עוד ברוקר מיליונר: סוחר באי.בי.אי הרוויח יותר מהמנהלים שלו

>> על השאלה מיהו ים רובינשטיין - שאפילו מנכ"ל חברת מגדל התקשה לענות בזמן אמת במסיבת העיתונאים שנערכה לרגל פרסום הדו"חות הכספיים - כבר יש תשובה: מדובר בבחור צעיר (רק בן 32), שזכה לשכר של 5.5 מיליון שקל ב-2009. רובינשטיין, ששמו ידוע כיום לרבים (לא פחות מ-2,000 איזכורים בגוגל) רק בזכות היותו אחד ממקבלי השכר הגבוה של מגדל, עובד בחברה הבת, מגדל שוקי הון.

רובינשטיין עשה את המיליונים שלו השנה ואפילו דילג מעל שכרה של מנהלת ההשקעות הראשית של החברה ענת לוין, מכיוון שהיה במקום הנכון, בזמן הנכון. רובינשטיין הוא מנהל תחום אג"ח חו"ל בחברה, תחום שהיה להיט גדול בשנה שאחרי המשבר הגדול.



אבל ל-themarker נודע כי לרובינשטיין יש קולגה, שגם הצליח לזכות בשכר גבוה יותר וגם להישאר אנונימי. לפחות עד היום. מדובר בעופר לב מבית ההשקעות אי.בי.אי, שעלות שכרו גבוהה מ-7 מיליון שקל. גם לב, כמו מרבית מקבלי השכר הגבוה בשוק ההון, עדיין רחוק ממשבר גיל ה-40. למעשה, הוא רק בן 34. לב היה אמור להיכנס לרשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה באי.בי.אי, שכן עלות שכרו גבוהה מזו של תיקי חדד, מנהלת חבר הבורסה באי.בי.אי שאליה הוא כפוף, שהסתכם ב-7 מיליון שקל.



אלא בניגוד לרובינשטיין ולחדד, שנכללו בטבלאות שפירסמו החברות שלהם, לב אינו "נושא משרה בכירה", על פי הגדרת החוק. ולכן לא היתה חובה לפרסם את שכרו, על אף שהוא גבוה משל נושאי משרה בכירה אחרים שעובדים באותה חברה וששכרם פורסם.



בונוס של 120 משכורות



2009 היתה שנה של סוחרים בשוק ההון, ושלושה מהם - רונן ויסרברג, יובל בן זאב ונאור אלחי - אפילו התברגו ברשימת מקבלי השכר הגבוה ביותר בבורסה. תת התחום של סוחרי אג"ח חו"ל יצר עוד כמה מיליונרים חדשים. וכך קורה שבחור צעיר, לא מוכר ולא בכיר משתכר כמעט פי שניים ממנכ"לית הבנק החמישי בגודלו בישראל, סמדר ברבר צדיק; בנק ששוויו גבוה ביותר מפי 10 משוויו של אי.בי.אי.



בדרך כלל השכר של אנשי המסחר מורכב משכר קבוע (נמוך יחסית) ומבונוס - מרכיב גבוה שנגזר מהרווחיות של חדר המסחר שכמובן נגזרת מהעמלות שמשלמים הלקוחות. אצל רובינשטיין, למשל, הבונוס של 2009 היה 5 מיליון שקל - פי 10 מהשכר השנתי שלו, כלומר בונוס של 120 משכורות. כך שיש להניח שגם השכר הגבוה של לב כולל בונוס שמן במיוחד.



כיצד דסק אג"ח חו"ל - הדסק שבו עובדים רובינשטיין ולב, ושבו מתבצעות פעולות מכירה וקנייה של אגרות חוב בשווקים הבינלאומיים - נהפך בשנתיים האחרונות לדסק הרווחי ביותר בשוק הברוקראז'?



לדברי בכיר בשוק ההון, הסיבה לכך היא מחזורי המסחר הגדולים, שאיפיינו בשנתיים האחרונות את אגרות החוב הקונצרניות בחו"ל: "במשבר של 2008 היה גל מכירות אדיר ואילו ב-2009, עם ההתאוששות הגיע גל של רכישות אג"ח קונצרניות. מכיוון שהרעיון העסקי של ברוקראז' נשען על נפח מסחר, כשהוא גדל פי כמה - אנשי הדסקים הרוויחו".



אותו בכיר מעריך כי הדסקים המתמחים באג"ח חו"ל בחברות הברוקראז' הגדולות, אחראים להכנסות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה ובסך הכל מכניסים פי 4 מיתר הדסקים. לדבריו, דסק אג"ח חו"ל בחברת ברוקראז' גדולה יכול להיות אחראי להכנסות של כ-4 מיליון שקל בחודש.



הרווחיות הגבוהה בתחום ביחד עם התחרות הגדולה על עובדים והדרישה לברוקרים מומחים במסחר בתחום אגרות החוב בחו"ל הופכת את הסוחרים הצעירים למצרך נדיר ומבוקש, ולכן גם ככזה שמוכנים לשלם בעבורו הרבה מאוד כסף.



אבל נראה שב-2010 יאלץ לב לוותר על האנונימיות שלו. אם הוא יקבל גם השנה בונוסים גבוהים כאלה הוא יככב בטבלת השכר של אי.בי.אי ויתברג במעלה טבלת השכר של כלל החברות הציבוריות. הסיבה לכך היא שלאחרונה הוא מונה לסמנכ"ל ולפיכך נהפך לנושא משרה בכירה ששכרו הוא בין חמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה, דבר המחייב פרסום לפי תקנה 21.



מאי.בי.אי נמסר בתגובה: "אי.בי.אי אינה נוהגת לדון בפומבי בתנאי העסקתם של עובדיה".