הושט היד וגע בם

כל מי שביקר בנפאל יספר לכם שהרי ההימלאיה גבוהים. אך איש לא הכין אותי לקשיי הנשימה שחוויתי בגובה שהתקרב לגובהן של פסגות הרי הרוקי, בזמן שהר רוקי נוסף מתנשא מעלי.



לאחר שבוע של הליכה, ארוסתי ואני התקרבנו לבסיס אנפורנה iii. ראשי היה סחרחר מהמראות: גשרים תלויים להולכי רגל מתוחים בין נקיקים רחבים; שבילים עמוסים בעזים, בחמורים ובתאואי מים; טראסות של שדות אורז ירוקים; כפרים של שבט הגורונג מלאים בילדים מצווחים, בבעלי חנויות ידידותיים ובהמהום של נזירים מתפללים היוצאים ונכנסים ממקדשים בודהיסטיים צבעוניים.

וההרים. יום אחר יום, טיילנו באזור רכס אנפורנה, וההרים משמשים לנו כמורה דרך צמוד. צפינו בהם ממרחק: לבנו התעצב כשכוסו בעננים, והרענו כשהגיחו ביניהם. כאילו ההרים נהפכו להיות שלנו, ידידים שלנו. האנפורנה שלנו.



מסלולים רבים טוענים לכתר הטרק הטוב ביותר בעולם: טרק מילפורד בניו זילנד, הרי קילימנג'רו בטנזניה ונתיב האינקה בפרו הם כמה דוגמאות בולטות. אך אלה אינם מציעים טיולים בבקעות מוקפות בפסגות בגובה שבעה ק"מ, לינה בבתי תה שמנוהלים על ידי חקלאים מקומיים ומצוידים באוכל טוב, בבירה קרה ובחטיפי סניקרס. מסלול האנפורנה משלב בין גדולת הטבע לתרבות מעניינת ולנוחות רבה יחסית, באופן הרמוני שכמותו אי אפשר למצוא במקומות אחרים.



היום הראשון התחיל מעונן ולח. אף כי התרגשתי כשהמדריך אמר אחרי 20 ק"מ כי בית התה שבו נלון נמצא ממש מסביב לפינה, ציפיתי לקערת אורז ועדשים לארוחת ערב, וללינה בבקתה מעופשת המוארת באור המופק מגללים. הציפיות שלי התאימו למצב לפני כמה עשרות שנים, כשהכפריים באזור רק החלו להציע תה ומקום לינה למטיילים. אך מאז 1993, יותר מ-60 אלף איש בממוצע ביקרו מדי שנה באנפורנה, ושינו באופן דרסטי את קבלת האורחים באזור.



מקום הלינה שלנו באותו לילה, ווטרפול ויו גסטהאוס, היה מבנה דו-קומתי דמוי מוטל ומסעדה המשקיף אל אשד גבוה. החדרים הזוגיים כללו מזרוני ספוג, כריות וחשמל, והתפריט במסעדה כלל לחם טרי ובירה מיובאת. למטיילים הרגילים לארוחות דלות ולאוהלים רטובים, זה היה כמעט יותר מדי. העמסתי לקרבי ירקות ותפוחי אדמה בקארי, ושטפתי את הכל עם תה מסלה נפאלי עם חלב.



2.2 ק"מ בתשע שעות



ביום שלמחרת התחלנו בטיפוס. מסות אדירות של אבני חול, גרניט וצפחה התרוממו מעלינו, מנוקדות טחב ירוק, בחזזיות חומות ובפטריות שחורות שצמחו בעקבות גשמי המונסון, ממש כאילו היו ציור ענק של ג'קסון פולוק.



באותו לילה ירד גשם כבד. ביום הרטוב שלמחרת עשינו את דרכנו לעבר צ'יים, העיר הגדולה ביותר בצד זה של המסלול. שמחנו נוכח האפשרות לתלות את בגדינו ואת מגפינו לייבוש מול האח בשנגרי-לה גסטהאוס, שהבעלים הדליקו אחרי שהפצרנו בהם. נשארנו במקום יום נוסף, בתקווה שהגשם ייפסק. זאת בדיוק הסיבה לכך שבאוקטובר מגיעים לאזור פי שלושה יותר מטיילים - הסתיו אמור להיות פחות גשום.



בבוקר למחרת חזרה השמש, ולמרבה המזל נשארה אתנו למשך שאר הטיול. כשיצאנו מצ'יים, ראינו לראשונה את אנפורנה i ואת אנפורנה iv, ואת אנפורנה iii ביום שלאחר מכן (הפסגות ממוספרות לפי גובהן, לא לפי מיקומן).



חציית תורונג לה היתה ללא ספק החלק הקשה ביותר בטיול: טיפוס של 1,000 מטר לפסגה, ואחריו ירידה של 1,500 מטר למוקטינת, אתר העלייה לרגל של צליינים הינדים ובודהיסטים. החל בגובה של 4,500 מטר, הכל היה מכוסה שלג וקרח. קמנו ב-3:30 בבוקר, בכוונה להגיע למוקטינת לפני הרוח החזקה של שעות אחר הצהריים. הקור היה כה עז, שעשר דקות לאחר שיצאנו אל המסלול החשוך, קפאה צינורית המים שלי.



אך ג'יין ואני, שנינו בני פחות מ-30, היינו בכושר ומנוסים יחסית בגבהים כאלה. אמרנו שלום לפסגת אנפורנה iii שנראתה שוב לאחר ימים של טיפוס, ועצרנו ללימונדה חמה באחד משלושת בתי התה שהופתענו לגלות בגובה של יותר מ-4,500 מטר.



בגובה של 5,500 מטר, יורדת כמות החמצן באוויר למחצית לעומת כמות החמצן בגובה מי הים, תופעה שהכרתי בדרך הקשה בעודנו מפלסים את נתיבנו בשלג העמוק. המאמץ היה כה מתיש, עד שב-150 המטרים האחרונים, ג'יין נאלצה ממש לגרור אותי ולהלעיט אותי בחטיפי אנרגיה.



הגענו לפסגה ב-7:30, עייפים מכדי לקפץ בעליצות שחשנו. אחרי חצי שעה של צילומים הכרחיים באתר, עשינו את דרכנו מטה, והגענו למוקטינת בצהריים. עברנו רק 2.2 ק"מ באותו יום, אך לקח לנו יותר מתשע שעות.



איך מטיילים? לא חייבים להיעזר במדריך במסלול אנפורנה, אך מדריך בהחלט יכול להקל על הטיול. מטיילים רבים שוכרים גם סבלים, בדרך כלל גברים צעירים שדוברים מעט אנגלית ונושאים כ-25 ק"ג. אפשר להזמין מראש טיול של 23 יום בנפאל, כולל מדריך, סבל, לינה, נסיעות, אישורים ומזון החל בכ-1,000 דולר לאדם.



אזור תאמל בקטמנדו שופע בחברות טרקים. מוטב להסדיר הכל מראש אך אפשר גם לעשות זאת עם ההגעה. אנו השתמשנו בשירותי הימאליאן גלסייר טרקינג (977-1-4411387; himalayanglacier.com), שסיפקה לנו את כל השירותים הרלוונטיים.



לארתבאונד אקספדישנס (977-1-4701051; enepaltrekking.com) מוניטין טובים לא פחות, וכמו רבות מהחברות היא מספקת שירותים שמותאמים לדרישות הלקוח - אם תעדיפו, היא תספק עבורכם היתרי כניסה, נסיעות וסבל, אך ללא לינה או מזון אם אתם מעדיפים לארגן אותם בעצמכם.



ביזנס & פלז'ר



ניצן אורחוף



סמנכ"לית שיווק ב"קידום לך תצטיין" ובבית הספר לחמן



סמטאות קסומות



"בעלי ואני טיילנו בעיר בקטפור בעמק קטמנדו, והרגשנו כמו בסרט תקופתי. בנייני העיר ואנשיה נראים כשייכים לימי הביניים, יש בה מקדשים וארמונות, וילדים קטנים ויחפים המשחקים בין פסלים של שדים, פילים ומלכים. את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת נייטהפולה, הצופה על האזור ובעיקר על מקדש נייטהפולה, הגבוה בעיר".



הילה רודרמן



מנכ"לית קריגר נדל"ן



קרנפים ופילים



"שמורת הטבע צ'יטוואן נמצאת במרחק של תשע שעות נסיעה מקטמנדו או מפוקרה. תפגשו בה קרנפים, פילים, נמרים, ציפורים, קופים ועוד. יש אפשרות לעשות טרק רגלי או על פילים. כדאי להקדיש יומיים לביקור בשמורה, ללון בה או מחוצה לה - אפשרות עדיפה כי הלינה זולה יותר ועמוסה פחות". מידע על השמורה: indianwildlifeportal.com



קארן אוברזון-רביד



מעצבת אופנה



מלון באגם



"שיא הטיול שלי בנפאל היה טרק בן עשרה ימים היוצא מפוקרה. זהו מסלול מעגלי בעיקרו, ששיאו במחנה בגובה 4,300 מטר. הולכים שבע שעות ביום (לא תמיד זה קל), ישנים בלודג'ים (שאינם ברמה של חמישה כוכבים) ורואים נופים עוצרי נשימה. כשביקרנו בפוקרה, ישנו ב-fish tail lodge, שאליו אפשר להגיע רק בסירה. משיטי הסירה עומדים בהיכון 24 שעות ביממה כדי להביא אתכם אליו". אתר המלון: fishtail-lodge.com



שף שגב משה



הבעלים של "שגב" ושל "שגב אקספרס"



ארוחה על הגג



"כשהגעתי לקטמנדו, בירת נפאל, הסתובבתי ברחובות הצרים שנקראים 'טמאל'. ברחובות האלה ניצבים בניינים מלאים באופי ובנוסטלגיה שעל גגותיהם יש גם מסעדות מקסימות המציעות ארוחת בוקר. כך אפשר להתחיל את היום כשכל קטמנדו פרושה מול העיניים, עם רקע לבן בוהק של הרים מושלגים. בארוחת הבוקר תוכלו ליהנות מריבות מפנקות, מלחמים עם שיבולת שועל או עם צימוקים, מלחמניות אווריריות, ממאפים משובחים וממשקה לאסי".