לשים סוף לפרות הסלולריות החולבות

>> חברות הסלולר הישראליות לא אוהבות שקוראים להן פרות חולבות. הדימוי של פרה אינו מתאים לתדמית התחרותית שהן מנסות לשדר כלפי לקוחותיהן וכלפי המשקיעים בשוק ההון הסוחרים במניותיהן. גם המלה "חליבה" אינה נוחה להן. היא מצביעה על חוסר האונים שבו שרויים לקוחות הסלולר, ועשויה (רחמנא לצלן) לעורר מתרדמתו ההיסטורית את משרד התקשורת, שמזניח כבר שנים את תפקידו לייצג את הצרכנים מול ענקי התקשורת.

דוגמה טובה לחליבה האמורה, שמתרחשת ברציפות גם עכשיו כאשר אתם קוראים שורות אלה, היא דמי הקישוריות. חברות הסלולר נהנות בכל שנה מהכנסות מצרפיות של כ-3 מיליארד שקל מדמי הקישוריות. מדובר במקטע שאינו תחרותי בעליל. לקוח שמתקשר לחברו הנמצא ברשת אחרת, לא יכול לבחור האם לשלם את דמי הקישוריות או לא. תשלום זה נגבה ממנו אוטומטית כמו מס במקור. לפיכך, מצא משרד התקשורת לנכון לפקח על התעריף הזה ולכפות על חברות הסלולר תעריף קבוע שמשקף את העלות שלהן בלבד.



הבעיה היא שהתעריף הזה לא שיקף מעולם רק את העלות, אלה היה תמיד מקור לרווח מונופוליסטי בעבור החברות. כדי לייצר דקה של שיחה נכנסת, לחברות הסלולר אין כמעט הוצאה.



כבר שנים מספק משרד התקשורת לחברות הסלולר רווחים עודפים, ובמיוחד מאז מארס 2008 שבו הפסיק להפחית את הקישוריות, זאת למרות ההמלצה של ועדת גרונאו הנשכחת.



ב-2004 קבעה חברת מחקר כי עלות הקישוריות היא 15 אגורות. המשרד התקפל ברגע האחרון וקבע כי התעריף שייגבה מהלקוח יעמוד על 22 אגורות. מאז הוא עודכן, כלפי מעלה כמובן, ל-25 אגורות.



כל אגורה נוספת שנתן המשרד לחברות, סיפקה להם מאות מיליוני שקלים של רווח עודף על חשבון הצרכנים. הפעם אסור לשר התקשורת משה כחלון לחזור על הטעות הזאת. כל אגורה שייתן לחברות הסלולר מעל תעריף של 5 אגורות לדקה, תהיה התקפלות מצדו.