דרושים: מחסומים תכנוניים למפלצות

>> בעקבות החשדות בפרשת "הולילנד", הועלו 2 טענות סותרות בקשר לרפורמת התכנון והבנייה שמקדמת הממשלה בימים אלה. הראשונה גורסת, שהרפורמה תסייע למנוע מצב שבו יזם זוכה להטבות מופלגות בזכויות בנייה תמורת שלמונים ו/או טובות הנאה. השנייה טוענת בדיוק להיפך - הרפורמה תקל על ביצוע מעשים כאלה. לא בטוח שלאמירות הללו יש תוקף.

ההחלטות והאישורים הסופיים לפרויקט הולילנד, כמו גם לגבי פרויקטים גדולים אחרים שעוררו סערות ציבוריות כמו המרינה של הרצליה, מגדלי חוף הכרמל בחיפה והתחנה המרכזית בתל אביב, ניתנו בסופו של דבר על ידי הוועדות המחוזיות ולא המקומיות - אף שבדיון הציבורי האחרון הצטיירו הוועדות המחוזיות דווקא כוועדות מקצועיות יותר.



מה קורה בוועדות הללו? במליאות שלהן יושבים פוליטיקאים, בדרך כלל ראשי היישובים שנכללים במחוזות הרלוונטיים, ולהם יש חשבונות ושיקולים משלהם, שלא בהכרח תואמים את עקרונות התכנון הנכון. בזמנו עסק themarker רבות בניסיונו של עופר הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר, לקדם מיזם מלונאי ליד בנימינה בלב שטח חקלאי פתוח, בניגוד לשתי תוכניות מתאר ארציות.



לכאורה תוכנית כזו היתה אמורה ליפול כבר בשלבי הבדיקה המקצועית הראשונים שלה, שבוצעו לפני כעשר שנים. העובדה היא, שבסיוע חברי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, בהם ראש מועצת בנימינה אריה זיתוני וראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, התוכנית שבה ועלתה על הפרק מדי זמן, וב-2002 אף הופקדה.



רק לפני שנה וחצי ירדה התוכנית המופרכת הזו מעל הפרק באופן סופי, וגם זה קרה רק לאחר שרשות העתיקות, אחד מהגופים החזקים בישראל בתחום התכנון והבנייה, הודיעה כי במקום יש אתר עתיקות, ולפיכך היא מתנגדת לפרויקט.



התוכנית אמנם נקברה, ואולם התהיות לגבי ההתנהלות סביבה חיות וקיימות, וצריכות להוות תמרור אזהרה, שאין מדובר בוועדה כזו או אחרת, או בחוק כזה או אחר, אלא באווירה שהכל אפשרי. הכל, כולל תוכניות מתאר ארציות, ניתן להתמקחות ולהתחכמות. לא קיים בישראל מצב בו הפוליטיקאים או היזמים עומדים מול חומה תכנונית בצורה, ואינם יכולים לנסות ולקדם בדרכים שונות ומשונות תוכניות פסולות.



אחד ממנגנוני הבקרה על המצב הפסול הזה הוא מנגנון הפיצוי לשכנים ששווי נכסיהם נפגע עקב התוכניות המוגזמות. מנגנון זה אמור, בתיאוריה, להרתיע את הוועדה המקומית מלאשר ליזמים תוכניות פרועות שאינן מתחשבות בסביבתן. בפועל מה שקורה זה, שבמקום לדכא את היזמים, מדכאים פעם אחר פעם את השכנים, מציגים אותם כמכשילים את פיתוח העיר ומנסים למצוא דרכים שימנעו מהם לתבוע את הפיצויים; או שבמקרה שיקבלו - להפחיתם. תופעה זו רק מעודדת את הדינמיקה הגרועה שמתקיימת בעולם התכנון והבנייה הישראלי.