הסוסים שמשכו את תל אביב

הוויכוח הלוהט ביותר בין הכלכלנים בשיא המפולת של חורף 2008 - 2009 היה בנוגע לסוג המשבר
שמתרחש. למה הכי לוהט? כי אם יודעים מהו סוג המשבר, אפשר לנחש את קצב ההתאוששות ועוצמתה - ובעיקר לדעת מתי להיכנס לבורסה.







שני סוגי המשבר הקלאסיים הם u ו-u .v מבשר על נפילה חדה ותקופת שפל לא קצרה שאחריה התאוששות מהירה, ואילו v הוא נפילה חדה שמיד אחריה התאוששות מהירה. במשבר האחרון רק מעטים חזו התאוששות בסגנון v, ולכן לחזאים היצירתיים היתה עוד הצעה לפתרון התעלומה: משבר בסגנון l - כלומר, נפילה והתייצבות על רמה נמוכה ללא התאוששות.



כשהמשבר החל לחלוף והבורסה התחילה לעלות דיברו פרשנים פסימיים על w - כלומר, שההתאוששות היא רק אמצע המשבר, ובקרוב תגיע עוד מפולת. כשהגרפים שמרו על מגמה חיובית והבורסות המשיכו לטפס - אך לא חצו את נקודת השיא שלפני המשבר - הומצא רעיון חדש:



סימן שורש - כלומר, משבר חמור, התאוששות מהירה אך מינורית והתייצבות על רמה נמוכה יחסית.
הרוב טעו. זה היה v מארץ ה-vיים. v פשוט, חד ומהיר שלא נראה כאן שנים. v מהסרטים של אופוריהמנפילהמהתאוששות.



הצלע השמאלית של ה-v מתחילה אי שם בתחילת נובמבר 2007, כשלאחר חמש שנים של גיאות הגיע מדד ת"א 25 לשיא של כל הזמנים - 1,237 נקודות. ואז החלה הנסיגה. מה שנראה בתחילה כמו רגיעה או
תיקון מאוזן נהפך חודשיים מאוחר יותר לצניחה חופשית - שהסתיימה בדיוק כעבור שנה.



התפרצות המשבר בוול סטריט בנובמבר 2008, לאחר נפילת ליהמן ברדרס, הביאה את הבורסה לשפיץ התחתון של ה-v כשמדד ת"א 25 (נעצר על 592 נקודות) צניחה של 52% וחזרה של ארבע שנים לאחור. קצת יותר משנה לאחר אותו שפל נוראי התייצב מדד ת"א 25 על 1,221 נקודות - רחוק רק ב-1% מהשיא של 2007 ועלייה של יותר מ-100% ה-v הושלם.



השאלה הגדולה היא מה משך את מדדי המניות, ובעיקר את מדד ת"א 25 , כל כך למעלה וכל כך מהר. האם הוא נישא על פרצי הגז לעבר שיא חדש? לא. הגז הוא אמנם גורם חיובי משמעותי, אבל לא רק על גבו עלתה הבורסה.



לא פחות מ-30 מיליארד שקל נוספו לבורסה בתוך שנה בגלל תגליות הגז הענקיות. מניות השותפות בקידוחים - ישראמקו, דלק קידוחים, דלק אנרגיה, רציו וחברות קשורות נוספות - זינקו במאות ואלפי אחוזים מאז הגילוי.



כיום שווה ישראמקו 5.5 מיליארד שקל, ודלק קידוחים, אבנר ודלק אנרגיה שוות יותר מ-5 מיליארד שקל כל אחת. זהו שווי אדיר שלא היה בבורסה לפני שנה. עקב עליית הערך הזאת נכנסו גם מניות הגז
למדדים המובילים בבורסה - ישראמקו ודלק אנרגיה נסחרות עתה במדד ת"א 100, ואבנר ודלק קידוחים במדד ת"א 25.



גם קבוצת דלק, החברה האם של מרבית מניות הגז, קיבלה שווי משמעותי שבאופן גס אפשר להעריכו ב-5 מיליארד שקל. הקבוצה שווה כיום כ-10 מיליארד שקל, לאחר שבשיא המשבר היתה שווה בקושי מיליארד שקל - עלייה של כמעט פי עשרה (קבוצת דלק נהנתה גם מהעסקים הטובים של דלק רכב, יבואנית מאזדה ופורד).



ובכל זאת, השווי שהוסיפו חברות הגז לבורסה אינו הדבר העיקרי שהוביל את מדד ת"א 25 לשיא. רובן נכנסו למדד ת"א 25 רק בעדכון האחרון שלו, בינואר 2010, כך שרוב השווי שנצבר אצלן השפיע על מדדי היתר ובשלב כלשהו גם על ת"א 75 - אבל לא על ת"א 25.



יתרה מזאת: תחום האנרגיה מרכיב בסך הכל 5.5% ממדד ת"א 25. אם ננטרל שתי מניות אנרגיה שאינן קשורות לתגליות הגז - פז ובזן - נגיע לכך שאפשר לייחס לגז רק כ-3% מת"א 25 (אבנר, דלק קידוחים וחצי מקבוצת דלק).



לפני שנבין מה דחף את מדד ת"א 25 כל כך חזק למעלה כדאי להזכיר קודם את מה שהפריע לעליות, כלומר מה דחף אותו למטה.



מדובר בשלוש מניות חשובות - אפריקה ישראל, החברה לישראל וכיל - שאמנם עלו השנה, אבל עדיין נסחרות בשווי נמוך בהרבה משוויין בשיא. למעשה, אותן שלוש מניות איבדו מהשיא שלהן לא פחות מ- 70 מיליארד שקל.



אפריקה, שנסחרת כיום (מחוץ לת"א 25) בכ-2.5 מיליארד שקל, היתה שווה בשיא יותר מ-25 מיליארד שקל, וגם החברה לישראל וכיל רחוקות משיאן ב-20 ו-30 מיליארד שקל, בהתאמה. מניות נוספות שרחוקות מהשיא הן מכתשים אגן, נייס ובנק הפועלים - שמחק מיליארד דולר על האג"ח האמריקאיות.



אז מה בכל זאת העלה את השווי של מדדי הבורסה עד שהגיעו כה קרוב לשיא של כל הזמנים? כל המניות עלו, אך אלה שכבר בשיא הן שש המניות שלהלן:



: החברה נסחרת בשיא של כל הזמנים - יותר מ-60 דולר למניה - לאחר עלייה של 10.5% מתחילת 2010. טבע שווה כיום כמעט 220 מיליארד שקל - כמעט חצי מהשווי של מדד ת"א 25 כולו (כ-520 מיליארד שקל).



למעשה, טבע שווה יותר מכל 75 המניות שמרכיבות את מדד ת"א 75 - ששוויין המשותף 155 מיליארד שקל. ת"א 75 הוא מדד הכולל את מגדל, וריפון, ישראמקו, כלל ביטוח, דלק אנרגיה, שופרסל, כור, כלל תעשיות, דלק רכב, הבנק הבינלאומי ועוד 65 מניות מכובדות. כלומר, עם טבע אחת אפשר לקנות את כולן ועוד יישאר עודף של יותר מ-50 מיליארד שקל.



עם זאת, יש לזכור כי עם כל השווי האדיר של טבע היא משפיעה על המדד רק ב-9.5% - השיעור המירבי שבו יכולה חברה אחת להשפיע על המדד. כלומר, עלייה של 10% בטבע מעלה את המעו"ף ב-0.95%.



: חברה נוספת מתחום הפרמצבטיקה שנמצאת בשיא היא פריגו, שזינקה ב-102% ב-12 החודשים האחרונים וב-24% מתחילת 2010. פריגו משפיעה על המדד כמעט כמו טבע, שכן משקלה עבר כבר את ה-9%.



בזק, סלקום ופרטנר: הסוסים הבאים שמשכו את המעו"ף לשיא הם חברות התקשורת, ובראשן - שקובעת מדי יום שיא חדש. בזק כבר הגיעה לשווי של 28 מיליארד שקל - וייצרה לשאול אלוביץ' רווח של 25% עוד לפני שהשלים את רכישתה. גם המשקל של בזק במדד הוא 9.5%.



שתי חברות התקשורת הנוספות במדד ת"א 25, ו, התאומות הסיאמיות של הסלולר, נסחרות גם הן בשיא - כל אחת מהן שווה כיום 12.6 מיליארד שקל, לאחרי עלייה של כ-70% ב-12 החודשים האחרונים (המשקל של פרטנר במדד הוא 5% ושל סלקום - 4%).



לאומי: גם בנק קרוב מאוד לשיא של 2007, לאחר עלייה של 141% ב-12 חודשים, וגם הוא משפיע על המדד בשיעור המירבי (9.5%).



שני בנקים קטנים יותר, מזרחי טפחות שבשיא ודיסקונט שקרוב לשיא, סייעו גם לעליות - אך צריך לזכור שמדובר בבנקים בעלי משקל נמוך במדד (2.6%), כך שההשפעה שלהם קטנה יחסית.



שלוש מניות נוספות שנסחרות בשיא אך משפיעות באופן מינורי על המדד הן אסם, דסק"ש ושטראוס.
מעניין אילו מניות יקחו את מדד ת"א 25 ל-1,500 נקודות.