פרשת הולילנד והפער החברתי

>> האופן הבולט והמזדקר לעין שבו ממחיש פרויקט הולילנד את השחיתות ההולכת ונחשפת ברקע הקמתו, מחדד את המחיר החברתי של השחיתות בישראל. נתוניה של העיר ירושלים והמחקרים הבינלאומיים על השחיתות והשלכותיה מהדהדים תובנה ברורה: הבירה הענייה היא כר פורה לשחיתות כזו.



הכסף הגדול בנדל"ן, יחד עם היות הנדל"ן משאב בבעלות קולקטיבית המנוהל באמצעות ידה הביורוקרטית של המדינה המחזיקה את ברז ההיתרים, היא הזמנה לשוחד שיחליק את היד שעל הברז. מחקר שנערך בקרן המטבע העולמית ב-1998, בערך בתקופה שבה הגיעה לשיא פריחתה השחיתות בפרויקט הולילנד, הראה כי שחיתות רק מגדילה את הפערים החברתיים ומביאה לגידול בעוני.

סין, מדינה נוספת שבה הקולקטיב מחזיק בקרקעות, עוברת בעשור האחרון אורבניזציה מוגברת שבמהלכה מועברות עוד ועוד קרקעות בשטחים עירוניים לידי יזמי פיתוח. חוקרי תהליכים חברתיים-כלכליים בסין מצביעים על השימוש של הפוליטיקאים שם בטענה כי העברת העושר ליזמים פרטיים נעשית "לטובת הציבור". בפועל, פעילות זו מעשירה את כיסם של מעטים, מגבירה את הקיטוב החברתי ומחריפה את משבר האמון החברתי במרכזים העירוניים של מדינת הענק.



הרטוריקה של "טובת הציבור" היתה גם בפרויקט הולילנד. לפי הפרסומים, לחץ ראש העיר ירושלים, אהוד אולמרט, לקדם את פרויקט הולילנד בטיעון שחיזוק האוכלוסייה החילונית האמידה יביא לירושלים הכנסות גבוהות יותר מארנונה שיופנו לרווחת האוכלוסיות החלשות בעיר.




חקירות שנמשכות שנים



בפרקליטות המדינה הבינו בסוף שנות ה-90 שהנדל"ן הוא קרקע פוריה לעבירות שוחד והקימו צוות פרקליטותי מיוחד לקדם חקירות פליליות בתחום זה. ראשי הצוות הראשון - עורכי הדין יהושע רזניק וז'ק חן - כבר פרשו מזמן מהפרקליטות ועברו לשוק הפרטי. הצלחתו הגדולה של הצוות היתה במיצוי פרשת בכיר מינהל מקרקעי ישראל, עודד טל, והעמדתו לדין בעבירות שוחד.



טל הואשם בשלוש פרשיות שוחד שאירעו בשנים 1998-2000. הוא הורשע ונידון ל-45 חודשי מאסר בפועל. בשנה שעברה נדחה הערעור שהגיש. טל הורשע בקבלת שוחד מדודי אפל, אך מעניינת יותר דמות אחרת בפרשה: אביגדור קלנר. קלנר, שנעצר בפרשת הולילנד, היה עד תביעה במשפטו של טל, שלפי כתב האישום פנה לקלנר וביקש ממנו לסדר עבודה לאשתו בתמורה לקידום שינוי ייעוד בקרקע שלקלנר היה עניין בה. קלנר היה אז יו"ר פועלים השקעות והוא העביר את עניין רעייתו של טל לחברה-נכדה, טלדור, ושם הועסקה אשתו של טל. שופט השלום, דן מור, כתב בפסק דינו של טל: "אמנם לא הוגש כתב אישום נגד קלנר וקלנר לא נדרש להתגונן בבית המשפט נגד האשמתו במתן שוחד, אולם על פני הדברים אין הוא אלא נותן שוחד".



חקירת פרשת עודד טל מפתיחתה ועד למיצוי הדין נמשכה כעשור שנים. מורכבותן של חקירות שוחד בכלל, הצורך במקורות מידע, בהאזנות סתר ובמסמכים מפלילים גורמת לחקירות אלה להתמשך. גם פרשת הולילנד תצריך חודשים ואף שנים עד מיצוי הדין עם האשמים, אם בכלל.



כדי להגדיל את הסיכוי לחשוף שחיתויות צריך יותר מקורות מידע. גם בפן זה התקדמות הדמוקרטיה שלנו לוקה בחסר. ב-2002 פירסם החוקר רודיגר אהרנד מחקר שנערך עבור ה-oecd ובדק את הקשר בין חופש העיתונות, חינוך ושחיתות. נמצא כי במדינות שבהן חופש העיתונות ירוד והחינוך ירוד, ניכרת רמה גבוהה יותר של שחיתות. ההסבר לכך גם הוא מובהק - העיתונות היא חושפת שחיתויות מרכזית, ועומק החינוך מבטיח כי הציבור מבין את חומרת הפגיעה בזכויותיו ונלחם עליהן.



כפי שכל המתבונן בפרויקט הולילנד יודע לומר שמשהו פה מסריח, כך מבין כל המביט בנתונים הסוציו-אקונומיים העלובים של ירושלים, המובילה במדדי העוני, כי זו העיר המובטחת שבה יכול לקום פרויקט כזה.