סוחרי נתניה דורשים לעצור את העבודות להקמת חנות קיקה

>> האם פרשת איקאה בראשון לציון עומדת לחזור על עצמה? לאחרונה פנו בעלי עסקים במתחם אזור התעשייה ברכת חנון שבמזרח נתניה לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, וליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז, שוקי אמרני, בדרישה לעצור את העבודות להקמת החנות של רשת הרהיטים קיקה. לטענת בעלי העסקים העבודות אינן תואמות את היתר הבנייה שניתן לחברה הקבלנית אשטרום, שיוזמת ומקימה את המבנה.

בספטמבר 2009 הודיעה אשטרום שחתמה על הסכם עם קיקה להקמת סניף ראשון של הרשת האוסטרית בנתניה ולהשכרתו. ההסכם נחתם ל-10 שנים עם אופציית הארכה ל-10 שנים נוספות. בשלוש השנים הראשונות תשלם קיקה לאשטרום דמי שכירות בסך 13 מיליון שקל. אשטרום העריכה את עלות ההקמה ב-130 מיליון שקל. ההסכם נחתם בלשכת פיירברג, שהודיעה שהיא שמחה על הקמת החנות בעיר, בשטח של 20 אלף מ"ר.



במכתב ששיגרו עוה"ד נעמי וייל ואלימלך קריסטל, שמייצגים את בעלי העסקים מאזור התעשייה המזרחי וממרכז העיר, טוענים הסוחרים כי פסיקות של בית המשפט המחוזי והעליון מהשנים האחרונות בעניין מרכזי ביג באילת ובקרית שמונה ואף פרשת הקמת איקאה בראשל"צ, קובעות כי הקמת מרכז מסחרי טעונה עריכה, הפקדה ואישור של התוכנית להקמת מרכז מסחרי כמו חנות קיקה - דבר שלא בוצע בפועל. השניים ייצגו גם סוחרים מראשון לציון, שהתנגדו להקמת סניף איקאה בעיר.



במכתב ששוגר ליועצת המשפטית של עיריית נתניה, עו"ד שרה גת, צוין כי אף שהעבודות להקמת החנות החלו כבר ב-22 בפברואר, רק ב-24 לאותו חודש הונפק היתר לאשטרום שמתיר את הקמת קומת הקרקע המיועדת למסחר, בשטח של עד 40% משטח המגרש, כשביתר הקומות מותרת הקמת משרדים, תעסוקה ותעשייה עתירת ידע.



הבעיה, לטענת השניים, אינה נעוצה רק באיחור שבו ניתן ההיתר לעבודות, אלא גם להיקפן האמיתי. לטענתם, החברה הגישה בקשה להיתר שכוללת הגדלה של תוכנית הבנייה ליותר מ-80% ותוספת גובה למבנה, והיא כוללת גם שימוש חורג שמתבטא בניוד שטחי מסחר מקומת הקרקע לקומות האחרות של המבנה, שלא הותר בהן מסחר. גם בקומת המרתף יועד השטח למסחר, אף שהשימושים המותרים בקומת המרתף הם קבלה והחזרה של סחורות, אריזת סחורות ושירות לקוחות.



בנוסף, אין במסמכי הבקשה להיתר חלוקה פנימית בחלל הקומות ואין הפרדה בין שטחי המסחר לשטחי התעסוקה והמשרדים. עוד ציינו עוכי הדין כי בבדיקת תיק הבניין לא נמצאה כל עדות לפרסום של בקשה להקלה או בקשה לשימוש חורג, כמתחייב בחוק.



בעלי העסקים אף צירפו לפנייתם חוות דעת של השמאי דני טרשנסקי, שציין כי מלבד תוכנית להסדרת נגישות מפברואר 2010, לא נמצאה בארכיון הוועדה המקומית ובמשרדי המחלקה המשפטית בקשה חתומה להיתר.



טרשנסקי ציין בחוות הדעת כי למרות התב"ע הקיימת באזור, שמאפשרת הקמת מסחר בקומת הקרקע שלא יעלה על 40% משטח המגרש, וביתר הקומות הקמת משרדים, תעסוקה ותעשייה עתירת ידע, בבקשה להיתר שהגישה אשטרום היא ביקשה הקלות ואישור לשימוש חורג הכוללים ניוד שטחים מקומת הקרקע לקומות העליונות שבהן נאסר המסחר, הגדלת התוכנית ביותר מ-80% והקלה בגובה המבנה. בקשות אלה, אותן מגדירים בעלי העסקים "סטייה ניכרת" מהתב"ע הקיימת באזור, טרם אושרו - ולמרות זאת מתבצעות עבודות בשטח.



מהוועדה המחוזית נמסר: "התוכנית המדוברת היא תוכנית מאושרת לתעסוקה. התוכנית בתוקף מ-2004 ולא הוגשו למגרש המדובר תוכניות חדשות. הממונה על המחוז במשרד הפנים הנחה לבדוק את הפנייה בנושא שהתקבלה במחוז ב-28 במארס 2010, ערב כניסת חג הפסח".



מחברת אשטרום לא נמסרה תגובה. עיריית נתניה בחרה שלא להגיב.