>> זה היה הנס הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית. אחת המדינות העניות ביותר בעולם המערבי נהפכה בפחות משני עשורים לאחת העשירות ביותר. גלי עלייה מהעולם בשילוב פיתוח גדל והולך של החינוך ומגזר הטכנולוגיה הפכו אותה לדוגמה ומופת של קדמה, פיתוח והצלחה, אף שסבלה מבעיות ביטחוניות. לא, זו לא ישראל, זוהי אירלנד.
אלא שעשורי הצמיחה המהירה של אירלנד התנפצו לפני כשנתיים, ובועת הספקולציה עליה היא נסמכה נחשפה. בפרויקט המופיע היום ב-markerweek מתוארים עלייתה המטאורית של אירלנד והגורמים שחברו להפיל את הכלכלה המצליחה במלכודת של בועת אשראי. כלכלנים, רופאים, אנשי חינוך, בעלי בתים ונהגי מוניות סיפרו לנו על הסכנה שבשאננות, בכסף הזול ובקוצר הראייה התכנוני והמדיני שהובילו לקריסה. בכל מקום נראו סימנים לנכונות לוויתורים וקיצוצים במסגרת מדיניות הצנע, שאמורה להוביל את אירלנד אל מחוץ למשבר ולשחזר את התחרותיות שבגינה זכתה בתואר ה"נמר הקלטי".
לפני כשבועיים הציגה ממשלת אירלנד את ממצאיה אודות מצב הבנקים הגדולים שלה. לאחר שהבטיחה את פיקדונותיהם וערבה להם כמעט ללא הגבלה ב-2008, נאלצת הממשלה לחזור ולהוון את הבנקים. האחרונים הילוו כסף למשקיעי נדל"ן, לקבלנים ולקוני בתים. בנק אנגלו-אייריש הולאם ושני הבנקים הגדולים האחרים, אלייד אייריש ובנק אוף אירלנד, נאלצו למסור נתחים גדולים ממניותיהם בתמורה להיוון.
משבר הבנקים באירלנד הוא השלישי היקר ביותר בהיסטוריה, לפי מחקר חדש של חברת הברוקרים גודבודי. עלותו תגיע ל-20% מהתמ"ג - בלי להביא בחשבון את העלות של ניקוי מאזני הבנקים והעירבונות שקיבלו הבנקים מהממשלה עם פרוץ המשבר. רק המשברים של דרום קוריאה ויפן בשנות ה-90 היו יקרים יותר.
דייוויד מקוויליאמס, סופר ועיתונאי ולשעבר בנקאי בכיר, אמר לנו כי אירלנד היתה צריכה לתת לבנקים ליפול, שההחלטה על הצלתם התקבלה "על ידי פוליטיקאים שחושבים כמו מורים ולא כמו בנקאים", וכי היה עדיף להשקיע את הכסף ביצירת משרות במגזר ההיי-טק. נגד הצלת בנק אנגלו-אייריש, שהולאם, יצא אפילו כלכלן של הזרם המרכזי, ג'ון פיצג'רלד ממכון המחקר הגדול באירלנד, esri, שאמר לנו: "היו צריכים לתת לו לקרוס. הצלתו תעלה המון כסף למשלמי המסים".
הנתונים האחרונים של כלכלת אירלנד מראים תמונה של נזק כלכלי מחריד. התמ"ג ,למשל, צנח ב-12.3% מאז פרץ המשבר. ירידה של יותר מ-10% בתמ"ג נחשבת לשפל כלכלי, כך שאירלנד היא אחת המדינות היחידות בעולם שהמשבר דחף אותן לכדי שפל, ולא רק מיתון (המוגדר כשני רבעונים רצופים של נסיגה בתמ"ג). שיעור האבטלה זינק מכ-4% ברובו של העשור ל-16% כיום.
מהיי-טק לבועת נדל"ן
כיצד הגיעה אירלנד למצב כה קשה? לאחר מאות שנים של עוני והגירה שלילית, החילה אירלנד בשנות ה-60 חוק חינוך יסודי חינם. בשנות ה-70 הצטרפה המדינה לקהילה האירופית, שסייעה בתקציבים לפיתוח ולחינוך, שהעניקו לה בסיס למודל "הנמר הקלטי".
אירלנד הציעה לעולם הטבות מס, אקלים עסקי נוח, את היציבות שבהשתייכות לאיחוד האירופי ואוכלוסייה מקומית משכילה. היא הצליחה למשוך מאות תאגידים זרים, שהקימו מפעלי ייצור ומרכזי פיתוח, וייצאו ממנה מוצרים ושירותים.
הצלחת המודל הזה הזניקה את אירלנד, שצמחה ב-7.5% בממוצע שנתי בין 1995 ל2007-, ומתמ"ג לנפש שווה לזה של ישראל היא הגיעה לרמה הגבוהה מאיתנו ב-60% (ראו תרשים) - עד ל-43,330 דולר - השלישי בגובהו בעולם. החוב צנח ל-14% מהתמ"ג, לעומת 120% רק 20 שנה קודם לכן.
עם אימוץ מטבע היורו ב-2002 קיבלה אירלנד גישה למימון זול שהמריץ עוד יותר את שוק הנדל"ן, ותוך זמן קצר הוא החליף את מגזר ההיי-טק כמנוע הצמיחה העיקרי. אירלנד קיצצה במסים, העלתה את שכרם של עובדי הציבור ונהפכה לאחת המדינות היקרות ביותר בעולם. בין 1995 ל-2006 זינק מחירו הממוצע של בית באירלנד מ-75 אלף יורו ליותר מ-310 אלף יורו. רמת החיים עלתה בהתאם.
ואז, כשהמשבר העולמי פרץ, התוצאה היתה קטסטרופלית. שוק הנדל"ן שותק, הכנסות הממשלה קרסו, הבנקים הפסידו מיליארדי יורו, מאות אלפי עובדים במגזר הבנייה והפיננסים פוטרו.
ממשלת אירלנד הגיבה במהירות בסיוע לבנקים ובהכרזה על קיצוצים נרחבים בתקציב.
"אם הממשלה לא היתה נוקטת צעדי צנע, הגירעון היה לפחות 20% מהתמ"ג, ואז השווקים היו מפסיקים להלוות לנו", אמר לנו בכיר בממשלה. הוא קונן על שאירלנד לא חסכה יותר בשנים הטובות. לקח זה, שראוי שיילמד בישראל, הוא "לבנות עודפים כדי שבמקרה של משבר יהיה במה להציל את המצב." הוסיף הכלכלן פיצג'רלד.
אירלנד: הנס הכלכלי הגדול בהיסטוריה המודרנית נגדע בגלל בועת נדל"ן
מאת דפנה מאור
8.4.2010 / 7:02