פולין מלקקת את פצעיה - אבל הכלכלה תמשיך לשגשג

>> שבועיים לפני התרסקות המטוס הקטלנית שחיסלה בבת אחת את מרבית הצמרת הפוליטית של פולין, שיבח יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (imf), דומיניק שטראוס קאהן, את הכלכלה הפולנית.



"ניהול מקרו-כלכלי ופיננסי נבון הוא שסייע לפולין לצאת מהמשבר ללא פגע", אמר שטראוס-קאהן. בשעה ששכנותיה במרכז ומזרח אירופה התרסקו ונזקקו לסיוע בינלאומי, פולין היתה הכלכלה היחידה באיחוד האירופי שהמשיכה לצמוח ב-2009 ולא נכנסה למיתון בעקבות המשבר. גם התרסקות המטוס, למרות הטרגדיה הלאומית ומותו של נגיד הבנק המרכזי, לא צפויה להשפיע באופן שלילי על הכלכלה. האחריות על הכלכלה בפולין היא של ראש הממשלה ולא של הנשיא.

בניגוד לשכנותיה, שהיו תלויות במגזר היצוא כל כך עד שהגיע ל-90% מהתמ"ג בחלק מהמקרים, פולין נסמכה הרבה יותר על הביקוש הפנימי הער במדינה ועל שוק העבודה היציב. שיעור האבטלה בפולין אמנם עלה מתחילת המשבר ל-13% לעומת ממוצע של 10% באיחוד האירופי, אך הכלכלה צמחה ב-2009 ב-1.7% לעומת נסיגה של 5% בתמ"ג הגרמני למשל - יותר מכל אחת ממדינות oecd. ב-2010 תואץ צמיחת כלכלת פולין ל-3.1%, ועד 2011 תואץ הצמיחה ל-4.3% - כך צופה imf.



מצבה של פולין היה כה שפיר, למעשה, ששר האוצר שלה, יאצק רוסטובסקי - שלא היה במטוס - נבחר לשר האוצר של השנה על ידי מגזין הבנקאות והפיננסים "דה בנקר" ב-2009. מבין מדינות בריה"מ לשעבר, פולין היא סיפור הצלחה נדיר: ב-20 השנה האחרונות הכפיל עצמו התמ"ג הפולני, לעומת עלייה של 45% בלבד בצ'כיה והונגריה וקיפאון ברוסיה ובולגריה.



עם קריסת ליהמן ברדרס, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי, פולין היתה קרובה לנפילה דומה לזו שרשמו רבות מכלכלות מזרח ומרכז אירופה. המשקיעים הזרים, שראו את האזור כמקשה אחת וסברו כי דינה של פולין דומה לזה של מדינות כמו הונגריה, לטוויה ואוקראינה, שנזקקו לסיוע בינלאומי, מיהרו למשוך את כספם מפולין. המטבע המקומי, הזלוטי, צנח בין ספטמבר 2008 למארס 2009 ב-27%. עם זאת, פולין אינה מדינה שמרבה ללוות כספים, באופן יחסי, והכלכלה הצליחה להתייצב ולשרוד את המשבר. הזלוטי התאושש והתחזק בחדות. המשקיעים הזרים חזרו גם הם וחברות ענק כמו פרוקטר אנד גמבל ודל ביצעו השקעות נדיבות במדינה.



היו כמה סיבות לכך שפולין הצליחה לעשות את מה שכלכלות רבות, חלקן מפותחות בהרבה, לא הצליחו. המוסדות הפיננסיים שלה חזקים, המבנה הכלכלי שלה יציב והכלכלה אינה מחזיקה ברמות מינוף גבוהות - בדומה לכלכלות מזרח אירופיות אחרות. המדינה אינה תלויה במגזר היצוא, ולכן לא סבלה מהצניחה בביקוש.



אך הדבר שהשפיע יותר מכל על הצלחתה הכלכלית של פולין הוא המדיניות שיישמה. בעוד שרוב המדינות יזמו חבילות תמריצים בתחילת השבר, פולין היתה כנראה היחידה באירופה שיכלה לממן תוכנית תמריצים, אך בחרה שלא לעשות זאת. במקום זאת, היא עשתה בדיוק את ההפך: היא חתכה בהוצאותיה בשיא המשבר והורתה על קיצוץ תקציבי בסך 1% מהתמ"ג. בנוסף, היא נקטה קיצוצים נוספים בסך 0.8% מהתמ"ג ביולי 2009, קיצצה מסים והעלתה את גיל הפרישה. כך הצליחה המדינה לזכות מחדש באמון המשקיעים, בתקופה שבה כלכלות מזרח ומרכז אירופה נתפשו ככלכלות במשבר וחסרות אחריות תקציבית.



עם זאת, יש המזהירים כי הממשלה אופטימית מדי בנוגע לעתיד הוורוד של כלכלתה. תוכניות הממשלה לצמצום הגירעון התקציבי - המכשול האחרון בפני הצטרפות לגוש היורו - מתבססות על תחזיות לצמיחה של 3%-4.5% בין 2010 ל-2012, הזהירו כלכלנים. למרות הצלחת הכלכלה, תחזיות כאלה רחוקות מלהיות ודאיות והן אופטימיות יותר מתחזיות הנציבות האירופית והבנק המרכזי הפולני. כיום הגירעון של פולין הוא 7% מהתמ"ג, בעוד שהגירעון המקסימלי המותר בגוש היורו הוא 3%.



מצבה הטוב של פולין, והעובדה שרוסטובסקי התגאה פעמים רבות בשגשוג הכלכלי שלה, פירסם מאמרים ב"פייננשל טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל" ואף ייעץ בראיון ל"פייננשל טיימס" לבכירי imf כיצד לטפל במשבר, הובילו אנליסטים להזהיר כי שאננותה עשויה להוביל למפלה בעתיד. "שאננות נוטה להוליד בעיות", אמר כלכלן לונדוני לבלומברג. "אם אתה מסתמך על תיאבון המשקיעים לסיכונים ומקווה שימשיכו לרכוש את האג"ח שלך, אתה משחק באש". כעת, כשהיא מלקקת את פצעיה לאחר הטרגדיה הלאומית הגדולה ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה, קשה יהיה להאשים את פולין בשאננות.