>> "אנחנו מצפים שישראל תהיה שותפה כלכלית אסטרטגית שלנו" - כך אומר השבוע חסן אבו ליבדה, שר הכלכלה הפלסטיני, בראיון ל-themarker. "אנחנו מצפים לשיתוף פעולה דו-צדדי אינטנסיבי ורוצים לראות בין הצדדים מיזמים משותפים וסחר מפותח. אבל כל זה צריך להיות חלק מחבילה של הסדר פוליטי", הוסיף אבו ליבדה.
"על אף שישראל לא ממלאת את התחייבויותיה מהסכם פאריס (הסכם כלכלי מסחרי ישראלי-פלסטיני שצורף כנספח להסכם אוסלו; א"ק), אנחנו ממשיכים לכבד אותו", אומר אבו ליבדה. "אנחנו ממשיכים לקבל מוצרים ישראלים בשווקים שלנו, אף שמוצרים שלנו לא מוצאים את דרכם לשוק הישראלי. אנחנו מקווים שנוכל להשיג הסדר שיהיה טוב לקשרים הכלכליים של הישראלים והפלסטינים".
אבו ליבדה ישתתף היום בוועידה הכלכלית הערבית שעורך בנצרת המגזין "מאלכום" שבבעלות באסל גטאס. הוועידה נועדה לקדם את הפיתוח הכלכלי של המגזר הערבי בישראל ובכלל זה את פיתוח המימון החוץ-בנקאי. מטרה נוספת של הוועידה היא לקדם את אפשרויות ההשקעה והיצוא של המגזר הערבי ברשות הפלסטינית ובאמצעותה, בכלל העולם הערבי.
בוועידה צפויים להשתתף בכירי הצמרת הכלכלית הישראלית-יהודית, הישראלית-ערבית והפלסטינית. בין השאר אישרו את השתתפותם מנכ"ל הבורסה הפלסטינית אחמד עווידה; איש העסקים מוניב אלמצרי, העומד בראש התאגיד הגדול בשטחים פאדיקו; ומנכ"ל פאדיקו, סמיר חלילה. מהצד הישראלי הבטיחו את השתתפותם סגן נגיד בנק ישראל צבי אקשטיין, ואנשי העסקים יוסי ורדי, דב לאוטמן וחמי פרס.
"מרוצים מסימני הצמיחה בגדה"
לדברי אבו ליבדה, הוועידה הכלכלית הערבית חיונית לקידום שיתוף הפעולה בין המגזר הערבי בישראל לפלסטינים תושבי עזה והגדה המערבית. "זו הזדמנות טובה להביע בבירור את הרצון של הפלסטינים בגדה ובעזה בקידום שיתוף הפעולה אתם כדי לשפר את אווירת ההשקעות בשטחים, להחיות את הכלכלה בגדה המערבית ולקדם את הרפורמות".
כשאבו ליבדה, כנציג הרשות הפלסטינית, מדבר על הכלכלה הפלסטינית הוא מתייחס לכלכלת הגדה ורצועת עזה יחד, אף שעזה נמצאת תחת שליטת החמאס. עם זאת, את תקציבה מבססת הרשות על אינדיקטורים כלכליים שאינם כוללים את הרצועה, שבה הכלכלה מקרטעת כתוצאה מהמצב הביטחוני. "אנחנו מרוצים מאוד מסימני הצמיחה שנראים בכלכלה בגדה המערבית", הוא אומר. "עם זאת, הצמיחה אינה יציבה, מכיוון שהיא תלויה במדינות התורמות ובצעדים שנוקטת ישראל בגדה המערבית".
לדברי אבו ליבדה, ישראל שולטת בכלכלה הפלסטינית באמצעות המגבלות שהיא מטילה על תנועת אנשי עסקים: "צעדי ישראל פוגעים במימוש הפוטנציאל של הכלכלה הפלסטינית. הישראלים מגבילים תנועה חופשית, בכלל זה של משקיעים, ולכן עלות עשיית עסקים בפלסטין גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים".
הרשות הפלסטינית הודיעה באחרונה כי תחרים מוצרים ישראליים שיוצרו בהתנחלויות, אך טענה כי לא תחרים את כלל המוצרים מישראל. קשרי הסחר בין ישראל לרשות כיום נמשכים, אם כי בהיקפים נמוכים מהפוטנציאל.
אבו ליבדה מבקש להדגיש את חוסר האיזון בסחר ההדדי. "יש קשרים עסקיים, אבל הם לא מתנהלים בצורה הנכונה", הוא אומר. "אנחנו רוכשים בישראל בכ-3 מיליארד דולר ומוכרים בכ-450 מיליון דולר. הסחר מתנהל עם כל השוק הישראלי. ישראל היא שותף הסחר העיקרי שלנו - יותר מ-90% מהיבוא הפלסטיני מתבצע מישראל".
לדברי אבו ליבדה, ממשלת ישראל מעכבת את פיתוח הקשרים הכלכליים עם השטחים מסיבות פוליטיות. "בישראל יש ממשלה שלא מעוניינת לחלוטין בהסדר שלום סופי עם הפלסטינים. אנחנו מעוניינים מאוד בכינון שיתוף פעולה כלכלי חזק עם ישראל. יש לנו עניין בקידום היחסים הכלכליים על בסיס הוגן ועל בסיס שוויון. לפי פרוטוקול פאריס אנחנו אמורים לייצא בחופשיות לישראל, ואנחנו לא עושים זאת. אנחנו מחויבים להסכם, אבל ישראל אינה מחויבת - וזה פוגע מאוד בכלכלה".
הבנק העולמי: המשך הצמיחה מוטל בספק
בתוך כך, המצב הפיסקלי ברשות הפלסטינית נותר בעייתי - כך עולה מדו"ח על הכלכלה הפלסטינית שפירסם אתמול הבנק העולמי לרגל מפגש המדינות התורמות במדריד. לפי הדו"ח, ב-2009 הסתכם שיעור הצמיחה ברשות הפלסטינית ב-6.8%, לעומת גידול של 6% ב-2008, אך מעל המשך הצמיחה מרחף סימן שאלה. בנוסף מציין הדו"ח כי לסגר על רצועת עזה יש השפעה הרסנית על המצב ההומניטרי של התושבים וכי הוא מייצר השפעה חמורה על המגזר העסקי ברצועה.
הרשות הפלסטינית עדיין תלויה בסיוע מצד המדינות התורמות. הגירעון התקציבי של הרשות ב-2009 הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר, לעומת גירעון של 1.3 מיליארד דולר ב-2008. הרשות התחייבה לצמצם את הגירעון ב-2010 ל-1.2 מיליארד דולר ובמקביל להגדיל את ההשקעות בפיתוח ל-670 מיליון דולר, מהן כ-350 מיליון דולר מיועדים לרווחת התושבים.
דו"ח הבנק העולמי משבח את ההקלות הישראליות על תנועה בגדה המערבית, שיחד עם הרפורמות הפלסטיניות, השפיעו לחיוב על הכלכלה. לעומתם, השקעות המגזר הפרטי הפלסטיני, קובע הבנק העולמי, אינן מספקות.
הבנק העולמי מצפה מישראל לנקוט צעדים להמשך ההקלות על מגבלות כלכליות בגדה ולהסיר את הסגר על רצועת עזה. מהרשות הפלסטינית הציפייה של הבנק היא להמשך הרפורמות החיוניות, ומהמדינות התורמות הציפייה היא להזרמת סיוע בצורה סדירה יותר. נציגי הבנק העולמי ציינו אתמול כי "הרשות הפלסטינית נמצאת על מסלול לכינון מדינה פלסטינית, שתוכל לספק שירותים ושגשוג כלכלי לתושביה".
שר הכלכלה הפלסטיני: "אנו מצפים לשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל"
מאת אורה קורן
13.4.2010 / 10:24