חשמל סולארי בישראל הוא רווחי. עובדה

>> לפני שנה וחצי, כשהתחיל עידן החשמל הסולארי, הספקות היו רבים. לא מעט שאלות עלו באשר לכדאיות הכלכלית ולשוני בהספקי המערכות שיותקנו בישראל.

כיום, שנה וחצי לאחר התקנת המערכות הראשונות, צברנו גם ניסיון בשטח. לא עוד הערכות לכיוון זה או אחר, אלא מציאות - והמציאות ממש לא רעה. לפני שנה הותקנה מערכת הקולטים הסולאריים על גג הרפת בקיבוץ יטבתה, המשתרעת על פני 800 מ"ר ובעלת כושר ייצור של 50 קילוואט. הקולטים הסולאריים, העמידים לאקלים המדברי, הונחו על גג הרפת, ועלות הקמת המערכת היתה כ-1.2 מיליון שקל. ההערכות הראשוניות לפעילות המערכת צפו ייצור של 82,500 קילוואט חשמל ירוק והכנסות של 165 אלף שקל בשנה ממכירת החשמל. אלא שהשמש הישראלית עלתה על כל הציפיות ולאחר שנה הוכח שהמערכת הפיקה 88 אלף קילו-ואט של חשמל, חסכה פליטה של 60 אלף ק"ג של גזי חממה והרוויחה 175 אלף שקל בשנה החולפת.



לפני שנצבר הניסיון הסולארי בישראל, עלו גם לא מעט סימני שאלה סביב הספקי המערכות שלא ימוקמו באזורים המדבריים - וגם להם יש כיום תשובה. באוקטובר 2008 נחנכה מערכת הקולטים על גג מפעל באזור התעשייה של קצרין שבגולן. גם בקצרין, כמו ביטבתה, מדובר היה במערכת של 50 קילוואט שעלות הקמתה 1.2 מיליון שקל. שנה לאחר מכן הרוויחה המערכת 174 אלף שקל מהכנסות מכירת החשמל, חסכה 55 אלף טונה גזי חממה וייצרה 87 אלף קילוואט חשמל ירוק. המערכת בקצרין עברה חורף מלא והתוצאות שלה דומות להפליא לתוצאות של יטבתה, אף כי בדרום לכאורה יש יותר ימי שמש. ההסבר לכך נובע מהעובדה שבימים בהירים התפוקה של המערכת בקצרין גדולה יותר ב-15%-20% מהמערכת ביטבתה, בזכות הקרינה הישירה באזור.



הנתונים הללו מלמדים כי האקלים הישראלי הוא אופטימלי לייצור אנרגיה סולארית וכי מערכות הקולטים הסולאריים הוכיחו את עצמן ומציעות הכנסה בטוחה וידועה מראש ללקוחות מסחריים ופרטיים.



הניסיון של השנה וחצי האחרונות יכול לשמש בעבור המדינה ואזרחיה הוכחה לכך שאנו נמצאים במקום הנכון ומחזיקים בידע הנכון לפיתוח עוד ועוד מקורות אנרגיה חלופית. האנרגיות החלופיות הן המפתח לעתידה של המדינה ולשחרורה מעול התלות במקורות נפט זרים. הניסיון הקצר של השנה וחצי האחרונות מלמד כי לא מדובר עוד בניסיונות יקרים ועקרים, אלא בפעילות רווחית שתורמת למדינה ולמפעיליה.



הכותב הוא מנכ"ל החברה הסולארית דוראל