הענף הכי מושחת בישראל

>> תחרות עזה וקשה ניטשת בשנים האחרונות בין ענפי הנדל"ן ושוק ההון בשאלה איזה מהם הוא המושחת ביותר בישראל. בשני הענפים מסתובב כסף גדול - והיכן שיש כסף גדול, יש תאוות בצע גדולה ורצון עז להפיק רווחים מהירים וקלים. לכן ההכרעה אינה קלה.

בשוק ההון צצות מעת לעת פרשות בעייתיות כמו החקירה בפסגות, פרשת הבקדייטינג במנורה ופרשות נוספות של שימוש במידע פנים והרצת מניות. פרשות אלה מעוררות דאגה עמוקה לגבי האופן שבו מנוהלים כספי הציבור בשוק ההון ובתחום החיסכון הפנסיוני.



דרך ארוכה מאוד עבר שוק ההון הישראלי מסוף שנות ה-80, כשמרבית החיסכון הפנסיוני של הציבור היה מופקד באיגרות חוב ממשלתיות, ועד היום - כשרוב הכסף הפנסיוני מושקע באופן חופשי במניות, אג"ח, קרנות השקעה ונדל"ן, לפי שיקול דעתם של מנהלי ההשקעות בשוק ההון. יצירת מוקדי הכוח האלה בשוק ההון יצרה גם מוקדים של ניצול לרעה של הכוח - הן משום שיש לא מעט פרצות בשוק ההון, והן משום שרשויות הפיקוח לא אוכפות את החוק באופן הדוק מספיק.



המצב בשוק ההון מחייב הגברה של האכיפה ונקיטת יד קשה נגד מפירי החוק. יש מספיק כלים לעשות זאת, ויש שני רגולטורים שזה תפקידם: הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, ויו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן. לשריג ולגושן יש הרבה מאוד עבודה לעשות כדי לנקות את שוק ההון הישראלי, והדרך לעשות זאת היא באמצעות אכיפה חזקה, ניהול מערכות מידע חכמות, ובעיקר - מוטיבציה להטביע את חותמם מתוך הכרה בחשיבות שוק ההון לתקינות חיי הכלכלה כאן.



בעוד שבשוק ההון יש רגולטורים, גם אם הם לא מגיעים לטפל בכל פרשה, בשוק הנדל"ן העסק הרבה יותר פרוץ ומופקר לשחיתויות. שם, לא פעם, השחיתות מתחילה מלמעלה. בשוק ההון קשה לטעון שדרגים פוליטיים בכירים מעורבים בשחיתות, ולו רק בשל העובדה שזהו ענף שבו אין משקל רב לפוליטיקאים בקבלת החלטות. לעומת זאת, כמעט כל החלטה משמעותית בענף הנדל"ן נגועה במעורבות פוליטית: הפשרת קרקעות, זכויות בנייה, לוחות זמנים, היתרים ואישורים - הכל עובר דרך ראשי ערים שמכהנים לעתים כיושבי ראש ועדות מקומיות, או דרך מהנדסי ערים שעובדים בכפיפות לראשי הערים. בשני העשורים האחרונים נחקרו עשרות ראשי ערים ומועצות מקומיות בחקירות, וכמה מהם הורשעו.



הנפשות הבוחשות בשוק הנדל"ן



לא היינו זקוקים לפרשת השוחד החדשה שנחשפה השבוע, שבה מעורבים מקורביו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, כדי להכריע בשאלה איזה ענף מושחת יותר. בשלב זה מדובר אמנם רק בחשדות בנוגע לבנייה בפרויקט הולילנד בירושלים, אבל זה הספיק לסגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט אברהם הימן, להגדיר את הפרשה כ"אחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר שידעה המדינה". השופט אף ציין כי "אם יתגבש חומר החקירה לכדי ראיות קבילות שיבססו כתב אישום, תרעדנה אמות הספים".



רשימת העצורים בפרשה מדגימה היטב מי הנפשות הבוחשות בשוק הנדל"ן הישראלי ומה עוצמת כוחם: עו"ד אורי מסר, מקורבו של אולמרט; מהנדס עיריית ירושלים לשעבר, אורי שטרית; אנשי העסקים הלל צ'רני, אליהו חסון ומאיר רבין; העסקן הפוליטי וחבר מרכז הליכוד עמרם בניזרי, שהוא גיסו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, ואנשי עסקים נוספים.



החקירה נמצאת בעיצומה ויש להניח שבימים הקרובים יתבררו פרטים וגורמים נוספים המעורבים בפרשה. גם בפרשות קודמות שבהן היו מעורבים ראשי ערים, מצאנו חיבור חזק ורקוב בין פוליטיקאים לאנשי עסקים ברמה המקומית, שהובילו בסופו של דבר להרשעת של כמה ראשי ערים.



? חיים ברביבאי, שכיהן כראש עיריית קריית שמונה, הורשע ב-13 מ-24 העבירות שיוחסו לו, לאחר שקיבל תרומות מקבלנים במהלך הבחירות המקומיות ב-2003. התרומות שימשו את ברביבאי לפירעון חובות, והכספים אף נרשמו כהזמנת עבודות של התורמים. לטענת הפרקליטות, עבירת השוחד התקיימה במסגרת תפקידו של ברביבאי כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, מה שאיפשר לו להעניק טובות הנאה עבור אנשי העסקים.



? ראש עיריית רחובות לשעבר, שוקי פורר, הורשע במסגרת עסקת טיעון בהפרת אמונים. פורר ביקש מהקבלן דודי כדורי לסייע בתרומות לכיסוי גירעון שנותר ממערכת הבחירות של 1998. כדורי ביצע אז עבודות תשתית ופיתוח עבור העירייה והיה פעיל במערכת הבחירות של פורר. בתמורה העבירה העירייה לכדורי, ללא מכרז, עבודות בסכום של כ-3.75 מיליון שקל.



? עודד המאירי, ראש עיריית צפת לשעבר, הורשע אף הוא בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים בקשר עם תמיכה בפרויקט של חברו הקבלן. הוא גם הודה כי דאג להוציאה היתרי בנייה לאותו פרויקט.



? לא רק ברשויות המקומיות פשה הריקבון, אלא גם במינהל מקרקעי ישראל בעצמו. עודד טל, שהיה מנהל מחוז מרכז במינהל, הורשע ב-2008 בקבלת שוחד והפרת אמונים בשלוש פרשיות שונות. אחת מהן היתה קשורה לחברה הקבלנית מגדל הזוהר, שזכתה ביתרונות והקלות במיזמי בנייה שונים. בית המשפט גזר עליו 45 חודשי מאסר בפועל.



במהלך השנים האחרונות נעצרו ונחקרו עוד ראשי ערים רבים, ולא פעם זה הסתיים ללא כלום. לעתים כי לא היתה עבירה, ולעתים כי לא ניתן היה להרשיע את המעורבים מחוסר הוכחות מספקות.



מה שברור הוא שמערכות הקשרים בין ראשי ערים שמוציאים הון עתק במערכות הבחירות כדי להיבחר, לבין קבלנים מקומיים שתלויים באישורי הרשויות בקבלת זכויות והיתרים, הן פוטנציאל מוצק ויומיומי לעבירות של שוחד ומרמה. אם הפרשה האחרונה של מתחם הולילנד היא אכן "אחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר שידעה המדינה", הרי שהיא עוסקת בליבת הפוטנציאל ההרסני הזה - של קשר בין הון לשלטון - שכל כולו על חשבון הציבור, ויש לקוות שהיא תשמש מפנה לאופן שבו מנוהל תחום הנדל"ן בישראל.



נ.ב.



ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מפסיק לדבר על שני המהלכים הכלכליים העיקריים שהוא מתכנן לקדנציה הנוכחית שלו: חיבור בין המרכז לפריפריה באמצעות סלילת כבישים ורכבות, ועשיית סדר בשוק הנדל"ן באמצעות צמצום הביורוקרטיה והגדלת היצע הקרקעות. כפי שהדברים נראים משלל החקירות של אנשי ציבור בתחום הנדל"ן, נראה שבמקרים מסוימים יודעים ראשי הערים ומקורביהם לקצר הליכים ביורוקרטיים בצורה יעילה מאוד.



המשימה של נתניהו היא לוודא שתוכניתו לקיצור הליכים ביורוקרטיים מיושמת באופן תקין לתועלת כל הציבור, ולא פותחת פתח למקורבים, עסקנים ומאכערים להגביר את פעילותם הנצלנית על חשבון הציבור.