ביטול הפטור ממס שבח - מיסוי עשירים ריאלי

דו"ח OECD שפורסם בינואר חשף כי מדינת ישראל היא הבלתי שוויונית ביותר מכל המדינות המפותחות. בלתי שוויונית בסדרי גודל יותר מכל מדינה אחרת אחריה. בלופים, כמו אלה של הפטור ממס שבח, הם אחת הסיבות לכך.

לכאורה, הפטור ממס נולד מסיבות טובות. בתחילה נכמרו רחמיה של המדינה על הזוגות הצעירים, והיא לא רצתה להטיל עליהם קנס כאשר המשפחה מתרחבת והם נאלצים לשפר דיור - למכור דירה אחת כדי לקנות שנייה. כך הוטל פטור על רכישת שתי דירות. בהמשך כבר התאמצו והרחיבו את הפטור גם לדירות השקעה, שניתן למכור אותן בפטור ממס אחת לארבע שנים, במטרה לעודד השקעה בדירות וכך להגדיל את היצע הדירות העומד לרשות הזוגות הצעירים.

מה שקרה, כמובן, הוא ההפך המוחלט מכך. ההיצע אמנם גדל, אבל הביקוש לדירות גדל לא פחות - כאשר עשירי ישראל זיהו אפיק השקעה אטרקטיבי ופטור ממס. אין אף השקעה אחרת שהמדינה חשבה שראוי לפטור אותה ממס. אך דווקא בשוק הרגיש ביותר ובעל ההשלכות החברתיות מרחיקות הלכת ביותר - שוק הנדל"ן - המדינה בחרה לפטור ממס, וכך עיוותה את הביקושים וההיצעים בשוק ושיחקה לידיהם של העשירונים העליונים. שוק הנדל"ן, שבמדינה צפופה כמו ישראל נוטה לספקולציות גם כך, נהפך רותח, ומי שיכלו לגרוף את כל השמנת מכך הם אותם אלה שיכולים להרשות לעצמם להשקיע בדירות. העשירים בעיקר.

לא צריך להתרשם מהטענה כי השקעה בדירה כבר אינה נחלת העשירים בלבד, וגם המעמד הבינוני שותף להשקעה בענף זה. מצוין, יתכבד המעמד הבינוני וימשיך להשקיע בדירות, רק שיעשה זאת באותם תנאים בהם הוא משקיע בבורסה - אם יש רווח, משלמים עליו מס, נקודה. אין סיבה להעדיף את החיסכון של המעמד הבינוני באמצעות דירות על פני החיסכון באמצעות השקעה במניות - זה וגם זה הם אפיקי חיסכון לגיטימיים, והבחירה ביניהם צריכה להיעשות על בסיס הכדאיות הכלכליות, ולא על בסיס שיקולי מס.

לא צריך גם להתרשם מהטענה כי הטלת המס תמוטט את ענף הנדל"ן ותפגע בהיצע הדירות העומד לרשות הזוגות הצעירים. המציאות מלמדת כי הפטור ממס עד כה ליבה ביקושים מלאכותיים, וביטול הפטור, לכן, צפוי דווקא לסייע להרגעת עליות המחירים. בכל מקרה, עידוד היצע הדירות על בסיס פטור שמעוות את הקצאת המקורות במשק, ואת הבחירה בין אפיקי ההשקעה השונים, אינו רצוי מבחינה משקית.

משרד האוצר אינו מודה בכך, אבל במידה רבה התוכנית לביטול הפטור ממס שבח היא סוג של תגובה לאי השוויון המתרחב בישראל, וגם להשתוללות שכר הבכירים. הדרך לרסן את עושרם של העשירים עוברת דרך הצעות כמו הטלת מס ירושה - כדי שאי השוויון לא יעבור גם לדור הבא - או כמו הטלת מס על מאיון עליון. ההצעות הללו, צודקות חברתית וראויות לבחינה חברתית, מרתיעות בשלב זה את משרד האוצר, ובכל מקרה ההערכה היא שאין סיכוי שהן יצליחו לקבל את אישורו של ראש הממשלה. לעומת זאת, ההצעה למסות את העשירים בדרך של הטלת מס שבח על דירות להשקעה עשויה לעורר פחות התנגדות, לפחות בלשכת ראש הממשלה. בכך, ביטול הפטור ממס לשבח הוא מיסוי העשירים הריאלי ביותר שניתן להציע כיום.