שיטת הכוכבים של רשות המסים

>> כל איש יחסי ציבור יודע שללא מצלמות טלוויזיה, כותרות בעיתונים ומבזקים תדירים באינטרנט אף סלבריטאי לא יכול לשרוד. בתקופה האחרונה זכו כמה מהסלבריטאים בישראל למנת יתר של חשיפה תקשורתית, אלא שהפעם הנסיבות היו שונות לחלוטין: חקירה ברשות המסים בחשד להעלמות מסים.



האחרון ברשימת הסלבריטאים הנחקרים היה הזמר קובי פרץ, שבמארס - במקביל למסע הופעות גדול שלו - נעצר על ידי רשות המסים יחד עם אמרגנו בחשד להעלמות מס בהיקף של כ-5 מיליון שקל. הוא לא היחיד: לאחרונה נהפך הספורט מוקד התעניינות של חוקרי רשות המסים, לאחר שהתאבדות מנהל מכבי תל אביב לשעבר, מוני פנאן, העלתה על פני השטח שאלות לגבי העלמות מס של שחקנים, מאמנים ושופטים.

כפי שמסתמן, ימשיכו המצלמות לתקתק במסדרונות רשות המסים ובתי המשפט גם בקרוב. ברשות מצהירים, שלא לייחוס, כי האמנים סומנו כיעד מרכזי ב-2010. לפי מקור ברשות, בכל שנה נבחרים פלחים באוכלוסייה, וכעת האמנים הם היעד.



לא סוד הוא שהמלחמה במעלימי המס אינה נעשית במלוא העוצמה, בלשון המעטה. מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, גילה באחרונה בראיון ל-themarker כי רק 4% מכלל תיקי העצמאים ייבדקו לעומק ב-2010, ואילו בשאר המקרים תתקבל עמדת הנישום. ובמספרים גולמיים: 450 מפקחי מס יבדקו לעומק כ-40 אלף תיקים, מתוך כמיליון שיטופלו ברשות.



ההחלטה למקד את המלחמה באמנים תעלה באורח חד את מספר האזכורים של חוקרי הרשות בכלי התקשורת, מה שמעלה את השאלה: האם חקירות הסלבריטאים הן דבר שבשגרה, או שמא חוקרי הרשות מעוניינים להתבשם גם הם מהסיקור התקשורתי הרחב.



התשובה תלויה כמובן בזהות המשיב. ברשות מצהירים מיד: "אנחנו עוסקים בעשייה. החקירות היו ונשארו ענייניות". ואולם אם שואלים את נציגי הסלבריטאים - עמדתם שונה לחלוטין.



אבק של כוכבים



במקרה של פרץ ואמרגנו יוחאי יעיש, לעורך דינו של יעיש, עמית בר-טוב, יש גם טיעונים ברורים. לטענתו, בנובמבר 2009 חתם יעיש על הסכם מס אזרחי בנוגע לשנים 2005-2009. בינואר השנה בוטל ההסכם לאחר שיעיש כבר העביר שלושה תשלומים. "אנו רואים בכך מעין ספין תקשורתי של רשות המסים", אומר בר-טוב. "סגרו כבר את השומות נגד יעיש, ובגלל הרצון לפוצץ את זה בתקשורת עם פרשת פרץ החליטו לבטל את ההסכם האזרחי ולפתוח בחקירה פלילית". ברשות עצמה מסרבים להתייחס לפרטים שנמצאים בהליך חקירה.



עו"ד חיים לוי, שמייצג את פרץ, אומר כי בפרשה, חוץ מהודעת הדוברות, היו הדלפות של חומרי חקירה והדבר זיהם את תהליך החקירה. "ניתן ראיון לתקשורת בעילום שם ובעיוות קול של מישהו מהרשות. פניתי בעניין למנהל הרשות ועדיין לא התקבלה התייחסות עניינית. לוי סירב להתייחס באופן ספציפי להליך המתנהל בעניין פרץ.



אחד מעורכי הדין שייצג כמה סלבריטאים שהסתבכו בחקירות במס הכנסה, בהם הזמר ליאור נרקיס, הוא אבי גרוס. "במידה מסוימת, רשות המסים עובדת על יחסי ציבור יותר מעל גביית מס", טוען גרוס. "יכול להיות שיש בכך מן ההיגיון. בכתבה אחת בתקשורת הרשות משיגה יותר מכמה מאות אלפי שקלים שהיא מצליחה לגבות מאדם ספציפי. אבל זה עדיין לא מצדיק את העובדה שרשות המסים ממהרת מדי כבר בשלבי החקירה להאדיר ולפאר. יש לא פעם תחושה שמחלקת החקירות מחפשת את הפרסום המיידי, ואחר כך לא מעניין אותה כלום".



"לא מחפשים מפורסמים בכוונה"



"אני לא חושבת שמחפשים מפורסמים בכוונה", טוענת טלי ירון-אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר שבעצמה הסתבכה באחרונה בחקירה בשל הפרה לכאורה של חוק הצינון. "אני חושבת שכשמגיעה חקירה של מפורסם עומדים מול שני דברים סותרים: האחד, היכולת ליצור הרתעה באמצעות התעניינות תקשורתית. מצד שני יש לנהוג במשנה זהירות בסיטואציה כזו, כי אתה עלול להעליל על מישהו על לא עוול בכפו, ולאחר שזה יצא לתקשורת זה כבר מאוחר מדי. צריך למצוא את האיזון. זה לא רע להשתמש בתיקים כהרתעה, אך רק במקרים שבהם אתה משוכנע בחשד כדי לוודא שאתה לא גורם עוול. צריך להיזהר".



אחת הטענות שמעלים סניגורים היא שרשות המסים מתעמרת שלא לצורך בידוענים, כשהיא מכריחה אותם להגיע לבית המשפט - שמהווה הזדמנות מצוינת לצילום - להשתחרר שם בערבות. החוקרים מסבירים זאת בדרך כלל בכך שבית המשפט יכול לשחרר בתנאים שלא ניתן לשחרר ביחידה החוקרת. למשל, סכום הערבות שבית המשפט יכול לאשר הוא גבוה יותר.



כבר ב-2000 נעשה צעד כזה: הזמר מושיק עפיה נעצר בחשד להעלמת הכנסות של מאות אלפי שקלים מהופעות. בפרסומים דווח על יגואר ודירת יוקרה שרכש הזמר הצעיר. עפיה הכחיש את החשדות. במקרה של עפיה, למס הכנסה (לפני איחוד רשויות המס) היה חשוב כבר אז להציג אותו בבית המשפט, אף כי היה ברור שהוא ישוחרר בערבות.



"ברור לחלוטין שאת המפורסמים אף פעם לא משחררים אצל פקיד השומה. הם צריכים להגיע לבית משפט", טוען גרוס. ברשות המסים מכחישים כי הדיון בבית המשפט נעשה כדי לנפח את סיקור הפרשה: "במהלך השנה נעצרים ומשוחררים בבתי המשפט מאות חשודים וכמות דומה נעצרים ומשוחררים במשרדי החקירות. מטבע הדברים התקשורת מתמקדת בעיקר בדמויות המוכרות והמתוקשרות - הזוכות לחשיפה תקשורתית גדולה יותר".



ואולם בניגוד לעמדה הרשמית של רשות המסים, ירון-אלדר מודה כי ידוענים מובאים לבית המשפט כדי לגזור את הקופון התקשורתי. "בבית משפט זה תופס פרסום. הבעיה היא מקרים שבהם זה נגמר רק בחשד ואז יש פגיעה קשה באנשים. אם החשד הוא מבוסס אז אתה משיג גם הרתעה דרך הפרסום. הפרסום אינו לרעת הציבור".



"בחקירות רגישות, בייחוד כשמדובר באנשים מוכרים, ניתן להימנע מהפסטיבל התקשורתי הנלווה לפרוצדורה הטכנית של השחרור בערבות", אומר עו"ד לוי. "לעתים הנזק שנגרם לאותו איש מוכר הוא חמור לאין שיעור מהחשדות המיוחסים לו".



"זה נדיר שהמפורסם ישוחרר ביחידה החוקרת", אומר עו"ד רון רוטשילד, שייצג את כדורגלן העבר איציק זוהר בחקירותיו במס הכנסה. "כל הסיטואציה בשלב המעצרים והחשדות - כשהכל נחשף - ראויה לעבור סינון מחדש בחוק".



"מה עם הזמרים האשכנזים?"



למרות הטענות של באי כוחם של הידוענים על מסע יחסי הציבור של הרשות, רבים מודים כי קיימת בעייתיות רבה בנוגע לניהול הכספי ודיווח המסים בתחומי האמנות - ובעיקר בנוגע לזמרים. שיטת הכסף מתחת לשולחן, שהיתה נהוגה במקומות שונים, נהפכה ליעד העיקרי במלחמה של רשות המסים.



לדברי גרוס, הבעיה נוצרת במקרה של אנשים שמזמינים לאירועים פרטיים כמו חתונות, ורוצים לשלם במזומן תוך הפחתת המע"מ או הנחה נוספת. "כיום האמרגנים מוציאים חשבונית על כל הדברים האלה. גם על תשלום במזומן. לכן גם אם נדמה שהועלם מס, לא הועלם", מבהיר גרוס את שיטת העבודה.



לדבריו, "כולם מזועזעים שנתפסו אצל קובי פרץ מיליון שקל במזומן. אני בטוח שיש אצלו חשבוניות על כספים במזומן של יותר ממיליון שקל". הבעיה, לפי גרוס, נעוצה בהתנהלות האמרגנים: "האמן לא תמיד יודע כמה כסף נכנס והוא גם לא זה שלוקח את הכסף".



גם אם אין רבים שיגידו זאת במפורש, החשדות נגד פרץ והעובדה שבעבר נחקרו עפיה ונרקיס מעלים מחשבות ישנות על אפליה. "לצערי הרב אנו רואים שהאמנים שנעצרים ונבדקים הם אמנים מזרחיים. האם האשכנזים אינם מעלימים מסים?" שואל עו"ד בר-טוב.



מנהלת יחסי הציבור של פרץ, שרית בירן, מתמחה בזמר מזרחי בעשור האחרון. עם לקוחותיה במשך השנים נמנים רון שובל, יואב יצחק, איציק קלה ועידן יניב. "לא זכור לי, לפחות לא בתקופה שאני עוסקת בתחום, לא כותרת ולא פרשה שקשורה לרשות המסים אצל אלה שלא שייכים לז'אנר המזרחי. למה לא דופקים אצל שלמה ארצי בשש בבוקר כדי לחפש כספת? אני לא זוכרת כותרות על חשדות נגד שלום חנוך. אני לא חושבת שהוא העלים, אך אני לא זוכר שמישהו בדק את האמנים האלה, בוודאי שלא בפומבי. אני זוכרת כותרות גדולות על איציק קלה, ליאור נרקיס ויואב יצחק. אני לא זוכרת כותרות על ריקי גל, רמי קליינשטיין או יהודית רביץ".



ברשות המסים דוחים על הסף את הטענה לגזענות. גם עו"ד גרוס דוחה אותה על הסף: "אני מזועזע מאמירה כזו. מה לעשות שאמנים מזרחיים מוזמנים יותר להופעות מאשר אמנים אשכנזים. ויש לי הודעה חגיגית: הכוכבים המזרחיים הגדולים עובדים כולם בלבן. אתה לא יכול להזמין את אייל גולן ושרית חדד ולשלם שחור. נגמרו הימים האלה".



ההכרעה - מוסתרת מהעין הציבורית



המבחן האמיתי לשאלה אם החקירות נגד האמנים הן מוצדקות או לא הוא ההכרעה הסופית: האם אכן נפסק כי היתה העלמת מס, או שמא התיק נסגר בלא כלום. רוב המקרים של סלבריטאים שנחקרים ברשות המסים ואף נעצרים לא מגיעים בסופם לפרסום בתקשורת, וגם ברשות עצמה לא מנדבים כיום פרטים בעניין.



בדרך כלל מעדיפים החשוד, הרשות ובעיקר עורך הדין שלו להימנע מלהיסחב בבתי המשפט ולסגור את התיק הפלילי בכופר - תשלום סכום כסף לאוצר המדינה במקום משפט פלילי.



בשנה האחרונה התקבל שינוי משמעותי - כך שהסכמי כופר יפורסמו באופן פומבי. אז ייתכן שבקרוב נהיה חכמים יותר ונדע כיצד באמת נסגרו כל אותם תיקים של סלבריטאים שהתפוצצו בקול תרועה גדולה.