אתם העזים של שוק ההון

>> בדיקת themarker העלתה כי קופות הגמל, אשר עברו מיזוגים בשנה האחרונה, הן גם קופות הגמל היקרות ביותר. דמי הניהול בקופות הממוזגות נעים בין 1.6% ל-1.8% בשנה. אם בדקתם באחרונה את הדיווח השנתי שקיבלתם מקופות הגמל שלכם, הנתון הזה בוודאי לא הפיל אתכם מהכיסא: ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל הוא כיום כ-1.2% לחוסכים גדולים. חוסכים קטנים נאנקים כבר חודשים תחת עול דמי הניהול המרביים: 2% בשנה.

כל תירוץ, מתברר, הוא כשר בשוק ההון כדי לייקר את דמי הניהול: מיזוג, חוסך קטן, מעבר בין מסלולים ומה לא. כל מפלט מהתייקרות דמי הניהול, מתברר, גם אינו קיים. אם תליתם את יהבכם על הפטנט החדש של "קופת גמל אישית" (ira), אתם צפויים להתאכזב. דמי הניהול, גם בקופות האישיות, צפויים להיות גבוהים.



קופת גמל אישית היא המצאה אמריקאית בת 20 שנה. זוהי קופה שבה חוסך האדם לפנסיה, עם כל ההטבות הפנסיוניות הנלוות לחיסכון זה, אבל הוא קובע בעצמו כיצד יושקע החיסכון שלו. הוא יכול לבצע את ההשקעות בעצמו, או שהוא יכול לשכור לשם כך את שירותיו של מנהל תיקים כלשהו שיבצע את ההשקעות עבורו. בכל מקרה, מדיניות ההשקעות נתונה להחלטתו האישית של החוסך - והוא אינו תלוי בניהול ההשקעות של קופות הגמל, קרנות הפנסיה או ביטוחי החיים המוצעים בשוק.



שני יתרונות אמורים להיות לקופת הגמל האישית. האחד, היכולת לעקוף את ניהול ההשקעות של מנהלי הקופות הקיימים - ניהול שלא הוכיח את עצמו כאיכותי במיוחד. ראו את ההשקעות המאכזבות שביצעו קופות הגמל באיגרות חוב קונצרניות בשנים האחרונים.



היתרון השני הוא חיסכון בדמי ניהול. מאחר שהחוסך יכול לבחור בעצמו את מנהל ההשקעות שלו (מנהל תיקים כלשהו), הוא יכול לערוך מכרז בין מנהלי התיקים על דמי הניהול שהם גובים ממנו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוסכים שינהלו את ההשקעות בעצמם. חוסכים כאלו אמורים לשלם דמי ניהול אפסיים, כי הרי אינם צריכים לשלם עבור שירותי ניהול השקעות יקרים. התשלום היחיד שהם צריכים לשלם הוא רק עבור תפעול תיק הפנסיה שלהם, ושירותי תפעול אמורים להיות זולים במיוחד.



צריך לחדד כי המפקח על הביטוח אסר על מי שמציעים שירותי קופת גמל אישית לשווק את הקופות הללו באמצעות הבנקים או באמצעות סוכני ביטוח. משמע, ההוצאה הכבדה ביותר בתחום הגמל כיום, העמלות המשולמות למשווקים, נחסכת במקרה של קופת הגמל האישית - דבר שאמור היה לתרום עוד להוזלת דמי הניהול בקופת הגמל האישית.



כתוצאה מכך קופת הגמל האישית אמורה היתה להיהפך למפלט התחרותי לקופות הגמל - הדרך החדשה לנהל את החיסכון הפנסיוני שלך בעצמך, ובעלויות מינימליות. אמורה היתה, רק שהיא רחוקה מלהיות כזו.



מתברר ששוק ההון דואג לחסל את המכשיר החדש בעודו באיבו. כך, כמעט אף חברת ברוקרים ואף חברת ביטוח אינה מציעה את המכשיר החדש - בשביל מה להם לטפח מכשיר שאמור להתחרות בהם על גובה דמי הניהול? שני מנהלים יחידים, עד כה, נכנסו לתחום - חברות הברוקרים מיטב והדס-ארזים - וגם מהם ספק אם תצא בשורה תחרותית ראויה לשמה.



מיטב, שעדיין לא החלו בהפעלת קופות הגמל האישיות, מתכוונים לקבל רק לקוחות בסכום של 250 אלף שקל ויותר. דמי הניהול שלהם צפויים להיות 1.2%-1.5% בעבור קופת גמל עם ניהול של מנהל תיקים, או 1% בעבור קופת גמל המנוהלת על ידי החוסך בעצמו.



הדס-ארזים מגלים גישה מעט צרכנית יותר. הם מוכנים לקבל לקוחות עם חיסכון של 100 אלף שקל ויותר. בעבור ניהול עם מנהל תיקים ייגבו דמי ניהול דומים לאלו של מיטב, 1.2%-1.5%. בעבור ניהול על ידי החוסך עצמו ייגבו דמי ניהול של 1% מלקוחות קטנים, ודמי ניהול של 0.7% מלקוחות גדולים יותר (250 אלף שקל ויותר).



אם כן, אלו הם דמי הניהול הנמוכים ביותר שיכול חוסך לפנסיה לקבל כיום בשוק ההון: 0.7%-1% לכל הפחות, וזה כאשר הוא משקיע את המאמץ של לנהל את ההשקעות שלו בעצמו. למרות שהשירות היחיד שהוא מקבל ממנהל קופת הגמל האישית הוא רק שירות תפעולי, ללא כל שירות של ניהול השקעות, הוא לא יצליח להוזיל את דמי הניהול אל פחות מהרף הזה.



אילן ארצי, מנכ"ל הדס-ארזים, רואה את חצי הכוס המלאה במצב. "חוסכים קטנים", הוא מציין, "משלמים כיום לא פחות מ-2% דמי ניהול בקופות הגמל הרגילות. בקופת הגמל האישית הם לפחות מוזילים את דמי הניהול ל-1% לכל היותר". עובדתית, ארצי צודק. מהותית, ארצי ממחיש כאן את שיטת העז בשיא תפארתה: במציאות שבה היעדר התחרותיות בשוק ההון הביא להתייקרות דמי הניהול עד לתקרה המרבית של 2% כלכלית, גם דמי ניהול מופרזים של 1% נראים כמו מציאת השנה. רק שזוהי נחמה פורתא בלבד.