"הבנקים בברזיל ובטורקיה משנים את מפת הבנקאות"

>> "ההתאוששות החלה ב-2009, אבל גם 2010 תהיה מאתגרת; רבים מודאגים ממצבה של יוון וחוששים גם מדעיכת המומנטום בסין; כל עוד קיימת אי-בהירות בנוגע לעתיד, ישרור חוסר ביטחון בשווקים" - אומר אנדרו גזיטואה, מנהל בנקאות ההשקעות באירופה, במזרח התיכון ובאסיה של מריל לינץ'.



גזיטואה הצטרף למריל לינץ' ב-1989. בין 1992 ל-1999 ניהל את בנקאות ההשקעות של הבנק באירופה. ב-1999 עזב את מריל לינץ' ושב אליו ב-2007 כדי לנהל את תחום בנקאות ההשקעות בעולם. במשבר הפיננסי נרכש מריל לינץ' על ידי בנק אוף אמריקה.

האם המשבר ביוון מלמד משהו על מצבן של מדינות נוספות באירופה, כמו ספרד ופורטוגל?



"יש מדינות נוספות באירופה שמצבן בעייתי. עם זאת, המצב ביוון, לדעתי, לא גרוע כמו שחושבים, וההשפעה שלה על התמ"ג האירופי לא מאוד משמעותית. קיימות בעיות דומות באירלנד ובפורטוגל, וגם ספרד ואיטליה ניצבות בפני אתגרים כלכליים, אבל שונים. רק הזמן יגיד אם המדינות האלה יצליחו לחזור לעצמן - הרי היבטים מסוימים של המשבר הם יותר פסיכולוגיים מאמיתיים".



אין חשש שגוש היורו פשוט יתפרק כתוצאה מחילוקי הדעות בנוגע להצל מדינות כמו יוון?



"אני לא מאמין שמדינות ינטשו את גוש היורו - אבל בהחלט יש כאבי גדילה".



הזדמנויות ברוסיה



האם אתה חושב שמגמת המיזוגים והרכישות בענף הבנקאות תימשך?



"אני מאמין שהמגמה הזו תימשך ברחבי העולם. בנוסף, בנקים ימכרו פעילויות שאינן בתחום הליבה שלהם. מה שמנע את המגמה הזו עד עכשיו היה החשש ממצב הבנקים שהיו מועמדים לרכישה - אבל זה עשוי להשתנות, בעיקר במדינות אירופיות כמו צרפת ויוון".



מריל לינץ' עצמו נרכש בשיא המשבר על ידי בנק אוף אמריקה ב-50 מיליארד דולר. איך מתקדם המיזוג בין שני בנקי ההשקעות?



"בעיני, המצב כיום הוא חיובי - שני הבנקים משלימים זה את זה. בנק אוף אמריקה היה חזק מאוד בארצות הברית ובבנקאות הפרטית, ומריל לינץ' היה דומיננטי בשוק הבינלאומי ובמגזר העסקי. אנחנו משתמשים בהון שיש לנו כעת בצורה טובה יותר, כשחלקו מגיע מבנק אוף אמריקה. אני חושב שבנקודה מסוימת מריל לינץ' היה צריך לחבור לבנק אחר בכל מקרה, אבל אילולא המשבר העיתוי והגוף שאליו מריל היה חובר היו עשויים להיות שונים. אחד הדברים החשובים לבנקי השקעות כרגע הוא מאזן חזק, והחבירה לבנק אוף אמריקה סייעה לנו בכך. להערכתי, המודל הזה יאומץ בעוד בנקים".



באילו מדינות וענפים אתה מזהה כרגע הזדמנויות?



"יש הזדמנויות בשווקים המתפתחים; מבחינה ענפית, אני בהחלט רואה הזדמנויות בענפי הבנקאות, המשאבים הטבעיים והטלקום. גם ברוסיה יש הזדמנויות. עד כה, השנה, היקף העסקות שלנו הכפיל עצמו באזורים האלה".



באילו מדינות היית ממליץ להשקיע בענף הבנקאות?



"בברזיל יש כמה בנקים גדולים, אפילו יותר מאלה שבמערב, וגם בטורקיה פועלים בנקים גדולים - זה בהחלט משנה את מפת הבנקאות הבינלאומית. הבנקים האלה יישמו לקחים מהמשברים, כשחלקם היו קרובים לפשיטת רגל, ולכן הם זהירים ושמרניים יותר מבנקים במערב. בנוסף, הם ממוקדים מאוד ונשארים בתוך המדינות שלהם, כי יש בהן הזדמנויות צמיחה מקומיות. אחת מהבעיות של הבנקים האירופיים היתה שלא היה להם לאן לגדול במדינה שלהם - ולכן הם יצאו החוצה".



אין סכנה שהבנקים האירופיים ייכנסו למדינות האלה ויגבירו שם את התחרות?



"הבנקים הזרים כבר נכנסו לשם, ויש תחרות בבנקאות ההשקעות. עם זאת, בבנקאות הפרטית קשה להתחרות שם - זה בלתי אפשרי כמעט לבנק זר להקים עשרות סניפים ולפתח בנקאות פרטית. האתגר בטורקיה הוא הפוך דווקא: כמה מהבנקים הזרים רוצים למשוך כסף חזרה למדינות שלהם, מאחר שהתחרות שם גברה מאוד".



דיברת על הזדמנויות ברוסיה, באילו תחומים?



"רוסיה עברה תקופה קשה בשנים האחרונות, אבל עדיין ניתן למצוא בה תחומים אטרקטיביים, כמו בענף הסחורות. חובה של רוסיה תפח מאוד משום שמקבלי ההחלטות חשבו שהם הולכים לקראת צמיחה - כעת הם מנסים לצמצם את החוב. כמה מהחברות הרוסיות הבינו את הבעיות והן מסתכלות כעת יותר ויותר לכיוון השווקים במזרח, בעיקר בתחום הסחורות".



ומה לגבי ענף הבנקאות ברוסיה?



"בענף הבנקאות נתנו הלוואות לאנשים שלא היו צריכים לתת להם, אבל עכשיו המצב מתייצב. הממשלה הרוסית מעודדת כניסה של בנקים ומשקיעים זרים, ובהחלט יש הזדמנויות למשקיעים זרים. הבנקים הרוסיים לומדים עכשיו לנהל סיכונים בצורה טובה יותר, כשהכניסה של בנקים זרים תעודד את הצמיחה במדינה ותגביר שם את השקיפות. רוסיה היא מדינה גדולה עם הרבה משאבים, שיש לה לאן לגדול - ואנחנו מאוד אופטימיים לגביה".



בתקופה האחרונה עלו יוזמות בחקיקה האמריקאית להגבלת גודלם של הבנקים ותחומי הפעילות שלהם, כמו חוק וולקר. איך זה ישפיע על הענף?



"עדיין מוקדם לדעת כיצד זה ישפיע על הבנקים האמריקאיים, אבל אין ספק שהם יהיו רווחיים פחות מבעבר. התשואה על ההון עשויה להיות דומה דווקא למודל הישראלי - ברמה של 8%-12%. בנקים ייהפכו לנמל מבטחים עם תשואה ודיווידנדים קבועים, אבל לא יניבו תשואות כמו בעבר. עד שלא נדע מה קורה עם דרישות ההון העצמי לענף הבנקאות האמריקאי, ההלוואות שם לא יתאוששו, מה שגורם לכך שיותר ויותר חברות מגייסות כסף בשוק ההון. רבים מנסים לנצל את המצב, בעיקר את הריבית הנמוכה, כדי לגייס כסף - מה שמוביל להזדמנויות באזורים נוספים בעולם".



"יש בישראל אנשים טובים"



ומה בנוגע לישראל?



"ישראל יצאה באחרונה מהשווקים המתעוררים. האתגר יהיה המעבר מ'הילד המועדף' של השווקים המתעוררים לחלק קטן מהשווקים המפותחים. אבל חברות טובות הן חברות טובות בכל מקרה, ויש בישראל אנשים טובים בהרבה תחומים - והעתיד בהחלט מבטיח מבחינה כלכלית. לנו, במריל לינץ', ישראל חשובה מאוד והמחויבות שלנו עמוקה. יש לנו יותר אנשים בישראל ואנחנו מזהים פה הזדמנויות".



ואיך אתה רואה את הבנקאות הישראלית?



"בניגוד למצב ברחבי העולם, הבנקים הישראליים עשו עבודה טובה ושמרו על יציבות, לפחות רובם. האתגרים המרכזיים שמצפים לבנקים בישראל, לדעתי, הם הריכוזיות והשמירה על שולי הרווח בענף לאורך זמן".