בנק ישראל: העלייה המהירה בתוצר לנפש תרמה לגידול בעודף מאזן התשלומים בשני העשורים האחרונים

דו"ח של בנק ישראל קובע העלייה המהירה בתוצר לנפש בשני העשורים האחרונים תרמה לגידול בעודף מאזן התשלומים. לגידול העודף תרמו ההאטה של קצב גידול האוכלוסייה (דעיכת גל העלייה), העלייה ולגידולם של נכסי המשק לעומת אלו בחו"ל. עליית מחירי הדלק קיזזה חלק מהגידול העודף.



התרומה הכוללת של הגורמים שצוינו לעלייה בחשבון השוטף של ישראל מתחילת שנות התשעים עד 2008 נאמדת בכ-3% תוצר.



לשינויים בגירעון הממשלה, קצב גידול האוכלוסייה, קצב הצמיחה, להתפתחויות בסך הנכסים נטו של המשק מול חו"ל ולמחירי הנפט יש השפעה על התפתחות החשבון השוטף במדינות העולם. בבנק ישראל בחנו את הגורמים לגידול העודף בחשבון השוטף של ישראל באמצעות אמידת הגורמים שהשפיעו על ההתפתחויות בחשבון השוטף של 26 מדינות.

העודף בחשבון השוטף של ישראל, המשקף את הפער בין החיסכון הלאומי להשקעה המקומית, גדל לאורך השנים. משנת 2003 מתאפיין המשק בעודף בחשבון השוטף, וזאת לאחר גירעונות כמעט בכל השנים שבין 1980 עד 2003 וגירעונות גדולים במיוחד בשנים מוקדמות יותר.



בבנק ישראל מסבירים כי לאורך השנים היו סטיות גדולות וממושכות של החשבון השוטף מגורמי היסוד: בלטו במיוחד גירעון גדול באמצע שנות התשעים ועודף ניכר בשנים 2006-2005. סטיות אלו מרמזות על קיומם של גורמים זמניים, אך רבי עוצמה (הפחתת שיעור האינפלציה, הליברליזציה בשוק המט"ח ועוד), שהסיטו את שער החליפין הריאלי משיווי המשקל ארוך הטווח, ובכך השפיעו גם על העודף בחשבון השוטף.



נמצא שהעודף בחשבון השוטף של ישראל בשנת 2008 (באחוזי תוצר) תאם את גורמי היסוד, ואילו בשנת 2009 העודף היה גבוה מן הצפוי, על רקע המשבר העולמי. בבנק ישראל מצאו כי המשבר העולמי הביא לעלייה של ממש בעודף הבסיסי של המשק בשנת 2009, שכן התוצר של ישראל עלה ביחס לזה של ארה"ב, וגירעון הממשלה ירד ביחס לזה של ארה"ב. הפער שבין העודף בפועל (3.2% תוצר) לעודף הנגזר מגורמי היסוד (2.5% תוצר) בשנת 2009 הפך לקטן ולא-מובהק.