העליון: קרקע שהופקעה לא תוחזר לבעליה גם אם לא נעשה בה שימוש ציבורי

שופט בית המשפט העליון אשר גרוניס הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה משנת 2003, שהורה לבטל הפקעת קרקע מבעלים פרטיים שביצעה המועצה המקומית פרדס חנה כרכור למטרת "צורכי ציבור".



מדובר בקרקע הנמצאת בבעלותם של רבקה ודוד גרטן, שבשנת 1980 הפקיעה המועצה המקומית פרדס חנה כרכור שטח בן שני דונם מתוכה למטרת "צורכי ציבור". בשנת 1982 עבר השטח על שם המועצה בטאבו כ"מכר ללא תמורה". אלא שמאז עברו כמעט שני עשורים והמועצה לא פעלה להקים על השטח מבני ציבור.



בשנת 2001 הגישו בעלי הקרקע המקוריים עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון, המועצה המקומית פרדס חנה כרכור והוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה בדרישה לבטל את ההפקעה. זאת בשל הזמן הרב שעבר והעיכוב במימוש המטרות הציבוריות לשמן הופקעה הקרקע שכלל לא בוצעו.



בית המשפט המחוזי קיבל את עתירת הבעלים וקבע כי על המועצה המקומית פרדס חנה כרכור והוועדה המחוזית להיערך בתוך תשעה חודשים לקראת בחינתו מחדש של הייעוד או לשלם לעותרים פיצויים.
הוועדות "המפקיעות" והמועצה המקומית פרדס חנה כרכור הגישו ערעור על ההחלטה באמצעות עו"ד אלי וילצ'יק ממשרד עו"ד כהן וילצ'יק קמחי, וטענו כי הקרקע לא הופקעה אלא הועברה למועצה בעסקה מרצון "ללא תמורה", כפי שנרשם בטאבו.



לטענתן, העותרים זכו להטבה של אחוזי בניה גבוהים יותר בחלקות שנותרו בבעלותם במסגרת תוכנית בניה מתוכננת במקום ואף להנחה בהיטלי ההשבחה העתידיים. עוד נטען כי גם אם מדובר בהפקעה, המטרות הציבוריות לשמן הופקעו השטחים לא הסתיימו וצפויות להתממש בעתיד.



בית המשפט המחוזי אמנם לא קיבל את טענת המערערות וקבע כי גם אם מדובר בעסקת מכר ללא תמורה, יש לראותה כהפקעה. אלא ששופט בית המשפט העליון אשר גרוניס ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי העותרים כן קיבלו הטבות מסוימות.



לדבריו, העובדה שהעותרים קיבלו הנחה בהיטלי השבחה כפיצוי מסוים עבור הקרקע במסגרת תוכנית בניה עתידית, מובילה למסקנה לפיה העברת השטחים למועצה המקומית לא היתה בכפיה ולכן המועצה לא חייבת להשיב את הקרקע לבעליה אם הצורך הציבורי פקע וגם אם לא עשתה כל שימוש בקרקע. בנוסף חויבו בעלי הקרקע בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.