>> 2009 נראית כמו שנת הקריסה של קבוצת שרם-פודים, שנקלעה להסדרי חובות המאיימים על יציבותה. הקבוצה סיימה את 2009 עם הפסד של כ-256 מיליון שקל, לאחר הפסד של כ-400 מיליון שקל ב-2008. ההתחייבויות הכספיות של החברה עולות על 1.2 מיליארד שקל, ואין הרבה אור בקצה המנהרה שבה נמצאת החברה.
בעלי השליטה בשרם-פודים, מנהליה ומנהלי החברות הבנות בה משכו בשנה הקשה בתולדותיה, שכר בעלות של יותר מ-20 מיליון שקל. עלות שכרו של יצחק שרם, יו"ר החברה המחזיק 22% ממניותיה היתה 2.4 מיליון שקל; עלות שכרו של יאיר פודים, מנכ"ל החברה המחזיק 10.5% ממניותיה, היתה 2.3 מיליון שקל; עלות שכרו של דני ברק, מנכ"ל החברה הבת לידר שוקי הון היתה 7.54 מיליון שקל, מהם 2.7 מיליון שקל במניות; ועלות שכרו של עמית ורדי, המשנה למנכ"ל לידר שוקי הון הגיעה ל-5 מיליון שקל.
שכר מפתיע במיוחד שולם למשה שטרן, היזם והנשיא של החברה הנכדה אי.אי.אר (eer) למיחזור פסולת רעילה - חברה שלא ייצרה ולו שקל אחד של הכנסות מאז הקמתה ב-2000, ולעומת זאת שאבה בשנים האחרונות השקעות של עשרות מיליוני שקלים מצד הקבוצה ומשקיעים חיצוניים. עלות שכרו של שטרן בשנת הקריסה של הקבוצה הגיעה לכ-6 מיליון שקל, מהם 3.3 מיליון שקל במניות.
החגיגה בשרם-פודים התחילה הרבה לפני 2009. ב-2005-2008 משך פודים שכר בעלות של כ-25.9 מיליון שקל, ואילו שרם היה צנוע יותר ומשך שכר של כ-21.6 מיליון שקל. בשנים אלה רשמה מניית החברה תשואה שלילית של 64%.
הנדסה פיננסית ולוליינות כספית
קבוצת שרם-פודים הוקמה ב-1991 בשם דברת-שרם ועברה כמה גלגולי בעלות במהלכם נקראה גם שרפ"ק. לפני כעשור נחשבה לאחת מחברות ההשקעה המובילות במשק, בבעלותם ובניהולם של שרם, פודים ואביגדור קלנר.
שרם ופודים נחשבו לאשפי שוק ההון. קלנר התמקד בעיקר בהשקעות בנדל"ן ובטכנולוגיה. בסוף השבוע נעצר קלנר בחשד לכאורה למתן שוחד בפרשת פרויקט הולילנד בירושלים, שנבנה על ידי פולאר השקעות, חברה בת בקבוצה. קלנר עזב את הקבוצה ב-2007, לאחר שנחשד במעורבות לכאורה במסירת מידע פנים לקובי בן גור, לצורך ביצוע עסקות מניבות רווחים במניות חברות בקבוצה.
הקבוצה פועלת בעיקר באמצעות החברה הבת לידר בתחומי פיננסים (לידר שוקי הון), נדל"ן (לידר נדל"ן ופולאר השקעות), תקשורת (פולאר תקשורת) ותעשייה (גרינסטון המחזיקה באי.אי.אר). בדו"חות הכספיים של הקבוצה ל-2009 נכתב כי פעילות הקבוצה תלויה, בין השאר, במימוש הסדר חוב אפשרי המתגבש בין לידר לנושיה ובמימוש הסכם השקעה שנחתם בסוף 2009 הקשור אף הוא להחזר חובות של לידר.
כבר בתחילת 2009 צוין כי קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של לידר כעסק חי. בדו"ח השנתי ל-2009 שפורסם באחרונה, צוין כי הספקות טרם הוסרו. בנוסף, הוצגה בהם ההשקעה בלידר כמועמדת למכירה, על רקע הערכת הנהלת החברה כי תאבד שליטתה בה לאחר הסדר חובותיה.
לא רק מעל לידר מרחפת עננה בעייתית. גם מעל לידר נדל"ן מרחפת אזהרת עסק חי ומעל פולאר תקשורת מרחפת אזהרה, שהחברה עלולה לא לעמוד בהחזר חובותיה. באי.אי.אר הושקעו מ-2006 יותר מ-27 מיליון דולר, לפי שווי שנע מ-65 מיליון דולר ב-2006 ל-135 מיליון דולר ב-2007-2008, וששב וצנח ל-65 מיליון דולר ב-2010. לפי דיווחי שרם-פודים, אי.אי.אר פיתחה טכנולוגיה ייחודית למיחזור פסולת רעילה.
עם זאת, החברה לא הצליחה לחדור לשוק ולא ייצרה הכנסות ממועד הקמתה. החברה תלויה באדם אחד, היזם משה שטרן, ובהזרמת הון מצד משקיעים, שלא ברור כמה זמן תימשך. בנוסף, הפטנט שעליו היא מתבססת אינו מוגן והיא צופה הפסדים תפעוליים בשנים הקרובות, גם אם יהיו לה הכנסות. כל זה לא הפריע לשטרן למשוך שכר בעלות של 6 מיליון שקל ב-2009, מהם 3.3 מיליון שקל במניות.
בעיות עוד לפני המשבר העולמי
בדו"חות הכספיים מיוחסים הקשיים שאליהם נקלעה הקבוצה למשבר הכלכלי העולמי. עם זאת, מנתוני הקבוצה עולה כי הבעיות החלו לפניו, והואצו כתוצאה מהקשיים שנוצרו במהלכו על גיוסי הון חדשים והערכות שווי של נכסי מקרקעין בעיקר בחו"ל.
באפריל 2007 הגיע שווי השוק של קבוצת שרם-פודים לשיא של כ-389 מיליון שקל. מאז נרשמה ירידה מתמשכת בשוויה שקרס לכ-42 מיליון שקל כיום. בדרך, ב-2006, החלה קריסה של שתי חברות שהקבוצה הנפיקה בלונדון - טליט וניפסון. ב-2007 מכר השותף מיכאל שטראוס את אחזקותיו בקבוצה ונימק את הצעד בכך שנמאס לו לספור הפסדים. ב-2008 החלה סדרת מימושים בקבוצה, בראשה מכירת הפעילות התעשייתית (אינרום) לקרן פימי ומכירת נדל"ן בחו"ל.
כבר בסוף שנות ה-90 אמר אהרון דברת, שהקים את דברת-שרם, כי "המנכ"לים של חברות גדולות עוסקים יותר מדי בהנדסה פיננסית, לוליינות כספית ובורסאית ופחות מדי בניהול ממש". שרם סבר אז שדברת מתכוון אליו ונפגע, ודברת מצא עצמו נדחק החוצה מהקבוצה. ואולם כנראה שדברת ראה טוב משותפיו את ההמשך, מכיוון שקריסת הקבוצה מיוחסת לדעת מקורבים לשרם ולפודים - ובראש ובראשונה לדרך ניהולה.
ממשיכים לחלוב את החברה גם כשהיא על סף תהום
מאת אורה קורן
12.4.2010 / 7:05
