לא היה נעים להם להגיד את זה מפאת הנימוס האנגלו-סקסי, אבל המנהלים האירים של מפעל התרופות של טבע בווטרפורד מסתדרים ביתר קלות עם עמיתיהם הישראלים מאשר עם הבעלים הקודמים של המפעל, שהיו אמריקאים. בעוד במקומות רבים אחרים בעולם אנו שומעים לעתים קרובות על פערי תרבות שגורמים לישראלים להצטייר כאגרסיבים, חותכי פינות ולא ממש דיפלומטים - האירים דווקא אוהבים לעבוד עם עמיתיהם דוברי העברית. "הישראלים, בניגוד לאחרים, השאירו מנהלים מקומיים. הם מגיעים תדירות ויש שיתוף פעולה מצוין והעברה הדדית של ידע. לדוגמה, חברה צרפתית שיש לה כאן מפעל שמעסיק רק 30 עובדים, מינתה לפחות שלושה מנהלים בכירים צרפתים", אומר פול טיילור, ראש חטיבת המשאפים של טבע אירלנד.
זה אחד הפנים המפתיעים המתגלים בביקור באירלנד - לישראלים קל מאוד לדבר עם האירים. ואולי אלה האירים שקל להם לדבר עם יתר העולם, כפי שעולה מההצלחה הכבירה במשיכת חברות גדולות זרות לשטחה, שהיתה לאירלנד בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובחלק מהעשור הנוכחי. טבע היא רק אחת ממאות תאגידים זרים העוסקים במחקר, בפיתוח - ובעיקר ביצוא של מוצרים ושל שירותים מאירלנד. חברות כמו גוגל, אפל, נוברטיס ויבמ בחרו לבסס חלק ניכר מפעילותן באירלנד, בזכות מדיניות ממשלתית מעודדת ויתרונות רבים אחרים. ההצלחה הזאת הביאה לאירלנד תנופת אדירה של צמיחה ביצוא ובתוצר הכלכלי כולו.
אייווקס (ivax) היתה חברה אמריקאית שהתמזגה ב-1989 עם חברת תרופות אירית בשם ווטרפורד פארמסוטיקלס, שהתמחתה בפיתוח ובייצור של תרופות לדרכי הנשימה ושל משאפים. על אף שנאלצה להכריז על קיצוץ מסיבי השנה, עם סגירתה של חטיבת ייצור התרופות הניתנות בכדורים (solid dose), מעסיקה טבע עדיין מאות עובדים במפעל, והיא בונה כיום מעבדת מחקר גדולה, שבה מתגאה טיילור. "כל פעילות המחקר והפיתוח נעשית פה, כולל ניסויים קליניים. עושים פה גם פיתוח של המכשור הרפואי - יתרון מפתח שיש לטבע", אומר טיילור.
טבע מייצרת בווטרפורד כמה סוגי משאפים. המשאף מסוג פרואייר (proair) הוא אחד המשאפים המצליחים והוותיקים של החברה, ואולם אחת הבעיות העיקריות בשימוש במשאפים המסורתיים למחלות בדרכי הנשימה, היא הצורך לתזמן את הלחיצה על המשאף עם השאיפה. הפתרון של טבע לכך הוא המשאף easi-breathe, המופעל על ידי השאיפה, בלי צורך ללחוץ. פותחים, שואפים, וסוגרים. המוצר אינו מכיל חומר מאיץ (propellent), ומתאים במיוחד לילדים ולאנשים מבוגרים. קו הייצור הסטרילי, הממוכן והרובוטי ברובו, היה בעבר מפעל לייצור חיווט לכלי רכב. מנהלת הייצור של טבע אירלנד עבדה באותה חברה, שכבר עברה מהעולם.
ווטרפורד, עיר תעשייה גדולה, סבלה קשות מגידול באבטלה בעקבות המשבר הכלכלי. למרות זאת, ניכרים בה סימני התקופה הטובה בכלכלת אירלנד.
"בסוף מארס נפתח הכביש המהיר ועד סוף השנה יהיה חיבור ישיר לדבלין, שיקצר את זמן הנסיעה משלוש שעות וחצי לשעתיים וקצת", מספר מנהל משאבי האנוש בטבע אירלנד, פאדי מקמהון. הגשר החדש בכניסה לווטרפורד, שהוא הגשר התלוי הגדול ביותר באירלנד, הוא מתוצרי הנמר הקלטי. "יצא מהנמר הקלטי גם טוב, למרות ההריסות שבהן אנו עומדים כעת", אומר מקמהון. הוא מצר על הפיטורים הצפויים, ואולם לדבריו "חושבים שפארמה חסינה בפני מיתון, אך יש תחרות קשה גם בענף הזה".
טבע אירלנד היא דוגמה להצלחה הכבירה שהיתה למודל הכלכלי האירי. כוח העבודה המשכיל המקומי, האקלים הפרו-עסקי והתמיכה הממשלתית משכו לאירלנד מאות חברות זרות שעוסקות בייצור, בפיתוח ובעיקר ביצוא, העסיקו מאות אלפי עובדים וסייעו להפוך את אירלנד לאחת המדינות העשירות בעולם.
אחד האנשים האחראים להצלחה הזו הוא ג'ים ויילן, מנהל הפיתוח העסקי של סוכנות הפיתוח וההשקעות של אירלנד, ida. סוכנות זו אחראית לגיוס השקעות ישירות במפעלים ובתשתיות על ידי משקיעים זרים. החברות ש-ida נטלה תחת חסותה הן כולן חברות יצוא, ולא נציגויות של חברות זרות שעוסקות ביבוא לאירלנד.
"אירלנד היא מוצר שצריך לשווק אותו", אומר לנו ויילן. מאות נציגי ida בעולם מכירים כל חברה בתעשייה ובאזור שאותו הם מכסים, ולומדים כל זווית אפשרית בעסק שלה, שעשויה להביא אותה לאירלנד. נדרשות עשרות פגישות כדי להעלות את אירלנד לגמר בתחרות הריאליטי הזו, שאפשר לכנותה "באיזו מדינה אבנה את המפעל הבא שלי". לאחר מכן תופרת ida פתרון אסטרטגי עבור המשקיעים הפוטנציאלים - מוצאת עבורם את האתר המתאים, את הקשרים המתאימים ואת החוזים הממשלתיים הנחוצים.
ההצלחה של מודל ההשקעות הזרות אינה מוטלת בספק: חלקן של החברות הזרות בתמ"ג האירי הוא עצום - 15% לעומת 1%-2% המאפיינים מדינות אחרות. מתוך יצוא שנתי של 154 מיליארד יורו, אחראיות החברות הזרות ל-98 מיליארד יורו.
בנייתו של נמר קלטי נמשכת שנים רבות, והחיזור אחרי התאגידים הרב לאומיים יכול להימשך אפילו עשורים. מאז שנות ה-60 ניסתה ממשלת אירלנד לפתות את יבמ להשקיע בהקמת פעילות מקומית, ואולם רק ב-1996 נכנסה ענקית המחשוב לאירלנד. "אפל הגיעה בשנות ה-80 וחברות האינטרנט הגיעו בשנות ה-90", אומר ויילן. לדוגמה, לגוגל יש 1,500 עובדים באירלנד, המספקים תמיכה טכנית ואחרת לשירותי החברה בארצות אחרות.
התעשיות הזרות שהתבססו באירלנד מייצרות 0.7 משרות נוספות על כל משרה ישירה שהן מספקות לתושבים המקומיים, לפי הערכות. "מדובר בשירותים משפטיים, בחשבונאות, בניקיון, באוכל ועוד", אומר ויילן. החברות הזרות הללו גם מכלכלות תעשייה שלמה של חברות סטארט-אפ. "יש תרבות סטארט-אפ גדולה ומפותחת, בתמיכה ממשלתית", מוסיף ויילן.
ההשפעה של המשבר בכלכלת אירלנד על תעשיית ההיי-טק ועל ההשקעות הזרות היא בעיקר תפישתית, אומר ויילן: "אין ספק שזה לא הועיל, אבל מעשית, זה לא הרס. יש עדיין זרימה בריאה של השקעות". היעדים הבאים של ida הם הכלכלות המתעוררות, ומדינות ה-bric (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בפרט.
כלכלנים מאמינים שההשקעות הזרות וההיי-טק הם העתיד של אירלנד. "הצמיחה באירלנד בעתיד תהיה מובלת על ידי היצוא", אומר לנו ג'ון פיצג'רלד, הכלכלן הבכיר של מכון המחקר הכלכלי הגדול באירלנד, esri. "%04 מהיצוא שלנו הוא של שירותים - טכנולוגיות מידע, שירותים פיננסיים, שירותי אינטרנט. אני מעריך שהיצוא שלנו יגדל כחלק מהתמ"ג בשנים הקרובות".
המשבר עשוי להועיל במובן אחד לפחות: הוא עשוי לגרום לירידה בשכר וביוקר המחיה באירלנד, שהם מהגבוהים בעולם, וכך תוכל המדינה לחזור ולהיות אטרקציה עבור חברות זרות. "אירלנד תצא מהמשבר תחרותית יותר", אומר בכיר בממשלה.
שדות ירוקים
היתרונות של אירלנד לחברות זרות
? כוח אדם משכיל ומיומן
? מדיניות ממשלתית פרו-עסקית
? מס חברות נמוך - עד 12.5%
? אפס מס על רווחים מיצוא
? ניסיון רב בהיי-טק ובפארמה
? הפרש זמנים נוח מול ארה"ב
? יציבות פיננסית ופוליטית
תרופה לנמר חולה
TheMarker
8.4.2010 / 9:10