>> על פניו נראה שהרפורמה המוצעת במס שבח היא חיובית, שכן מדובר במס שיוטל על משקיעים ו"מרבי נכסים", אך המציאות בתחום היא שכמעט שום דבר אינו יוצא לפועל כפי שיוזמיו מתכננים מלכתחילה.
מס שבח מקרקעין מוטל על הרווח הכספי שמפיקים בעלי דירות כתוצאה מרכישת ומכירת מקרקעין. לדוגמה, אדם שרכש דירה במיליון שקל ומכר אותה לאחר זמן מה ב-1.5 מיליון שקל, הפיק עליה רווח של חצי מיליון שקל - שעבורם עליו לשלם מס. גם מכירת תאגיד שמחזיק בנדל"ן תחויב בתשלום מס שבח.
על פניו, העיקרון של חישוב השבח (מחיר המכירה פחות מחיר הרכישה) פשוט. ואולם מאחר שמדובר בחוק שנמצא בספר החוקים כבר מ-1963, נוספו לו עם השנים טלאים ושינויים רבים ומערכות של חישובים נלווים ופטורים שונים ומשונים, שהפכו אותו לחוק סבוך מאוד, עם פרשנויות רבות. כך, הפעולה הפשוטה לכאורה של חישוב הרווח שנוצר לבעל דירה הפכה למשהו שמצריך ליווי צמוד של עורך דין ורואה חשבון. מעט עורכי דין הצליחו לגרוף לכיסיהם הרבה כסף בשל התמחותם בחוק הזה, על כל הפרצות והבעיות שבו.
וזו הבעיה שרשות המסים עלולה להיתקל בה, במקרה הזה: משקיעי הנדל"ן הם גם אלה שנהנים משירותיהם של רואי החשבון ויועצים המשפטיים המובחרים, והם אלה שמיטיבים לתכנן את תשלומי המס שלהם יותר מאחרים. במבנה הסבוך של החוק כפי שהוא כיום, לא יהיה זה בגדר הפתעה אם יתגלה כי המשקיעים מוצאים לעצמם דרכי מילוט מתשלום המס, ושהכנסות המדינה ממסים עקב השינוי הזה יהיו קטנות מהמצופה.
אל תצפו למהפכה
אריק מירובסקי
12.4.2010 / 7:06
