יוזמה לרפורמה בביה"ד לעבודה: ההרכבים יצומצמו, יורחבו הסמכויות של דן יחיד

>> משרד המשפטים יוזם תיקון לחוק בתי הדין לעבודה במטרה לייעל את פעולתם. התיקון כולל בין היתר צמצום של מספר השופטים בחלק מהדיונים, הרחבת הסמכויות של דן יחיד ושל הרשמים והקשחת הקריטריונים למינויים של נציגי הציבור מטעם המעסיקים והעובדים, המכהנים לצד השופטים בבתי הדין.

על פי הצעת החוק, המתבססת על המלצות ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, בית הדין הארצי לעבודה יתכנס בדרך כלל בהרכב של חמישה אנשים - שלושה שופטים ושני נציגי ציבור. ואולם בעניינים מסוימים, כמו ערעורים על פסקי דין של בתי דין אזוריים וערעורים על החלטה של ועדה רפואית במוסד לביטוח הלאומי, יישבו בדיון שלושה שופטים בלבד, ללא נציגי הציבור. כמו כן, לרשם בית הדין תהיה הסמכות לדון בתובענה כספית שבין עובד למעסיקו הנוגעת לזכויות של העובד, עד לסכום של 39.2 אלף שקל.



תוארו של סגן נשיא בית הדין ישונה, על פי הצעת החוק, למשנה לנשיא. שינוי התואר יאפשר למשנה לנשיא לקבל סמכויות הנתונות לנשיא והוא יפעילן במצב שהנשיא נעדר מסיבה כלשהיא מבית הדין.



כמו כן, מעתה יהיה קשה יותר להתמנות כנציג המעסיקים או העובדים בבתי הדין לעבודה. כיום הם ממונים על ידי שרי המשפטים והתמ"ת, לאחר התייעצות עם ההסתדרות והמעסיקים. אם יתקבל התיקון לחוק, בחירת נציגי הציבור תיעשה על ידי ועדה מייעצת בהרכב של חמישה חברים: שופט בדימוס של בית הדין הארצי או האזורי לעבודה, שיכהן כיו"ר הוועדה, נציג משרד המשפטים, נציג משרד התמ"ת, נציג ההסתדרות ונציגי ארגוני המעסיקים.



כנציג ציבור יוכל להתמנות רק מי שהוא בעל ניסיון או ידע בתחומי העבודה או הביטחון הסוציאלי. מי שגילו יותר מ-73 לא יוכל להתמנות כנציג ציבור, ובכל מקרה נציג ציבור לא יוכל לכהן מעבר לגיל 75. עם זאת, אם נציג הציבור החל בדיון לפני שהסתיימה תקופת כהונתו והדיון עדיין נמשך, האיש יוכל להמשיך בדיון לתקופה של עד שישה חודשים בלבד ממועד סיום כהונתו.



במקביל תורחב סמכותו של שופט שהוא דן יחיד. כיום הוא משמש בתפקיד זה בתביעות שעניינן הביטוח הלאומי. לפי החוק המוצע, סמכות השיפוט של דן יחיד לא תוגבל רק לנושאים הקשורים למוסד לביטוח לאומי, אלא לכל סוגי התביעות הנידונות בבתי הדין. עם זאת, סמכות זו לא תחול על סכסוכי עבודה בארגונים.



נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, מציע להרחיב את המיני רפורמה בבתי הדין ולבטל כליל את כהונתם של נציגי הציבור בבתי הדין האזוריים לעבודה ולהמשיך את כהונתם של נציגי הציבור רק בבית הדין הארצי, כדי להביא, כדבריו, לייעול נוסף של גוף שיפוטי זה.



ועדת זמיר הוקמה בעקבות דרישתו של לין ב-2003 לבטל את קיומו של בית הדין הארצי לעבודה ולמזגו בתוך בתי המשפט המחוזיים. לין טען אז שקיומו של בית הדין הארצי מיותר, אך מאחורי המהלך הסתתר זעם מצדו על הקו שנקט נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר, שהתאפיין בפסקי דין נגד המעסיקים ולטובת העובדים.