אתמול שבר מדד תל אביב 25 את השיא שרשם ערב המשבר והבורסה הישראלית שבה באופו רשמי למצבה הקודם. הקונצנזוס שרווח בקרב מנהלי ההשקעות הישראלים הוא כי קצב העליות יואט, אפילו לכדי זחילה, אך מומלץ לעבור ולהשקיע במניות הקטנות יותר.
לעומתם, מציג היום אריאל קורינלדי האנאליסט הראשי ביובנק דיעה שונה. "זה נכון שלא פעם אפשר למצוא בשוק הישראלי מניה טובה מאוד וזולה אבל אז עשויה להיות לה בעיה של סחירות. במדדי היתר ואפילו בתל אביב 75 מניות רבות סובלות מסחירות נמוכה, דבר המקשה על גופים מוסדיים קטנים ומשקיעים עצמאיים להשקיע בהן". לדבריו "אני מסיט השקעות לחו"ל בגלל המחירים הגבוהים ששוררים בשוק המקומי. ברמות המחירים האלו כדאי יותר להשקיע במניות בחו"ל ולחפש יותר את המניות שמתומחרות במחירים הוגנים".
מלבד זאת, מעדיפים ביובנק תיק השקעות מפוזר, שמקטין את הסיכון. "תמיד עדיף שלא לשים את כל הביצים בשוק אחד כי יש רמות סיכון שלא מתומחרות. יש סיכונים מקומיים שתמיד נמצאים ברקע, פוליטיים ומדיניים שבזמנים טובים נוטים לשכוח אותם".
"כשאנחנו מנתחים את השוק, אנחנו מסתכלים על מניות באופן פרטני ולא על מדדים". מסביר קורינלדי, "מצד אחד- השוק בישראל לא יקר, כי לא כל המניות עלו, אך מן הצד השני - הוא גם לא זול. אם נשווה את מדד תל אביב 25 למדד s&p 500 (המניות המוביליות בוול סטריט) נגלה כי מכפיל הרווח הממוצע של המניות הישראליות עומד על כ-20, קרוב מאוד למכפיל הרווח האמריקאי שעומד על 19 -כלומר השוק המקומי לא יקר משמעותית".
מצד שני, אומר קורינדלי, "s&p 500 רחוק עדיין בכ-30% מרמת השיא שרשם גם הוא בשלהי 2007, לכן אנחנו חושבים שיש מעבר לים עוד 'הרבה בשר'. אני מחפש את המניות הזולות לאורך זמן ומדבר על השקעות לטווח של 2-5 שנים".
כדי להוכיח את טענתו, משווה קורינדלי את החברות הישראליות לדומותיהן מחוץ לארץ: "בענף המזון הישראלי, יש לנו שתי חברות מצויינות - אסם ושטראוס - אך שתיהן קצת יקרות לטעמנו. בחו"ל אפשר למצוא חברות מזון לא פחות גדולות, שמניותיהן זולות יותר. גם הבנקים הישראלים, שעברו תקופה לא פשוטה, נסחרים במחירים הוגנים ולא זולים".
"גם בתחום הסלולאר" טוען קורינדלי ,"שתי החברות הישראליות - פרטנר וסלקום - כבר אינן זולות. בתחום זה אנחנו משקיעים בחברה הדרום קוריאנית s.k טלקום, המחזיקה ב-50% מנתח השוק הדרום קוריאני ונסחרת במחיר זול".
"אמנם אנשים אוהבים להשקיע בפינה שלהם, אבל אם נצא רגע מהקופסא רמות הסיכון בישראל יותר גבוהות. אני מעדיף להסיט חלק מההשקעות לחו"ל. זאת גם בגלל הפיזור הגדול - אני יכול לבחור ענפים שאין לי גישה אליהם בארץ, דברים מעניינים, לדוגמא:
"השקענו ב-regis - רשת סלוני היופי הגדולה בארה"ב המגלגלת 2.5 מיליארד דולר בשנה. השקעה מעניינת נוספת היא בחברת המרוצים האמריקאית נאסקר. חשוב לציין שאלו לא חברות קטנות, אלא כאלו שנסחרות סביב מיליארד דולר ואפילו יותר. תחום שלא התאושש לגמרי אך מעניק חשיפה לתחום הנדל"ן בארה"ב הוא המניות הקמעונאיות כמו אייס והום-סנטר בארץ, ובארה"ב - הום דיפו ולואוס. את האחרונה אנחנו אוהבים מאוד להשקעה לטווח ארוך. אמנם בשנה הקרובה יכול להיות שמצבן עדיין לא יהיה טוב, אבל לכשישתפר מצב הנדל"ן האמריקאי ואנשים ירצו לצבוע את הבית ולשפץ הן יתחילו לפרוח. זוהי דוגמא לחשיפה לתחום הנד"לן ללא הסיכונים הכרוכים במינוף".
גם חברות גדולות שמעניקות פיזור גלובאלי מעניינות אותנו, כמו ג'נרל אלקטריק. למרות התיקון מעלה שהמניה עשתה אנחנו מאמינים שעדיין יש לה לאן לעלות, ומרגישים מאוד בנוח עם העוצמה הגלובאלית והחוסן הפיננסי שלה".
בעקבות השיא בתל אביב - ביובנק ממליצים להעביר ההשקעות מעבר לים
ליאור זנו
7.4.2010 / 18:42