השנה שבה הריאליטי מת

>> בכל שנה אפריל הוא זמן חשבון הנפש של תעשיית הטלוויזיה. עונת השידורים ה"רצינית" של החורף מתקרבת לקצה, ומתחיל להסתמן מה העונה ה"קלה" של הקיץ טומנת בחובה. פסטיבל הטלוויזיה העולמי מיפ החל פעמיים בשנה - באפריל ובספטמבר - בקאן שבצרפת, ונחשב לאירוע הטלוויזיה החשוב בעולם, הוא הזדמנות ללמוד מה התחדש ומה השתנה. הנה שישה שיעורים שלמדנו בחצי השנה האחרונה.

שיעור ראשון: תוכן וכלכלה



הכישלון הגדול והמהדהד של העונה האחרונה היה של רשת nbc. מכיוון שגופי טלוויזיה רבים בישראל ובעולם נמצאים כיום במשבר, כדאי לשנן את משבר nbc בתקווה שנוכל להשכיל ממנו.



מה למדנו: nbc ניסתה לתכנן את הפריים-טיים על-פי מודל חדש - ונכשלה. ב-nbc ניסו לבחון תוכניות לא לפי הרייטינג שלהן - אלא על-פי החזר ההשקעה על התוכן. על פניו, מדובר בניתוח כלכלי נכון ומודל עדכני. תוכניתו של ג'יי לנו, למשל, אמנם לא יצרה רייטינג גבוה - אבל עלתה פחות באופן משמעותי, כלומר, המודל הכלכלי שלה היה נכון יותר.



הבעיה היא שתעשיית הטלוויזיה עובדת קצת אחרת. כל תוכנית משפיעה על אלה המשודרות לפניה ואחריה - תופעה המכונה "אפקט הילה". אחרי ג'יי לנו שובצה מהדורת החדשות המקומית - התוכנית שממנה מקבלים שותפיה המקומיים של nbc את עיקר כספם ויוקרתם. התוכנית של לנו פגעה במשדרי החדשות שלהם - צופים רבים לא שרדו עד מועד שידור החדשות המקומיות. הפגיעה היתה חמורה כל-כך, עד שהשותפים המקומיים התאגדו והציבו אולטימטום בפני - nbc או שתורידו את לנו או שפשוט לא נשדר אותו.



מסקנה: תכנון תוכן אינו תלוי רק במשוואות של רווח מול והפסד אלא קשור בראייה כלל מערכתית. ניסיון לחסוך בעלויות עלול להביא לקפיצה משמעותית בעלויות מאוחר יותר.



מה מצפה לנו: לפחות בזמן הקרוב נראה את כולם חוזרים למודלים הרגילים של בניית לוח שידורים עם פיילוטים יקרים ותוכניות יקרות.



שיעור שני: תוכן ופוליטיקה



לפני שניגע בפוליטיקה - מעט רקע: 2010 היא שנת חזרת התוכניות המתוסרטות בארה"ב. אמנם "אמריקן איידול" שולטת עדיין בטבלאות הרייטינג בארה"ב, אבל היא שם לבד. שאר תוכניות הריאליטי ("המתמחה", "לרדת בגדול" ו"הישרדות") נמצאות בתחתית 20 המקומות הראשונים. בשנה הבאה סיימון קאוול יעזוב את "אמריקן איידול" ואפשר יהיה לקבוע שעידן תחרויות הריאליטי חלף באופן סופי.



מכיוון שהריאליטי שלט במסך כעשר שנים, עולה השאלה איזה ז'אנר יחליף אותו? כאן האקלים הפוליטי מעניק את הטון. בחירת אובמה לנשיאות לפני כשנה הביאה אקלים של סולידריות, קבלת השונה והאחר. מתוך כך, הז'אנר הלא מתוסרט שמחליף את תחרויות הריאליטי בארה"ב ובבריטניה הם ה"ניסויים החברתיים" (factual entertainment). זהו למעשה ז'אנר מוכר ואהוב בישראל עם תוכניות כמו "אמא מחליפה".



מה למדנו: בעונת החורף עלו שלוש תוכניות "ניסויים" מצליחות וכישלון בולט אחד. מניתוח התוכניות אפשר לראות מגמה ברורה. הלהיט הגדול של העונה היה "undercover boss" - פורמט דומה לכך שודר לפני כמה שנים בערוץ 8 תחת השם "בחזרה לתחתית". בתוכנית מתנסה מנהל של חברה בעבודה בתחתית סולם הדרגות בחברה שלו, והיא מדורגת בעשריית הרייטינג הראשונה באופן קבוע.



שתי תוכניות נוספות שהצליחו הן "who do you think you are", גרסה לתוכנית של bbc ששודרה השנה בערוץ 1 בישראל. בתוכנית מחפשים ידוענים את שורשיהם במסעות חוצי זמן ויבשות. זו היתה תוכנית הלא ספורטיבית המצליחה של ימי שישי, עד שהגיע ג'יימי אוליבר עם "jamie oliver's food revolution" - ויצר וראיציה על תוכנית בריטית שבה הוא משפר את האוכל שמוגש בבתי ספר. באופן סמלי, התוכנית מנצחת את השף הבריטי המתחרה גורדון רמזי, שמציג את תוכנית הריאליטי הקלאסית, "המטבח".



התוכנית שלא הצליחה (על אף שקיבלה עונה שנייה), באופן מפתיע, היא "שופט הנישואין" של ג'רי סיינפלד - וריאציה על "דאבל דייט" המוכרת, אבל במקום רועי לוי ודנה מודן מככבים שם סיינפלד, מדונה ולארי דייוויס. ההבדל הבולט בין התוכניות המצליחות לכישלון של סיינפלד הוא שהראשונות מרגשות מאוד ואילו "שופט הנישואין" לא מצליחה לרגש כלל.



בדיקה מעמיקה יותר מראה שאלו שהצליחו הן "תוכניות אובמה". "undercover boss" מטיפה לסולידריות בין מעמדות וחושפת את חיי העובד האמריקאי. "מי אתה חושב שאתה" היא סדרה שמדגישה את המוצא של כל אחד ומעוררת לגאווה בהבדלים תרבותיים ואילו ג'יימי אוליבר מטפל בנושא האהוב על מישל אובמה - תזונת ילדים.



מה מצפה לנו: לא ברור כיצד "אפקט אובמה" יחדור לעונת הקיץ. מכיוון שהטלוויזיה משקפת מצב באיחור של כשנה (משך זמן פיתוח תוכנית), ייתכן שהקיץ ישקף דווקא את הירידה בפופולריות של הנשיא.



עונת הקיץ היא העונה הרשמית של הפורמטים ומקור צמיחתם. בהתאם, סביר להניח שנראה משקל גדול יותר של פורמטים ובעיקר שעשועונים. כרגע הפורמט הבולט ביותר הוא מבית היוצר של אנדמול ("האח הגדול", "אפקט הפחד", "דיל או לא דיל" ועוד) שבאחרונה מתמחה בשעשועונים פיסיים. הפעם מדובר בשעשועון ידע שבו הטועה נופל ממגדל בן כמה קומות, נורה מתותח וכו'. bbc ואחד מגופי השידור האמריקאיים כבר הודיעו שיפיקו את התוכנית.



לגבי עונת 2011 השאלה הגדולה היא האם "אקס פקטור", התוכנית החדשה של סיימון קאוול, תצליח בקרב הקהל האמריקאי.



שיעור שלישי: תוכניות מתוסרטות



מה למדנו: השנה השיבו התוכניות המתוסרטות עטרה ליושנה. שלוש תוכניות בולטות הן "משפחה אמריקאית", תוכנית קומית, כאילו תיעודית, על משפחה אמריקאית שכוללת שלושה דורות - ונבחרה לאחת התוכניות החשובות של העשור הקודם (על אף ששודרה בו רק כחודשיים); "glee", סדרת דרמה מוסיקלית על להקת בית ספר שנראית כמו פרסומת לבנטון - נכים, שחורים, לבנים, יהודים, הומואים - וכולם חברים; "האשה הטובה", דרמה על אשת פוליטקאי שבגד בה אבל היא מסרבת לסלוח.



גם כאן אפשר לראות את "אפקט אובמה" - תוכנית שיוצאת נגד ואשינגטון הישנה ("האשה הטובה"), קולאז' של קבוצות שלא נראו על המסך ("glee") והמשפחה האמריקאית הטובה חוזרת למסך - הפעם הם זוג הומואים וסבא שנשוי להיספנית צעירה ("משפחה אמריקאית").



מה מצפה לנו: לכל התוכניות שהוזכרו הוזמנה עונה שנייה. במקביל, בהתאם למצב הרוח הפוליטי בארה"ב אפשר יהיה לצפות לתוכניות "אנטי אובמה", שבהן נראה את הפחד מהזר. ייתכן שהסדרה "v", שהצליחה העונה, היא הסנונית הראשונה של כיוון זה.



וקצת גאווה ישראלית - "רמזור" מתוכננת לשידור ברשת פוקס.



שיעור רביעי: תוכן וכבלים



מה למדנו: נסיגת ערוצי השידור המרכזיים ממשיכה. אופרה וינפרי ואלן דג'נרס הודיעו שתיהן שהן עוזבות את ערוצי השידור ועוברות לכבלים. ואולם, במקביל התוכניות שערוצי השידור מפיקים תופסות את הרוב המוחלט של התכנים הנצפים בארה"ב - יותר מ-80%. אפשר אולי לראות בכך שינוי בהגדרת הזהות של ערוצי השידור המרכזיים ליצרני תוכן - שאותו אפשר לצרוך בכל פלטפורמה - כבלים, מחשב, טלפון ועוד.



מבחינה של התוכניות הנצפות בחצי שנה האחרונה, עולה כי דווקא תוכניות דוקומנטריות של ערוצים הנחשבים לאליטיסטיים הם הבולטים בטבלאות. במארס, למשל, בחמש התוכניות הנצפות ביותר בכבלים נכללו סדרת "הטבע" של דיסקברי וסדרה על ריהוט עתיק בערוץ ההיסטוריה.



מה צפוי: מגמת התוכניות הדוקומנטריות כנראה תימשך. כבר עכשיו מדובר על הפקת הסדרה היקרה בהיסטוריה של הז'אנר - סדרת טבע על אלסקה בהגשתה של שרה פיילין.



שיעור חמישי: תוכן וספורט



מה למדנו: הספורט הוא הזוכה הגדול של העונה הנוכחית. לא רק הסופרבול, אלא כמעט כל אירוע ספורט שהתרחש השנה כבש את הרייטינג האמריקאי והעולמי. כדורסל מכללות, בייסבול, אולמפיאדת החורף - כולם הצילו את רשתות השידור. הסיבה היא פשוטה: אלו שידורים שלא רואים באינטרנט או ב-vod.



מה מצפה לנו: המונדיאל המתקרב עומד להקפיץ את רשת השידור דוברת הספרדית univision ואולי יגרום לה לעבור סופית את רשת nbc המדשדשת. univision הודיעה כבר במארס שסיימה למכור את כל הפרסומות למשדר. בטווח הרחוק סביר שנראה יותר סוגי ספורט על המסך, אם זה כדורגל בארה"ב או מירוצי מכוניות בערוצים מרכזיים באירופה.



שיעור שישי: תוכן וטכנולוגיה



מה למדנו: החודשים האחרונים נראים כנקודה בזמן שבה הפסיקו להתייחס לתכנים באינטרנט כדבר חדשני ושונה - והתחילו לעשות מהם כסף.



לצורך הסבר נסקור את התפתחויות התוכן באינטנרנט בחמש שנים האחרונות: בהתחלה קם יוטיוב שטען שעולם התוכן הישן נחרב וכיום הגולשים הם יוצרי התוכן האמיתיים.



לאחר שנה-שנתיים הובן שתוכן הוא עסק לאנשי מקצוע, וקמו אתרים כמו joost ו-bubblegum. אלה טענו שצריכת התוכן תשתנה לא תהיה מוגבלת לתחנות השידור וחברות התוכן הישנות. ואולם joost נסגרה השנה לאחר שהסבה הפסדים של מאות מליוני דולרים ומייסד bubblegum נעצר בחשד שהחברה שימשה להלבנת יותר ממיליארד דולר.



הדור השלישי בתחום יוצג על ידי hulu, אתר תוכן של גופי השידור העיקריים ובבעלותם. hulu יצא בטענה שרק אנשי אינטרנט יכולים למכור פרסומות באינטרנט. כיום סביב אתר זה יש דיבורי סגירה, מכיוון שהתברר שאנשי טלויזיה יודעים למכור פרסומות טוב יותר מכולם. המהפך חל משום שגופי השידור גילו שהכנסות מהפרסומות לצופה לשעה (rph - revenue per hour) בטלוויזיה ובאינטרנט הן זהות - כחצי דולר לשעה.



מה מצפה לנו: החשיבה הנוכחית של רשות השידור הגדולות היא שהן חברות תוכן לכל פלפורמה. הדיבורים על תוכן ייעודי לאינטרנט נהפכו לשוליים. בהתאם, החברות מתעקשות לשלוט על כל מערך הפרסום והשידור.



מגמה עיקרית כיום היא c3 - לא רק התוכן זהה בין האינטרנט לטלוויזיה אלא גם הפרסומות. כך, תוכלו לראות תוכן חינם אבל עם 20 דקות של פרסומות. בשלושת הימים הראשונים אלו יהיו אותן פרסומות ולאחר מכן פרסומות ייעודיות לאינטרנט.



מגמה נוספת - tv everywhere - היא של חברות הכבלים והלוויין שהחליטו גם הן שהן חברות הפצת תוכן. בהתאם, המנוי אינו על התשתית אלא על היכולת לצפות בתכנים. את התכנים תוכלו לצרוך בעזרת קוד מיוחד באינטרנט, סלולרי או כל מכשיר טכנולוגי אחר.



-



הכותב עובד כמאתר פורמטים בינלאומיים ומייעץ לגופי שידור בעולם בתחום הניו-מדיה בעבור הירו-מדיה



הבשורה הבאה תצא מסקנדינביה



>> הדומיננטיות של ארה"ב בטלוויזיה במגמת ירידה כבר שנים רבות. לכן מעניין להסתכל על הנעשה בטריטוריות אחרות. באוסטרליה קיימת תעשיית טלוויזיה חדשנית ומעניינת. השנה האחרונה עמדה שם בסימן תוכניות בישול שכבשו את טבלאות הרייטינג.



הטוויסט של האוסטרלים בתוכניות הבישול הוא לפתוח אותן לכלל הציבור. לצורך המבחנים של אחת התוכניות, "מאסטר שף", הקימו מאות עמדות מנגל באיצטדיון - והתוכנית נהפכה לאירוע לאומי.



סקנדינביה גם היא מקור השפעה על השוק העולמי. פינלנד נחשבת ל"יפן החדשה", כלומר ביתם של הפורמטים ההזויים ביותר, ושבדיה הפתיעה ביצירת פורמט אנושי ומרגש שזכה בפרסים רבים - "הכתה של 2007". בסדרה איתרו את הכתה הגרועה ביותר בשבדיה ותוך שנה הפכו אותה לכתה הטובה במדינה. כמה מדינות בעולם כבר מפיקות גרסה מקומית לתוכנית ולא יפתיע אם גם בארה"ב יפיקו אותה.