרד כי התקבל אישור עקרוני להציג ברחבי ישראל, על גבי מסכי הטלוויזיה הפזורים בצמתים, את הסרטון שהכינו במשרד בהתנדבות למען שחרורו של גלעד שליט - שבו פרצופו של שליט נהפך לזה של רון ארד. לטובת העניין יש לקצר את הסרטון, וכעת נצר צריכה לכנס את הצוות שעבד עליו לפגישה במשרד הסמנכ"ל.
נצר מזנקת מכיסאה ואנחנו יוצאים לסיור מהיר בין אגפי המשרד. גרם מדרגות צר לוקח אותנו לקומה העליונה, שם אנחנו סורקים במהירות את הכוכים של אנשי הקופירייטינג ואת החלל הפתוח הקטן שבו יושבים בצפיפות אנשי הארט. לאחר שאיש מאנשי הצוות לא נמצא במקומו, אני שואל למה לא לנסות להתקשר אליהם או לשלוח מייל. נצר משחררת את אחד מחיוכי הענק שלה, שמופיעים תדיר: "אף אחד לא יושב כל הזמן במקום", היא אומרת. "הדבר הראשון שצריך ללמוד בתפקיד הוא להתקדם בתנועה".
בדרך חזרה לפינת העבודה מחמיא לה אחד העובדים על פרסומת למי פה שבה השתתפה. שתי דקות אחר כך תיבת המייל כבר מאותתת על עוד כמה משימות דחופות, אבל היא בכל זאת מראה לנו את הפרסומת המדוברת, שבה היא ושניים מחבריה לעבודה מגרגרים בלהט. ההשתתפות בפרסומת, מיותר לציין, היא ללא תוספת תשלום. "הלקוחות חשבו שאני אובר אקטינג", היא אומרת ושולפת עוד חיוך, "אבל היה כיף. מהיום תוכל לראות את זה בעשרות אתרים".
כהפוגה מהמולת המשרד אנחנו יוצאים לחצר הקטנה שמקיפה את המתחם, ונהנים מהשקט האריסטוקרטי של שכונת תל ברוך בצפון תל אביב. על אחד משולחנות הפיקניק בגינה, שמשמשת את עובדי המשרד כפינת עישון וחדר אוכל, היא מספרת שאמנם התקבלה למשרד כדי לעסוק בתקציבאות, אבל את תחילת הקריירה שלה עשתה ליד שולחן הקבלה. רק לאחר ארבעה חודשים קיבלה את הקידום המיוחל. "האמת היא שזו אחלה דרך להכיר את המשרד, את בעלי התפקידים והלקוחות. הכניסה אחר כך לתפקיד מאוד חלקה", אומרת נצר.
בהתחלה לא השתכרה הרבה יותר משכר המינימום. גם הקידום לא קירב אותה בהרבה לשכר הממוצע במשק. "לדעתי זו הפעם הראשונה שאני מתחת לממוצע במשהו", היא אומרת ומסרבת לחשוף את הסכום המדויק. הפעם, החיוך יורד מפניה במהירות. אני מנחש: "5,500-6,000 שקל"? היא לא מוחה.
"אני מכירה אנשים שמתמרמרים לפעמים שהרווחים של המשרד לא מחלחלים תמיד לאנשים ?הקטנים', אבל אני עוד לא במקום הזה", היא אומרת. "קיבלתי כאן פתח לעולם מרתק, והעובדה שאני באחד המשרדים הגדולים בישראל היא יתרון אדיר. אני רואה אנשים שהתקדמו מבפנים, וברור לי שאם אוכיח את עצמי יש לאן לגדול". ההפסקה הפסטורלית בגינה נקטעת על ידי עוד שיחת טלפון. נצר יוצאת לעוד סיבוב בקומה העליונה וממשיכה למחשב בחדרון שלה. עוד חמש דקות תתקיים הפגישה עם סמנכ"ל הקריאייטיב, ועד אז יש עוד עשרה מיילים שמחכים למענה. מזל שמחר ערב חג.
עדי נצר
גיל: 26 מצב משפחתי: רווקה מקום עבודה: משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי y&r ותק: 6 חודשים שכר: 5,500-6,000 שקל בחודש השכלה: תואר ראשון בתקשורת מגורים: רעננה שאיפות: "ללמוד את התפקיד ולהצטיין בו. עוד 10 שנים? גדול עלי, אבל יש הרבה לאן להתפתח"
"אנשים מתקדמים מבפנים. אם אהיה טובה יש לאן לגדול"
מאת עידו סולומון
4.4.2010 / 7:12