הרדאר של גוגל חשף את ענת קם

>> ""הוסר צו איסור הפרסום, הפרשה הביטחונית נחשפה" - כך הודיעו אתמול כל אתרי האינטרנט, רשתות הטלוויזיה והרדיו בישראל. "הפרשה הביטחונית" היא סיפורה של ענת קם, שלפי האישומים העתיקה והדליפה מאות מסמכים סודיים בתקופת שירותה הצבאי.



אלא שצו איסור הפרסום הוסר בפועל כבר לפני כמעט חודש. ב-12 במארס ליתר דיוק. כלי התקשורת הממסדיים, אלה שכפופים למרותו של בית המשפט שהוציא את צו איסור הפרסום, היו האחרונים שפירסמו את הפרשה. לפי מנוע החיפוש גוגל, הישראלים החלו להתעניין בביטוי "ענת קם" הרבה לפני כן.

עד מארס הצירוף "ענת קם" היה מתחת לרדאר של גוגל ולא נכלל בנתוני גרף החיפוש שלו, מכיוון שלא בוצעו בעבורו מספיק חיפושים. שמה של קם, כתבת ברנז'ה באתר וואלה, היה מוכר עד אז לקהילה מצומצמת של תחום הסיקור שלה בלבד. גל השמועות שהתעורר על מעצרה ועל צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה - שבא לידי ביטוי בפרסומים בבלוגים ובפורומים אחרים ברשת - העלה את שמה של קם לרדאר של גוגל. הפרסומים בתקשורת הזרה, שהחלו להופיע ימים לאחר מכן, הפכו את הגל לשטפון.



גוגל, שמערכות המידע שלו אינן סרות למרותו של צו איסור פרסום זה או אחר, מייצר השלמת חיפוש אוטומטית כשהוא מזהה שחל גידול בהיקף החיפוש אחר צירוף מלים מסוים. לכן, כבר באמצע מארס, הציע גוגל לחדד את החיפוש של גולשים שהקישו את הצירוף "ענת קם", עם השלמות כגון: "ענת קם נעצרה" ו"ענת קם שב"כ". בכך, למעשה, שטח גוגל את הסיפור כמעט במלואו כבר בשורת החיפוש, עוד הרבה לפני שהגולשים הגיעו לפורום שעסק בנושא.



שבועיים לאחר שפרץ לתודעה הישראלית, והרבה לפני שהוסר צו איסור הפרסום באופן רשמי, נהפך הצירוף "ענת קם" למדורג שני ברשימת הנושאים שזכו לגידול המשמעותי ביותר בהיקף החיפושים אחריהם בחודש האחרון בזירת החדשות. לפי נתוני גוגל, זינק היקף החיפוש אחר הצירוף ביותר מ-1,100% (גוגל אינה מספקת את הנתון המדויק, אלא את שיעור השינוי). במשך שבועות אלה של התגברות החיפושים ברשת, לא הופיע אף אזכור שלה בכלי התקשורת הרשמיים בישראל.



המשמעות ברורה: הנתונים שמביא גוגל מוכיחים כי רבים מהישראלים - לפחות אלה הגולשים ברשת - יכולים היו להיחשף למרבית פרטי הפרשה חודש שלם לפני שבית המשפט טרח להסיר את צו איסור הפרסום.



נדמה שמערכת הביטחון בישראל, לצד בתי המשפט, הם היחידים שעדיין לא הפנימו שאין טעם בצווי איסור פרסום על מידע, בוודאי אם הוא כבר התפרסם בחו"ל. זה שנים הם מתמודדים עם ביקורת על כך שלצווי איסור פרסום אין משקל אמיתי מכיוון שפרסומים זרים הופכים אותם לבלתי רלוונטיים. בשנים האחרונות, עם העלייה בפופלריות של הרשתות החברתיות כגורמים משתתפים בשיח הציבורי, נהפכים הצווים האלה לחסרי ערך באופן מוחלט.



צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם לא רק שלא הועיל למדינה, הוא אף יצר נזק: הפרטים שהתפרסמו ברשת היו חלקיים ועמוסים בספקולציות ונהפכו לסיפור בינלאומי רעיל. לפי הפרסומים הזרים, מדינת ישראל סותמת פיות לעיתונאים ואוסרת אותם בשל היותם מדליפים - זאת אף שבפועל קם לא היתה עיתונאית בעת שעשתה את הדברים שמיוחסים לה בכתב האישום, אלא חיילת בצה"ל. האיסור שנכפה על העיתונות זיכה את ישראל במנה של השוואות בינלאומית לא מחמיאות, לאיראן ולסין - והכל בגלל צו איסור פרסום שלא עצר פרסום של דבר.