שוק האפליקציות לאייפד מושך משקיעים בעולם - אבל לא את הקרנות הישראליות

>> השקת אייפד, מחשב הלוח החדש של אפל, מרחיבה את מפת ההשקעות של קרנות ההון סיכון בעולם. בשבוע שעבר הודיעה אחת הקרנות, קליינר פרקינס קופילד וביירס (kpcb), כי תזרים 100 מיליון דולר נוספים לקרן ifund שלה, שנוסדה ב-2008 כדי להשקיע באפליקציות שמפותחות למכשיר האייפון ולנגן המדיה אייפוד טאץ'. עקב כניסת האייפד לשוק הוכפל תקציב הקרן ל-200 מיליון דולר.

הקרן ציינה כי חברות סטארט-אפ שהיא מממנת מפתחות כעת יותר מ-20 אפליקציות לאייפד. 11 מהן נשלחו כבר לאפל בשבת, עם השקת אייפד. בקליינר פרקינס גייסו 330 מיליון דולר נוספים במטרה להשקיע בחברות של ifund, אך עדיין לא הזרימה את הכספים לקרן.



חברת המחקר isuppli העריכה כי בעולם יימכרו השנה 7.1 מיליון מכשירי אייפד יימכרו, ואילו מכירות המכשיר יזנקו פי שלושה ב-2012 - ל-20.1 מיליון יחידות. לאפליקציות יהיה חלק לא מבוטל בהכנסות של אפל מהטאבלט שלה. כפי שהמוסיקה בחנות itunes סיפקה מנוע צמיחה לנגן המדיה אייפוד והאפליקציות בחנות appstore של אפל היוו קטליזטור לגידול במכירות מכשיר האייפון, ידחפו האפליקציות לאייפד את מחשב הלוח החדש קדימה. השמן שיניע את גלגלי תעשיית האפליקציות הזאת יגיע מכספי הון סיכון.



קליינר פרקינס השקיעה 100 מיליון דולר מקרן ifund ב-14 חברות. באירוע שערכה הקרן בקליפורניה תחת הכותרת "מהפכת התוכן הסלולרי" השתתפו כמה מהן. בין החברות שהשתתפו ניתן היה למצוא את booyah ,cooliris gogii, inmobi, ngmoco, pinger, shazam, shopkick ו-zynga.



השותף הבכיר בקרן ומי שנחשב למשקיע מספר אחת בעולם לפי מגזין "פורבס", ג'ון דואר (john doerr), אמר באירוע כי עד כה חברות הפורטפוליו של ifund פיתחו אפליקציות שיצרו 100 מיליון הורדות, והן צפויות לגרוף הכנסות בהיקף של כ-100 מיליון דולר ב-2010. ארבע מחברות הסטארט-אפ של ifund מציגות רווחים.



בבלוג טק-קראנץ' הובאו חלק מדבריו של דואר באירוע: "לפני 15 שנה לא היה אינטרנט. לא היה דפדפן. סטיב ג'ובס עזב את אפל. באותה שנה ראיתי את מוזאיק (mosaic), דפדפן האינטרנט הראשון. זה היה קסם. שאר שנות ה-90 היו חווייה אדירה. כל החברות פרחו. עמק הסילקון נהפך לפירנצה. אני מרגיש כעת דז'ה-וו. צונאמי של מכשירי סלולר שוטף את העולם.



"כעת יש 3 מיליארד מכשירים, כולל באפריקה הרחוקה. יש פי 75 טלפונים סלולריים בקניה מאשר מחשבי pc. בתוך ארבע שנים יהיו שם 32 מיליון מכשירי סלולר. לכולם תהיה גישה לאינטרנט ומכשיר סלולר בכיסם. כשהקמנו את קרן ifund ב-2008 לא היה אייפון 3g. כיום יש לנו 14 מיזמים. אנחנו מאמינים שהאייפד צפוי לשלוט בעולם. החזקתי אותו. כשאתה נוגע בו אתה מרגיש שאתה נוגע בעתיד. אנו צועדים לעבר עולם חדש. מעולם ישן של חלונות windows לעולם של מגע".



ניל יאנג, מייסד חברת ngmoco שמפתחת משחקים לאייפון ומקבלת מימון מקרן ifund, אמר באירוע כי אף שאלה ימיו הראשונים של האייפד, הוא צופה לו גדולות: "יש כיום 75 מיליון מכשירי אייפון ואייפוד טאץ'. האייפד יניע משתמשים אפילו יותר מאשר האייפון".



בינג גורדון, שותף בקרן קליינר פרקינס, מאמין שלאייפד יהיו יותר אפליקציות מלאייפון. דואר קצת יותר ספקן, אבל עדיין נלהב: "אין לי מושג אם האייפד יהיה גדול יותר מהאייפון, אבל אני יכול לומר שכל רופא ואחות ישתמשו במכשיר. אני לא חושב שאנחנו יכולים לחזות את השימוש באייפד".



קליינר פרקינס אינה היחידה בזירת ההון סיכון האמריקאית שמשקיעה באפליקציות לאייפד. באתר החדשות paid content מספרים כי גם קרן השקעות הסיד y combinator בוחנת באופן לא רשמי אפליקציות לאייפד. בבלוג טק-קראנץ' כותבים כי הקרן סבורה שהאייפד יהיה מחסל חלונות (windows killer) - כלומר, השימוש במסך מגע יחליף את השיטה המסורתית שבה עובדת תוכנת ההפעלה windows.



קרן נוספת שמשקיעה באפליקציות למחשבי לוח היא appfund. הקרן לא מדווחת מה גודלה, אבל היא משקיע בין 5,000 לחצי מיליון דולר באפליקציות למחשבי לוח. קרן נוספת שמשקיעה באייפד ונולדה יום אחד בלבד לאחר השקתו היא nfm הבריטית. ייתכן שקרנות הון סיכון נוספות יצטרפו עתה לחגיגת האייפד.



הישראליות נמנעות מהשקעה בסלולר



בישראל, קרנות ההון סיכון עדיין נמצאות על הגדר בכל הקשור להשקעות באפליקציות למכשירים סלולריים או למחשבי לוח. ישראל תמיד היתה חזקה בטכנולוגיות בתחומי התקשורת, התוכנה ארגונית, התשתית, השבבים ואבטחת המידע. הרקע הצבאי של לא מעט יזמים והרקע התפעולי של לא מעט מנהלים בקרנות הובילו לכך שבוצעו מעט מאוד השקעות בתחום האפליקציות הבידוריות שפונות ישירות למשתמשים הפרטיים.



אך בכל זאת, יש כמה יוצאים מהכלל. באחרונה השקיעה סקויה בחברת סנפטו (snaptu), לשעבר מובליקה (moblica) הישראלית. הסטארט-אפ הישראלי פיתח אפליקציה שמאפשרת ללקוחות להגיע ליישומי אינטרנט שונים במכשיר הנייד במהירות. בסקויה אומרים שאפליקציה זו תשמש פלטפורמה לעשרות אפליקציות אחרות - ותשפר את חוויית השימוש במיליארדי מכשירים סלולריים, גם אם מחירם 10 דולרים ולא 500 דולר.



דוגמה אחרת היא זלנגו, שבה משקיעות בנצ'מרק ואקסל, אשר השיקה באחרונה אפליקציה שמדלגת על המפעילים הסלולריים ומאפשרת לכל לקוח לשלוח הודעות מכל מקום בעולם ללא תשלום נוסף. המודל העסקי מבוסס על פרסום בסלולר. למשל, אצל לקוח מניו יורק שישלח הודעת זלנגו שבה יהיה כתוב "אתה בא לקפה?" יופיע לוגו של סטארבקס במקום המלה קפה; ובהודעות שבהן יהיה כתוב "אתה רעב?" יופיע אייקון של מקדונלד'ס או ברגר קינג.



חברת סטארט-אפ ישראלית נוספת שזוכה להשקעה בזכות אפליקציה סלולרית שפיתחה היא פרינג, בה משקיעים יוסי ורדי, פיטנגו וקרנות נוספות. האפליקציה של פרינג מאפשרת לבצע בחינם שיחות טלפון סלולריות באמצעות טכנולוגיית voip ולתקשר עם חברים באמצעות ממשק דמוי תוכנת מסרים מיידיים. חברת הסטארט-אפ הישראלית אייסקוט (iskoot) מציעה אפליקציה דומה לזו של פרינג, המאפשרת גישה לסקייפ ולרשתות חברתיות שונות מטלפונים סלולריים.



כיום, מעט מאוד חברות סטארט-אפ ישראליות מגובות הון סיכון מפתחות אפליקציות למשתמש הסופי. ההערכה היא כי המגמה בעולם תוביל גם לשינוי בטעם של משקיעי ההון סיכון המקומיים, המבינים שזו זירה מעניינת. אפליקציות מסוג זה דורשות הון צנוע יחסית - בין מאות אלפי דולרים ל-3 מיליון דולר - שאחריו אפשר לבדוק אם משתלם להמשיך במימון החברה או שמא כדאי לסגור את הברז.



בנוסף, גדל בישראל דור חדש של יזמים שמבין את הטרנדים הנוכחיים ומוכן לנוע לא רק לעבר קלינטק וביוטק - תחומים הנחשבים כיום לחמים יותר מאשר תחומי ההשקעה המסורתיים בישראל. דוגמה לכך היא חברת לאב פיקסיס הישראלית, שמפתחת, בלי סיוע מקרנות הון סיכון, ווידג'טים (יישומוני תוכנה) למכשירי טלפון חכמים, לאחר שבעבר פיתחה אותם רק למחשב האישי. לאב פיקסיס התקשתה לקבל מימון מקרנות הון סיכון, אבל זכתה במימון ממשקיעים פרטיים, והצליחה לייצר הכנסות של מיליוני דולרים ואף להרוויח.