מתברר שמבקר המדינה מתוסכל. הוא כנראה רואה עצמו מנהל של חבורת אנשי מדע וחוקרים מצטיינים מהשורה הראשונה, והנה אנו מעזים להשוות את שכר עובדיו המשובחים לשכרם של סתם עובדי מדינה. הייתכן עוול שכזה?
את המסקנה הזו למדתי מתגובתו של המבקר מיכה לינדנשטראוס לביקורת שהושמעה כאן על השכר המאוד גבוה של עובדיו - שכר הגבוה ב-54% משכר שאר עובדי המדינה.
המבקר טוען ("השכר במשרד המבקר נקבע בידי ועדה ציבורית", TheMarker, 1.4) שאת השכר במשרדו אין להשוות לשכר עובדי המדינה, אלא להשוותו לשכר "עובדי מחקר בשירות המדינה", כי מדובר "באופי עבודה דומה ובמאפייני השכלה דומים".עובדי מחקר? אופי עבודה דומה? השכלה דומה?
אין זאת אלא שללינדנשטראוס יש חוש הומור מפותח. הוא אומר ששכרם הממוצע של חוקרים אלה היה 24,252 שקל בחודש ב-2008, בעוד ששכרם הממוצע של עובדי המבקר היה 19,425 בלבד, ולכן שכר עובדיו אף נמוך משכר זה, אלא ש"אופי עבודתם דומה".
האבסורד זועק. "עובדי המחקר בשירות המדינה" הם בכירי המדענים, החוקרים והמפתחים שלנו. מדובר במדענים שהם עובדי התעשיות הביטחוניות - רפאל, הכור הגרעיני והמכון הביולוגי. הם מפתחים טילים, מתעסקים באטום ואולי גם במלחמה ביולוגית וכימית. כדי להיכנס לקבוצה מובחרת זו אתה צריך להיות לפחות בעל תואר שני (ורצוי דוקטורט) במדעים מדויקים כמו הנדסה, פיסיקה או מתימטיקה, וזה קשה פי כמה מלימודי כלכלה, ראיית חשבון או עריכת דין.
אבל המבקר בדק מי מרוויח יותר מעובדי משרדו וגילה את עובדי המחקר. כך נהפכו עובדיו למדענים. הכלכלנים שלו יפתחו את הטיל הבא.
המבקר גם אומר ש-28% משכר עובדיו נמוך מהשכר הממוצע של עובדי שירות המדינה. גם זה טיעון מצחיק. הרי גם בקרב עובדי המדינה יש שיעור נכבד (יותר מ-28%) שנמצא מתחת לממוצע. הרי זה אופיו של כל ממוצע.
בכל מקרה, מה שמעניין הוא מספר האנשים במשרד שמרוויחים שכר שעולה על שכר מנכ"ל במשרד ממשלתי. ואמנם במשרד מבקר המדינה יש תשעה עובדים שמשתכרים יותר מ-40 אלף שקל בחודש ועוד 32 עובדים שמשתכרים יותר מ-33 אלף שקל בחודש - שזה שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי ב-2008.
אין שקיפות
המבקר גם טוען שיש נוסחה ידועה לחישוב שכר עובדי משרדו, והיא נקבעה עוד ב-79', בוועדת גלוברזון. לכן מדובר ב"נוסחה שקופה לעין כל".
אבל האמת היא שכלל אין שם שקיפות. המבקר לא פירסם איך מחושבות תוספות השכר, חישוב שנעשה בתוך משרד מבקר המדינה פנימה, בלי שום פיקוח חיצוני. כדי שהנוסחה תהיה שקופה, צריך המבקר לפרסם את המרכיבים השונים בנוסחה, ואיך הם חושבו. איך, למשל, חושב נתון ששמו "סולם רואי החשבון במגזר הפרטי"?
מעניין גם לבדוק מה קרה במשרד לאחר ששעות הכוננות בוטלו והשעות הנוספות צומצמו. הרי השכר במשרד המבקר לא ירד. המבקר אומר שהוותק במשרד גבוה, וזה משתקף בשכר. זה נכון. אבל הסיבה לוותק הגבוה הוא בור השומן שבו נמצאים עובדי המבקר, שנהנים מהשכר הגבוה וגם מהקביעות. לכן הם לא עוזבים למגזר הפרטי. נוח להם ב"מובלעת המבקר".
ראוי להזכיר כאן שלינדנשטראוס לא פירסם את שכר עובדיו זה שלוש שנים, ורק לחץ ציבורי (באמצעות מאמרים שפורסמו כאן) גרם לפרסום.
דור ב' מחכה
במאי 2006 התחייב מבקר המדינה לפעול להקטנת שכר הבכירים במשרדו, וזאת בעקבות עימות חריף שפרץ בינו לבין נציב שירות המדינה שמואל הולנדר בנושא הסדרי השכר החריגים במשרד המבקר. לא ברור מה קרה מאז עם שכר הבכירים.
המבקר גם אומר שהוא הקים באחרונה ועדה ציבורית בראשות השופט (בדימוס) אורי גורן לבדיקת "החלת דור ב' לעובדים שייקלטו במשרד". אבל ההבטחה לטפל בנושא "דור ב'" היא הבטחה ישנה של המבקר. הוא היה צריך לקבוע כבר מזמן את הכללים לכך. אפילו בנק ישראל קבע באחרונה כללים ל"דור ב'".
לכן, אפילו אם מתחשבים במקצועיותם ובאחריות המוטלת על עובדי המבקר, ברור ששכרם מופרז ודורש תיקון חד. ברור גם שאי אפשר להשאיר את חישובי השכר למבקר. צריך להחליף את "נוסחת גלוברזון" בפיקוח של הממונה על השכר. כי בלי פיקוח חיצוני החגיגה תימשך - עד שיגיע המשבר. ראה בנק ישראל.
במחשבה שנייה, אולי פרסום תגובתו של המבקר ב-1 באפריל מרמזת על כך שהוא בסך הכל התבדח, ואין הוא מתכוון ברצינות להשוואת שכר עובדיו עם שכר עובדי המחקר. כי אם מדובר בנימוק רציני, אז כולנו צריכים לבכות.