המופלטות המתקתקות מאמש לא הספיקו כדי להשביע את תיאבון המשקיעים הישראלים, שהגיעו הבוקר לפתיחת יום המסחר בבורסה בתל אביב כשהם חמושים ברעב בריא לתשואות ושלחו את מדד ת"א 25 לשיא של כל הזמנים כבר בשניות הראשונות למסחר - נהנים מרוח גבית חיובית במיוחד מכיוון השווקים בארה"ב, באירופה ובמזרח. בלשכת שר האוצר ובזו של נגיד בנק ישראל בוודאי חוככים הבוקר ידיים בהנאה, מפטירים לכל עבר בפעם המי יודע כמה שהזינוק המרשים בשוק המניות מוכיח מעל לכל ספק כי הרגולציה והמדיניות הכלכלית בישראל הן אלה שהציבו את השוק הכחול-לבן בעמדת זינוק מרשימה ביציאה מהמשבר הכלכלי והפכו אותו לתחרותי יותר, אטרקטיבי יותר ורווחי יותר עבור המשקיעים.
נתונים אי אפשר להכחיש ובתשואה אי אפשר לזלזל: מי שהכניס את היד לכיס והשקיע במדד תל אביב 25 עשרת-אלפים שקלים בנובמבר 2008, צופה בהם היום כשהם שווים כבר 21,000 שקלים תשואה של 110% בתוך שנה וחצי. ובכל זאת, נדמה שדווקא התשואה המהירה הזו מעידה שעברנו את המשבר הזה חלק, אולי אפילו חלק מדי.
מי שקיווה בשיאו של המשבר שבמשק הישראלי ובזה הגלובלי יילמד שיעור חשוב על הצורך באחריות ניהולית, על הבעייתיות שבהסתכלות על ביצועי חברות דרך החור של השקל ועל השקעות נבונות ואחראיות נאלץ לצד השמחה הגדולה על פריצת תקרת הזכוכית היום גם לשחרר אנחה פולנית כואבת: השיעור לא נלמד. לא מספיק, לא לעומק. שכר הבכירים מרקיע שחקים יותר מכרגיל, הבונוסים שמנים מתמיד והמירוץ אחר תשואות רצחני משהיה.
שוק פסיכולוגי
הזינוק המטאורי שרשמו המדדים בתל אביב לא מעיד רק על השיפור המדהים של הכלכלה שלנו ועל האיתנות הפיננסית, אלא גם ואולי בעיקר על כמה ששוק המניות שלנו בישראל הוא פסיכולוגי: כמה כולנו רוצים להיאחז באפשרות "לעשות כסף", כמה כולנו מתמכרים בזריזות לאמירות על יציאה מהמשבר, כמה מהר אנחנו מוכנים לשכוח את העבר ולהיכנס - חמושים בפנסיה שלנו ובכל החסכונות - חזרה לשדה הקרב של הבורסה, למרות הסיכונים והאזהרות. כמה תרבות ה"סמוך" עדיין שולטת בדרך שבה אנחנו מנהלים את הכיס שלנו וכמה קצר הזיכרון שלנו, עד כדי שהוא שוכח ומשכיח שרק לפני שנה היינו ממש על סף תהום כלכלית.
לא צריך להיכנס לדיכאון. ההישג של הבורסה שלנו הוא הישג חשוב. הוא הוכחה נוספת וחשובה, ערב יום העצמאות ה-62, שלמרות הנסיבות הביטחוניות והאזוריות, לישראל כלכלה חזקה ויציבה אותה מנווטים אנשים אחראיים עם ראייה רחבה ומותאמת. היא גם בשורה התחתונה תעודת כבוד לשוק החופשי שמצליח להניב לציבור הרחב תשואות יפות, לייצר כסף למשקיעים ולאפשר לכולנו לדחוף את המשק קדימה.
ובכל זאת, לצד המסכים הירוקים, חייבת להופיע הבוקר אצל כולנו גם נורת אזהרה - כזו שמזכירה לנו כמה השוק שלנו תנודתי, כמה מהר אנחנו שוכחים וממשיכים במירוץ, וכמה בסופו של דבר תחושות הבטן והפסיכולוגיה מתניעים את שוק ההון שלנו לא פחות מניתוח כלכלי מעמיק של הנסיבות. במצב כזה, ממש כמו אצל הדודים מאמריקה, גם אצלנו כשרוצים להיכנס לשוק לא ברור אם עדיף להרים טלפון ליועץ ההשקעות בבנק, או פשוט לצלצל לפסיכולוג.