וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"ארגונים בישראל עדיין לא הבינו את מהפכת האייפון"

מאת אור הירשאוגה

6.4.2010 / 7:06

ג'ימי שוורצקופף, מנהל חברת המחקר STKI, מאמין כי פיתוח היישומים הארגוניים בישראל נמצא רק בתחילת דרכו. תופעת השמת היועצים ("השמת גולגולות") עומדת להצטמצם באופן משמעותי, וחברות יחזרו להעסיק אנשי מחשוב באופן ישיר



>> ביום שבת האחרון החלה ברחבי ארה"ב מכירת האייפד - מחשב הלוח החדש מבית אפל. מחשבי הלוח, או הטאבלטים, שהאייפד נמנה עמם, הם צעד נוסף בדרך להפיכת האינטרנט לפלטפורמה המרכזית להפצה ושיתוף של תוכן. המסך המוגדל מאפשר למכשירים האלה להציג מדיה באופן נוח בהרבה ממכשירים סלולריים חכמים, ומשקלם הנמוך הופך אותם לבני לוויה קלים לנשיאה, בדומה לספר או אפילו עיתון.



עד כה, למהפכה זו היתה השפעה מצומצמת בלבד על הדרך שבה מנהלים ארגונים את קשריהם עם לקוחות. גם עבור חברות המחשוב תחום זה עדיין אינו מניב הכנסה משמעותית - הוא אמנם רוויי בבאזז, אך פיתוחן של מערכות מחשוב ארגוניות נמשך לעתים מאות שנות אדם, ועלותן מגיעה למאות מיליוני שקלים.

"כל שוק פיתוח יישומי הסלולר בישראל מסתכם בפחות ממיליון שקל לשנה", העריך בשבוע האחרון אחד מבכירי התעשייה. ואולם ג'ימי שוורצקופף, מנהל חברת המחקר stki, סבור כי גם אם זהו המצב נכון לעכשיו, הוא עתיד להשתנות במהרה. "ב-2011, שוק פיתוח יישומי הסלולר יוכל להגיע להיקף של 100 מיליון שקל", הוא מעריך בראיון ל-themarker.



את השוני הניכר בהערכות מייחס שוורצקופף לרמתם הנוכחית של מרבית היישומים הסלולריים הארגוניים המפותחים בישראל, שלדעתו יעברו שדרוג מהותי בשנים הקרובות. "ארגונים בישראל עדיין לא הבינו את מהפכת האייפון", קובע שוורצקופף. "היישומים הנוכחיים של מרבית הארגונים מצחיקים - הארגונים פשוט לא הבינו איזה סוג של קשר המכשיר הסלולרי מאפשר להם ליצור עם קהל הלקוחות. בעזרת המכשיר הסלולרי הארגונים יכולים להתאים לקהל הלקוחות תכנים ויישומים לפי מיקום, הקשר ופרופיל משתמש".



להערכתו של שוורצקופף, האייפד וטאבלטים אחרים יתפסו מקום של כבוד בשינוי הכולל שעתיד לעבור מערך היחסים בין הארגון ללקוח. יכולות העיבוד העדיפות של הטאבלטים, כמו גם המסך המוגדל שלהם, יאפשרו לארגונים להביא את מערכות המחשוב הארגוניות אל העובדים בכל מקום ובאופן מלא.



שוורצקופף סבור כי המלחמה על הנוכחות בשוק הזה תתלקח בשנתיים הקרובות. נכון לעכשיו, פיתוח היישומים הארגוניים מבוצע על ידי חברות המחשוב המבוססות בישראל, כדוגמת מטריקס, one1, נס ונטווייז, אך גם על ידי אלפי מפתחים עצמאיים וחברות קטנות. התחזקות המגמה של פיתוח יישומים מורכבים יכולה להגביר את כוחן של החברות המבוססות, אך גם חברות קטנות שיבססו את מעמדן במהלך השנתיים הקרובות יוכלו, להערכתו של שוורצקופף, להתמודד בשוק זה.



אנומליה ישראלית



לפני כשבועיים הציגה stki את הערכותיה לגבי התפתחות שוק ה-it הישראלי בכנס רב משתתפים באיירפורט סיטי. לפי הערכות החברה, לאחר שב-2009 הצטמצם היקף ההכנסות בתחום ב-12.53%, הרי שב-2010 תשוב רמת ההכנסות להיקף דומה לזה של 2008 - 4.645 מיליארד דולר.



ואולם לדברי שוורצקופף, שובם של פרויקטי המחשוב הגדולים והתחזקות תחום פיתוח היישומים למובייל הם רק שניים מתוך שורה של שינויים מהותיים שישנו את מפת החברות הפועלות בשוק בשנים הקרובות.



תחום השמת היועצים ("השמת גולגלות"), שבמסגרתו מספקות חברות המחשוב הגדולות לארגונים במשק עובדים בתחומי המחשוב, מהווה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים בענף ה-it הישראלי בעשור האחרון. ואולם כמה תהליכים הנמצאים כעת בעיצומם גורמים לשוורצקופף להאמין כי מצב זה ישתנה מן היסוד. "לכאורה, מאחורי הנוהג של העסקת עובדי מחשוב עומדת תפישה של גמישות ניהולית", הוא אומר. "בפועל, מרבית העובדים הללו נותרים בארגון המעסיק, ללא קשר להתחלתו או סיומו של פרויקט כזה או אחר. מצב זה הוא אנומליה ישראלית.



"שוק ההשמה פרח בעקבות החשש מבאג 2000. בשנים שקדמו לשנת 2000 חברות נזקקו לעובדי מחשוב רבים כדי לבצע בדיקות, וחברות המחשוב סייעו להם באיתור מהיר של אנשים. הצורך הזה איפשר להן לגבות מחירים גבוהים ב-30%-50% מעלות השכר של העובדים. המיתון שנוצר בעקבות בועת הדוט.קום קיבע את המצב הזה - לארגונים היה נוח לפטר עובדים ולהמשיך העסקה במודל של מיקור חוץ.



"לפני כשלוש שנים התחיל שינוי בשוק, כשחברות - בעיקר בתחום הטלקום - חזרו להעסיק עובדי מחשוב באופן ישיר. החברות היחידות שלא מתכוונות לבצע מהלך שכזה הן כאלה שיש בהן ועדי עובדים חזקים - כך שהן מעוניינות להשתמש בעובדי מיקור החוץ כמשקל נגד לוועדים", מסביר שוורצקופף.



מכרז שירותי המחשוב הממשלתיים שמנהל כעת אגף החשב הכללי צפוי להערכתו לשנות באופן ניכר את אופיו של שוק זה, גם בקרב הארגונים שימשיכו להשתמש בשירותי ההשמה של חברות המחשוב. מכרז זה, שיקבע את זהות החברות שיספקו לממשלה אנשי מחשוב בשנים הקרובות, קובע תקורה מקסימלית של 12.5% שיוכלו החברות לגבות עבור השכר שמשולם לעובדיהן. להערכתו של שוורצקופף, אחוזי רווח כאלה על העסקת עובדים יקטינו במקרים מסוימים פי ארבעה את היקף הרווח של החברות על עובדים.



שוורצקופף מעריך כי השינויים שהמכרז יחולל יתפשטו במהרה גם לחברות מסחריות. "ארגון שהולך לשלם יותר ממה שהממשלה משלמת צריך לגייס איש רכש אחר", הוא קובע.



להערכתו של שוורצקופף, שינויים אלה יובילו להתחזקותן של חברות המחשוב המציעות לצד תחום השירותים גם סל מוצרים טכנולוגי רחב, כדוגמת מלם-תים, one1 וטלדור. "שוק החומרה אמנם מציע שולי רווח נמוכים, אך היחלשותו של שוק ההשמה תחזק את החברות שיכולות להציע חבילה כוללת של חומרה, תוכנה ושירותי הטמעה. חברות שאין להן מוצרים משל עצמן ייקלעו בחמש השנים הקרובות לבעיה", הוא מסכם.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully