הזהב הישראלי - יזמות וחדשנות

>> ישראל ענייה במשאבי טבע למעט משאב אחד - המשאב האנושי. רוח של חדשנות ויזמות גורמת לכך שיש כאן יותר פטנטים רשומים, יותר מאמרי מחקר ויותר חברות הזנק מאשר בכל מקום אחר בעולם (באופן יחסי לאוכלוסייה).

האם ניתן לקבל את מעיין היזמות הזה כעובדה מוגמרת ולהניח לו לבעבע מעצמו או שעלינו לנקוט פעולות נוספות כדי להגדיל את התועלת הגלומה בו? הבה נשווה בין תהליכי הפקת התועלת מן הזהב השחור (נפט) לבין הזהב הלבן (יוזמה וחדשנות). כדי ליהנות מן הזהב השחור צריך לחפש אותו, להגיע אליו, לשאוב אותו, לאחסנו בצורתו הגולמית, להוביל אותו אל מתקני הזיקוק, לזקקו, להובילו לתחנות ההפצה ולחלק אותו למשתמשי הקצה. התהליך המסובך נשען על עקרונות מדעיים (כמו חוקי הגיאולוגיה שבהם נעזרים בחיפוש אחר הנפט) וכללים הנדסיים (כמו זרימת הנוזל השחור בצינורות).



באופן דומה, אנו נדרשים לחשוב על תהליך הפקת התועלת מיזמות וחדשנות. ראשית, יש לאתר היכן מסתתרים הרעיונות היצירתיים (תלמידי תיכון, סטודנטים, פרופסורים), צריך להגיע אליהם, להוביל אותם ממצב של רעיון גולמי למצב של המצאה, לזקק את ההמצאה לכדי תוכנית עסקית, להוביל את התוכנית אל השוק ולחלק את התוצר למשתמשי הקצה.



כפי שהובלה לא נכונה של נפט עלולה להוביל לדליפתו ולאובדנו, כך גם טיפול לא נכון ברעיון יצירתי עלול להביא לגניזתו בטרם עת או גניבתו על ידי אחרים. כפי שתקלה במתקן הזיקוק עלולה לגרום לפיצוץ המתקן ואובדנו, כך גם הכנת תוכנית עסקית כושלת עלולה להביא לכישלון של חברת ההזנק כבר בראשית דרכה. ואולם בניגוד לידע העצום שכבר נרכש ויושם על תהליך הפקת התועלת מנפט, מה ידוע לנו על תהליך הפקת התועלת מיזמות וחדשנות? על איזה חוקים מדעיים או הנדסיים ניתן להישען בבואנו להפיק את מרב התועלת מהמשאב היחיד העומד לרשותנו בכמויות מסחריות? למרבה הצער, התשובה היא כי יש מעט מאוד ידע בתחום זה. העיסוק האקדמי בתחום זה החל רק בשנים האחרונות, וברור כי הדרך עוד ארוכה עד להגעה לתובנות מלאות שיאפשרו הפקה יעילה יותר של הזהב הלבן.



באחרונה החליט הטכניון להירתם למשימה של חקר תהליכי החדשנות והיזמות, כדי לספק תשובות שיסייעו לישראל לנצל את היתרון היחסי שמעניק לה הגורם האנושי. לצורך זה הוקמו בטכניון מרכזי מחקר והוראה וכן מרכזים לשימור הידע ולהפצתו בתחום חשוב זה. מרכזים אלה פועלים ביחד עם עמיתים באוניברסיטאות שונות ותוך שיתוף פעולה הדוק עם תעשיות שונות כדי לבנות את בסיס הידע בתחום חשוב זה. בניגוד לנפט וגז טבעי, יזמות וחדשנות הם משאב מתחדש שכמותו לעולם אינה מוגבלת.



ואולם אל לנו לקבל עובדה זו כהצדקה לבזבוזו של המשאב הזה. מי יודע כמה מיזמים הנדסיים, טכנולוגיים ומדעיים נוספים יכולנו להנביט אילו היו לנו תהליכים מוצלחים יותר של איתור והפקה של רעיונות, זיקוקם והובלתם ליישום ומימוש. כנראה שעל כל רעיון אחד שהצליח איבדנו עשרות רעיונות אחרים שנכשלו כי לא טופלו נכון. הגיעה העת להעניק לנושא את תשומת הלב שלה הוא ראוי.



הכותב הוא דקאן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון